"אני רוצה לזכות באליפות עם לידס יונייטד". את ההצהרה הזו שיחרר ארלינג הולאנד במספר הזדמנויות בהיותו שחקן צעיר במולדה, כאשר דמותו החלה למשוך תשומת לב של התקשורת המקומית, אי שם ב-2017 וב-2018. זו היתה אמירה משעשעת בהחלט, אך היא לא נאמרה על מנת לבדר את הקהל - זה באמת חלומו של החלוץ הנורבגי, גם אם הוא לחלוטין לא מציאותי. אהבתו ללידס לא יודעת גבול, וזה סיפור יוצא דופן בכל קנה מידה - כי הוא לא ממש מסתדר עם ההגיון הבסיסי. אז הערב (רביעי, 22:00, ספורט1), כאשר ידרוך הולאנד לראשונה על הדשא באלאנד רואד, יהיה זה רגע מרגש במיוחד עבורו. הוא שואף כיום לזכות בתארים במדי קבוצה אחרת, וגם את מנצ'סטר סיטי הוא סימפט מאז ומתמיד, אבל לידס חשובה מבחינתו אפילו יותר. היא חלק אינטגרלי מזהותו.
הבחירה בה היתה מודעת, ונבעה כמובן גם מהרקע המשפחתי. אחרי הכל, ארלינג נולד בלידס ביולי 2000, כחודש אחרי שאביו, אלף אינגה הולאנד, סיים את הקדנציה המוצלחת במועדון וחתם במנצ'סטר סיטי. במשך שלוש שנים לבש הבחור הלוחמני את המדים הלבנים, מילא מגוון תפקידים בהגנה ובקישור, והיה אהוב מאוד בקרב האוהדים שהעריכה את מחויבותו ואת נכונותו לתת את המקסימום בכל רגע נתון. ג'ורג' גרהאם הביא אותו לאלאנד רואד ב-1997, ואז שידרג דייויד אולירי את הקבוצה והצעיד אותה למאבקים בצמרת. בעונתו האחרונה, הוא היה חלק מהסגל שסיים במקום השלישי בפרמיירליג והעפיל לחצי גמר גביע אופ"א, אבל הנורבגי עצמו נדחק לשוליים, והרגיש שהיה זה הזמן לאתגר חדש. מנצ'סטר סיטי היתה אז קבוצה קטנה יותר באופן משמעותי - העולה החדשה מליגת המשנה. בשורותיה, היה להולאנד מקום של כבוד, והמנג'ר ג'ו רויל קבע: "הערצתי אותו כבר זמן רב, ויכולותיו הרב גוניות יועילו לנו מאוד".
תמך בלידס גם בליגה השלישית
זה באמת היה המצב, עד התיקול המפורסם של רוי קין בדרבי באפריל 2001. ארלינג הולאנד היה אז בן פחות משנה, ולכן הוא לא זכה לראות את אבא מככב על הדשא. ב-2003, אחרי נסיונות השיקום הכושלים של הברך הפגועה, פרש אלף אינגה הולאנד, והמשפחה חזרה לנורבגיה בתחילת 2004. זו בדיוק היתה השנה בה לידס, שהתרסקה לחלוטין כלכלית, ירדה לליגת המשנה ונעלמה במעמקים. הצאצא היה רק בן ארבע, ורק התחיל להבין מי נגד מי, כך שהבחירה במועדון כושל לא היתה טריוויאלית. אז נכון, אבא שיחק פעם בלידס, והוא עדיין אהב אותה, אבל מנצ'סטר סיטי היתה אופציה טבעית הרבה יותר לנוכח הנסיבות. ארלינג החליט שהוא לא יהיה כמו כולם. כיליד לידס, הוא רצה להיות מזוהה בעיקר עם לידס יונייטד.
וכך זה היה. ארלינג נותר נאמן לחולצה הלבנה כאשר לידס ירדה לליגה השלישית ב-2007, וקרן מאושר כאשר עלתה בחזרה לליגה השניה ב-2010. הוא עקב בשקיקה אחרי תוצאותיה, ידע בעל פה את כל שחקני הסגל, למד את ההיסטוריה, ואף היה חבר בחוג אוהדי לידס בסקנדינביה. הוא דיבר על לידס לא רק עם אבא, אלא עם כל מי שהיה מוכן לשמוע, והחלום לשחק בבוא עת באלאנד רואד כמו אלף אינגה היה חזק.
רוי קין מקצץ את הולאנד האב
ויתר על ההזדמנות לחתום ב-2018
בלידס שמרו על הקשר עם אלף אינגה, ובשלב מסוים החלו לשמוע גם על הכישורים של הבן שעבר בתחילת 2017 מברינה הקטנה למולדה, אותה אימן אולה גונאר סולשיאר. לכן, בשלהי אותה שנה נוצר הקשר עם הסוכנים, ומשפחת הולאנד הגיעה להתרשמות במתקן האימונים של המועדון, במטרה לבחון אופציה של חתימה. המאמן דאז, תומאס כריסטיאנסן הדני, אירח אותו באימון, העניק חיבוק חם וסיפר על התוכניות לגביו. דובר בעיקר על השתלבות בקבוצה הצעירה בשלב ראשון, כי גם במולדה הוא עדיין לא היה אז בהרכב. במסגרת הביקור, אף צפה הולאנד במשחקים של לידס בחג המולד. זה היה רק לפני 5 שנים.
ואולם, אהבה טהורה לחד, וקריירה לחוד - היה צריך לקחת בחשבון שיקולים בעד ונגד, והמשפחה התייחסה לכך ברצינות. ב-2018 היתה תחושה כי הולאנד יהפוך לשחקן הרכב מוביל אצל סולשיאר, ולכן הסגל הצעיר של לידס נתפס כצעד משמעותי אחורה, גם בלי לקחת בחשבון שהקבוצה היתה אז במרכז הטבלה בליגת המשנה. כריסטיאנסן, אגב, פוטר בעיצומו של משבר חדש בפברואר 2018, וכחברו הטוב של ג'ורדי קרויף נחשב באותה תקופה למעומד מוביל למכבי תל אביב, אבל גם בלעדיו המשיכה לידס במעקב צמוד אחרי הולאנד. זה ממש לא היה קשור למאמן.
הולאנד אכן פרץ לתודעה בסערה במהלך עונת 2018 בנורבגיה, כולל כיבוש רביעייה מטריפה תוך 21 דקות לרשת בראן ברגן החזקה ביולי, לנגד עיניו של הסקאוט של מנצ'סטר יונייטד שהוזמן על ידי סולשיאר. המאמן סבר כי חניכו צריך להגיע בסופו של דבר לאולד טראפורד, בדיוק כמוהו, אבל התברר שזה לא היה רלוונטי באופן מיידי. דווקא יובנטוס הביעה עניין רב בנער הפלא הנורבגי, והמגעים עם הגברת הזקנה היו רציניים למדי. לידס נכנסה אז שוב לתמונה, והפעם הציעה באופן טבעי מקום בסגל הבוגר, וגם בהרכב, לצד שכר לא רע צמרת המרוויחם בקבוצה. במועדון קיוו כי האהדה הגדולה ללידס תשכנע את הולאנד לעשות את הצעד המתבקש מבחינתו, אבל אז הגיעה ההצעה שהיתה טובה פי כמה מכל הבחינות האפשריות.
פרץ אצל ג'סי מארש בזלצבורג
זלצבורג טרפה את הקלפים. היא גם היתה מוכנה לשלם יותר למולדה, גם השאירה את הולאנד בקבוצתו הנורבגית עד סוף 2018 כדי להשלים את העונה, גם העניקה לו תנאים כלכליים טובים יותר, גם הבטיחה לו במה מרכזית בקבוצה שידועה כקרש קפיצה נפלא לצעירים, וגם אפשרה לו לשחק כבר ב-2019 בליגת האלופות. כאשר כל זה הונח על השולחן, לא היה ללידס יונייטד סיכוי. אי אפשר להשוות שלב בתים בצ'מפיונס ליג למאבקים בליגה השניה באנגליה, גם אם אתה אוהד שרוף של הקבוצה. להולאנד היה בטחון עצמי גבוה, הוא כיוון למעלה, וזלצבורג העניקה לו את המסלול הנכון להמראה.
אז הוא הגיע לאוסטריה, ישב על הספסל במשך מספר חודשים, ואז החליף בקיץ 2019 בהרכב את מואס דאבור שעבר לסביליה. ג'סי מארש האמריקאי בדיוק הובא לתפקיד המאמן, וסגנונו המהיר וההרפתקני התאים לנורבגי כמו כפפה ליד. אחרי שהפציץ 8 שערים ב-6 משחקי שלב הבתים בליגת האלופות מול ליברפול, נאפולי וגנק, הוא עבר לבורוסיה דורטמונד, וההמשך ידוע. הולאנד הפך לכוכב על במהירות מסחררת, ולידס כבר ממש לא היתה בליגה שלו.
ואולם, זה ממש לא מבטל את אהדתו האינסופית כלפיה. הולאנד המשיך לעקוב על בסיס שבועי אחרי כל תוצאה של לידס. הוא היה ברקיע השביעי כאשר לידס חזרה סוף סוף לפרמיירליג ב-2020 עם מרסלו ביילסה על הקווים, והשתוקק לעבור לאנגליה גם כדי לשחק נגדה. מינויו של הבוס הנערץ מארש למנג'ר בתחילת השנה רק הפך את העלילה לפיקנטית אפילו יותר.
התחבר מיד עם קלווין פיליפס
והוא המשיך לספר לכולם על אהבתו. כאשר שיחקה נורבגיה נגד צפון אירלנד בליגת האומות בסתיו 2020, החליף הולאנד חולצות עם כוכב לידס סטיוארט דאלאס, ושר באוזנו את ההימנון Marching on together שמושמע ביציעי אלאנד רואד. כאשר חתם הקיץ במנצ'סטר סיטי, התרגש החלוץ במיוחד מכך שגם קלווין פיליפס, יליד לידס ואגדת לידס יונייטד, הגיע לקבוצה ביחד איתו. הוא הציע לקשר נבחרת אנגליה לבצע את Marching on together כאשר יוצגו בחדר ההלבשה, ומאז ניהל איתו אינספור שיחות על המועדון, הקהל, המורשת וכל מה שמסביב. הולאנד ופיליפס אף קבעו כי ילכו לצפות במשחקי הבית של לידס כאוהדים פשוטים - וכמה שיותר, ככל שהדבר יתאפשר להם.
בינתיים, הקדנציה של פיליפס בסיטי לא בדיוק הצליחה, ופפ גווארדיולה אף האשים אותו בימים האחרונים בכך שחזר עם עודף משקל מהמונדיאל. הקשר לא נכלל בתוכניות המנג'ר, אם כך, ולא יוכל לשחק מול קבוצתו האהובה. הפרשנים המזוהים עם לידס התרעמו על הבחירה של הקטלוני לבקר את השחקן פומבית בנושא כה רגיש, ואפשר לצפות כי אוהדי לידס ישמיעו את דעתם על פפ באופן בוטה. ובכל זאת, תשומת הלב המרכזית שלהם תופנה להולאנד, שידרוך לראשונה על הדשא הזה, ישמע את האוהדים מריעים לו, ויתחבק בוודאי גם עם מארש.
כולם בעיר יודעים היכן הנורבגי נולד והיכן נמצא ליבו. הם מעריצים אותו, ומחכים שאולי - מיתשהו בעתיד - החלום המשותף הזה יוכל להתגרש, והוא ילבש את החולצה הלבנה. מי יודע, אולי הם אפילו יזכו באליפות ביחד? היסטוריה יודעת סיפורים הזויים וחריגים יותר, ואף פעם לא כדאי לאבד תקווה לנס. אבל הערב, למרות הקשר ההדוק והרגשות החזקים, הולאנד בכל זאת רוצה להבקיע. ויהיה מעניין מאוד לראות כיצד יגיב אם ימצא את הרשת.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק