המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לתת לחלוץ הצרפתי, קיליאן אמבפה, היא להשוותו לפורטוגלי אוסביו, שהיה מלך שערי גביע העולם ב־1966, באנגליה. אוסביו הבקיע בטורניר הגמר ההוא 9 שערים, מרביתם בבעיטות אדירות, שלא הותירו סיכוי ממשי לשוערים שניצבו מולו.
לא בטוח שאמבפה יהיה מלך שערי המונדיאל בקטר, אבל עוצמת בעיטותיו מזכירה, כאמור, את מי שנחשב, עד כריסטיאנו רונאלדו, לגדול כדורגלני פורטוגל. אמבפה, בשני פגזים, סייע השבוע לנבחרת צרפת לנצח בתוצאה 1:3 את פולין, ובכך הבטיח את מקומה בשלב רבע הגמר.
ידענו מזמן שהחלוץ הצרפתי הוא מגדולי השחקנים בעולם. לאחר הניצחון המשכנע על פולין הכתיר אותו מאמנו, דידייה דשאן, לכדורגלן הטוב בתבל. קשה להתווכח עם מסקנתו של דשאן, וזאת מהטעם הפשוט: לאמבפה ישנם נתונים שעשוהו לחלוץ כמעט בלתי ניתן לעצירה: כוח פיזי, מהירות מסחררת, היכולת לייצר מצבים לחבריו בנבחרת, ובמקביל לעשות בעצמו את מלאכת הבקעת השערים. בסיגנון משחקו הוא שונה לחלוטין מהארגנטינאי ליאו מסי, שהינו גאון כדורגל. ועם זאת, בוודאי היום, לו הייתי מתבקש לבחור רק באחד מהם, אמבפה הוא הבחירה שלי.
עדיין הוא לא עבר כיברת דרך ארוכה, וזאת בגלל גילו הצעיר (בן 24), אך בארון הפרסים שלו כבר שוכנת לאחר כבוד מדליית זהב מהמונדיאל האחרון ב־2018, שבו זכתה נבחרת צרפת. סיכוייה לזכייה שנייה רצופה נשענים עתה לא רק עליו , ואולם בכוחו להעניק לה את עוצמת הטורבו, שיש למעט מאד כדורגלנים. שחקני הגנה הנדרשים לשמור עליו, לא ישנים בלילה שלפני המשחק. אפשר בהחלט להבין אותם.
כל עוד נמצא קיליאן על המגרש, מסוגלת נבחרת צרפת לכבוש שערים. כוח האש שלו הוא עוצמתי פי כמה וכמה מזה שהיו למלכי השערים במונדיאלים קודמים, דוגמת פאולו רוסי מאיטליה, ואפילו גרד מילר מגרמניה, שידע להגיע למקום הנכון בזמן הנכון, אך בדרך כלל הבקיע מטווחים הקרובים לשער.
מיוחדותו של טורבו-אמבפה היא כביכול הקלות שבה הוא משגר את הכדור לעבר השער. כאילו ללא מאמץ. לכן, לפחות בינתיים, הוא התותחן האמיתי של מונדיאל 2022: חלוץ הזורע הרס, פחד ובהלה בהגנת יריביו.