וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העונה הכי שוויונית ביורוליג: הנתון שממחיש את היעלמות קבוצות העל

6.1.2023 / 14:08

המאזן ששווה מקום ראשון, הספיק בקושי למקום הרביעי בכל עונה אחרת. לראשונה מאז המעבר לשיטת הליגה, כל הקבוצות הפסידו לפחות בשישה משחקים עד המחזור ה-17 - וגם התחתית בוערת. וגם: על הרצף המטריד של מכבי תל אביב במדריד

תקציר: ברצלונה - ריאל מדריד 78:87/ספורט1

"איזו יורוליג מטורפת יש השנה, הא? כולם מנצחים את כולם", הוא המוטו שמלווה כל עונה ועונה מאז המעבר לשיטת הליגה. גם בשנים עברו, הפסדים בלתי צפויים של המובילות וניצחונות רגעיים של קבוצות התחתית היו חלק מהתפריט, כמעט על בסיס שבועי; לכן, מה שקורה בשבועות האחרונים אינו אמור באמת להפתיע, ועל פניו נראה שאינו חסר תקדים כפי שנוטים לחשוב בכל שנה מחדש.

אבל התחושה היא שהעונה הזאת מוגזמת ביחס לקודמותיה, והמספרים מגבים אותה. מה שקורה ב-2023 ברחבי אירופה - באמת לא היה בעבר: הלילה (שישי), כשייחתם הסיבוב הראשון והיורוליג תגיע לקו מחצית הדרך, יהיו בין שלוש לחמש קבוצות שיחלקו את המאזן הטוב ביותר. לכל אחת ואחת מהן יהיו שישה הפסדים, וזה מספר שבשנים קודמות היה מספיק רק למקום הרביעי.

מאז עבר המפעל לשיטת הליגה, בעונת 2016/17, תמיד היו שלוש קבוצות עם חמישה הפסדים או פחות בתום 17 מחזורים; במחצית מהמקרים זה קרה אחרי סיבוב אחד, וקודם לכן אחרי 56% מהמחזורים (כשהיו רק 16 משתתפות).

העונה הכי שוויונית ביורוליג. ז'לגיריס קובנה, אתר רשמי
העונה הכי שוויונית ביורוליג/אתר רשמי, ז'לגיריס קובנה

כמו כל דבר שמתרחש בספורט האירופי בשנה האחרונה, אפשר וצריך לייחס את הסיטואציה למלחמה באוקראינה ולהרחקת הקבוצות הרוסיות. ההשפעה הורגשה בראש ובראשונה בגביעים המשניים, ובעיקר היורוקאפ, כשכל הצמרת הוקפצה בבת אחת ליורוליג והותירה את המפעל אפור ונטול ברק.

האפקט הישיר על המפעל הבכיר מורגש בעובדה הפשוטה שאין קבוצה אחת מעל היתר; זה נובע גם מהיעדרה של צסק"א מוסקבה (שבארבע משש העונות הקודמות עמדה על מאזן של 4:13 או 3:14), וגם מסיבות אובייקטיביות שהופכות את הליגה לשוויונית יותר מתמיד - מעלייתה המפתיעה של באסקוניה שלא נספרה מראש, דרך פציעות משמעותיות (ברצלונה, פנרבחצ'ה ואנאדולו אפס) ושינויים פרסונליים שמצריכים התארגנות מחדש (ריאל מדריד ושוב פנרבחצ'ה), ועד נפילתן של פייבוריטיות (אולימפיה מילאנו).

הנדנדה הגיעה אתמול לשיא הגובה: ארבע קבוצות מקרב שש המובילות התייצבו למשחקי המחזור ה-17, וכולן הפסידו ליריבות מהחצי התחתון של הטבלה. המסכנה ביותר היא דווקא זו שניצחה אתמול, אלבה ברלין, שעומדת על חמישה ניצחונות - ובניגוד לעבר, זה אפילו לא מספיק לה כדי להיחלץ מהמקום האחרון. גם זאת עובדה שלא התרחשה בעונות קודמות, ושממחישה את השוויוניות של 2023.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
סקוטי ווילבקין שחקן מכבי תל אביב מול וולטר טבארס שחקן ריאל מדריד. דני מרון
תחדור לסל, ואז לך תתמודד. סקוטי ווילבקין מתחת לאדי טבארס בעונה שעברה/דני מרון

מכבי תל אביב תעלה ב-21:45 לפרקט בוויזניק סנטר, ותקווה שמכסת ההפתעות לסופשבוע אחד עדיין לא מוצתה. 13 שנים חלפו מאז ניצחונה האחרון בחוץ על ריאל מדריד, ורצף ההפסדים שלה בבירת ספרד עומד על 13 (שלושה מהם בעונה שעברה). בפעם האחרונה שהיא גברה על הבלאנקוס במגרשם, 64:66 בטופ 16 של 2010, פיני גרשון אימן אותה, רביב לימונד שיחק בשורותיה - ורק דבר אחד לא השתנה: הקלע המוביל של המארחים היה סרחיו יוי.

באופן טבעי, עיקר ההיערכות לריאל עוסקת באיש אחד שגובהו 2.21 מ', מוטת הידיים שלו מגיעה ל-240 ס"מ ומידת נעליו 54. בסגנון "רגיל" אי אפשר לגבור עליו, ולכן מעדיפים רוב המאמנים להציב מול אדי טבארס סנטר שלא יחשוש לזרוק מבחוץ וירחיק אותו מהסל. הגדיל לעשות ז'ליקו אוברדוביץ', שבעת ביקורה של פרטיזן בלגרד במדריד החליט לוותר כמעט לחלוטין על השחקן הטוב בקבוצתו, מתיאס לסור, ולהציבו כמעט רק נגד הסקנד יוניט, חמישיית המחליפים, בראשות ונסן פוארייה; כל עוד טבארס היה על הפרקט, זאק לידיי הוסת לעמדה הזאת, ירה 4 מ-6 לשלוש, והסרבים לא היו רחוקים מהפתעה (105:97).

לאוברדוביץ' היה את הלוקסוס הזה, אבל אנדראה טרינקיירי נקט בשיטה דומה - אף שמראש נדמה שלא היו לו הכלים המתאימים לכך. כל עוד אותלו האנטר יצא מגדרו וקלע מעבר לקשת, באיירן מינכן עמדה בפני ניצחון. בשלב מסוים הוא עמד על 4 מ-5, ולבסוף סיים עם 4 מ-8 והבווארים הפסידו בבית 68:64, בסקור נמוך ושונה לחלוטין מזה שנרשם בין ריאל לפרטיזן. אגב, האנטר זרק רק שבע שלשות לאורך שתי עונות שלמות במכבי (והחטיא את כולן), ועד הגעתו למינכן רשם 1 מ-15 לאורך שמונה שנים ו-216 הופעות. בבאיירן הוא מציג נכון לעכשיו 20 שלשות מ-47 ניסיונות, באחוז די מדהים של 42.5, והמפגש עם הבלאנקוס היה שיא השיאים מבחינתו.

אותלו האנטר שחקן באיירן מינכן. רויטרס
4 מ-8 לשלוש? אני?! אותלו האנטר החדש/רויטרס

אז מי יוכל לעשות את העבודה במכבי? לכאורה, אם יש ערב שבו היא תצטער שלא הביאה שחקן פנים עם קליעה במקומו של אלכס פויתרס, הרי שזהו הערב. ג'רל מרטין בהחלט יכול לעשות זאת (9 מ-19 לשלוש בארבעת המשחקים האחרונים), אבל למעט ציוות שלו בעמדת הסנטר לצד בונזי קולסון, שום הרכב לא באמת יוכל להרחיק את טבארס מהטבעת. אם ישחק לצד רומן סורקין, ג'ייק כהן ובוודאי ג'וש ניבו, יוכל צ'וס מתיאו להצמיד את הסנטר הענק שלו לגבוה הנוסף.

לאור כל זאת, ייתכן שעודד קטש יצטרך לשמור על הסטים המוכרים שלו. היתרון של מכבי תל אביב אמור לבוא לידי ביטוי בקו האחורי, והיא יכולה לאתגר את הספרדים בהרכב שלושת הגארדים שהכניע את אנאדולו אפס, וגם לנסות מעת לעת הרכבי שלושה גבוהים (עם מרטין או קולסון בעמדת הסמול פורוורד). ניבו יבוא בוודאי בכוננות ספיגה. לא בטוח שהוא מודע לכך; במפגש היחיד שלו עם טבארס וריאל, אשתקד בקובנה (47:68 לז'לגיריס), הוא דווקא סיים עם עשר נקודות ותשעה ריבאונדים, אבל פגע ב-2 מ-9 מהשדה. הסנטר האמריקאי אפילו העז לזרוק את השלשה היחידה שלו עד כה ב-44 משחקי יורוליג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully