עץ נופל ביער - אבל אף אחד לא שומע על כך. האם הוא באמת נפל?
כשמדינה זוכה ב-384 מדליות, מתוכן 129 מזהב - האם היא באמת זכתה בהן? מדינת ישראל היא אימפריה ספורטיבית מהגדולות בעולם. מדינה עם מסורת מפוארת, תארים רבים ואגדות אולימפיות. סליחה, פראלימפיות.
אם תשאלו את האדם הממוצע ברחוב שייתן לכם שמות של ספורטאים ישראלים מובילים, גם אם הוא לא מבין בספורט הוא יידע לדקלם לכם לפחות כמה שמות של אגדות מקומיות. ורוב הסיכויים שאפס מתוכם יהיו של ספורטאים פראלימפיים.
ואני מבין. אני מבין שספורט פראלימפי נתפס בעיני רובנו כפחות אטרקטיבי ומה לעשות - שמות כמו ערן זהבי או לינוי אשרם תמיד ימשכו יותר קהל וזה בסדר גמור. אבל יש ציבור שלם שדורש גם משהו אחר. שצריך משהו אחר. עבור נכים, דמויות ארטיום דולפגיאט ודני אבדיה אמנם יהוו אולי מקור להערצה והם יעודדו אותם מכל הלב, אבל הן לא דמויות רלוונטיות כל כך להשראה. אין מה לעשות, זהו טבע האדם וכל אחד מאתנו צריך דמויות שהוא יכול להזדהות איתן ובספורט הנכים יש המון כאלה. המון.
אבל אתם לא מכירים אף שם. ולכן אני קורא לשר הספורט הבא - עזור לנו להרים את ספורט הנכים בישראל לגבהים חדשים ובעיקר לסייע בחשיפה שלו לקהל הישראלי.
החשיפה הזו קריטית עבורנו משלושה טעמים.
- הראשון - עלינו להגיע לקהל הצעיר. לדאבוני במדינת ישראל חיים אלפי ילדים נכים שבכלל לא מכירים את הפעילות הענפה של ספורט הנכים בישראל. הם לא מודעים למדליות, הם לא מודעים לתכניות האימונים הענפות ולמעטפת התומכת שספורט הנכים מספק גם לצעירים. ספורט בקרב ילדים הוא קריטי - גם בשביל לבנות להם את הביטחון העצמי, לתרגל את הגוף ומסייע מאד בדימוי הגוף שלהם.
- מה שמוביל אותי לסיבה השנייה שבעטיה אנו זקוקים לחשיפה - נרמול הנכות בישראל. בשנים האחרונות החל להתעורר שיח בריא על נרמול נכות, אבל אנחנו עדיין נמצאים שנות דור משינוי מהותי בנושא. רוב הציבור עדיין רואה בנכות משהו מרתיע, מנכר. וזה משפיע. גם על מבוגרים, בטח ובטח שעל ילדים. דמיינו עולם שבו ילד על כיסא גלגלים מגיע לבית הספר אבל במקום שהוא יישב לבד בפינה כולם יקבלו אותו בתשואות בזמן שהוא משוויץ במדליה הטרייה שבה זכה? שילד ספורטאי נחשב כספורטאי לכל דבר ועניין - גם אם מדובר "רק בספורט נכים". רק כך נוכל להגיע למצב שנכים בישראל יתקבלו כאחד האדם בחברה ויהפכו לחלק אינטגרלי ממנה.
- הסיבה השלישית היא... שאנחנו רוצים עוד מדליות. מדינת ישראל היא אימפריה בתחום ספורט הנכים בעולם. אנחנו יודעים להכשיר ולאמן את הספורטאים. אנחנו יודעים איך להביא מדליות. מה שחסר לנו הם הכישרונות. אנחנו צריכים אותם, גם מבוגרים אבל גם ילדים צעירים, רעבים להצלחות שיכירו את פעילות הוועד הפראלימפי ויבואו אלינו כדי לממש את התשוקה שלהם להצלחה.
שר הספורט הבא - אנו דורשים שתתייחס אל ציבור הנכים בישראל כמו שמגיע לנו - אימפריה ספורטיבית ותעזור לנו להוציא את הסוד בדבר ההצלחה הכבירה אל האור. זה מגיע לספורטאים וזה מגיע לכל ציבור הנכים בישראל.
אלי בירנבוים הוא יו"ר הוועד הפראלימפי בישראל.