קטאר 2022 הולך להיות הריקוד האחרון של לואי ואן חאל. המאמן ההולנדי המעוטר יפרוש מכדורגל אחרי המונדיאל, והוא לא מסתיר את רצונו: לסיים כאלוף עולם. הראיונות המצחיקים, הטעויות באנגלית, קוצר הרוח כלפי עיתונאים - כל אלה הרכיבו את המוניטין שיצא ללואי כאדם נרגן וכעוס. והיה שם כעס, אולי אפילו טינה, כלפי העולם, שלא תמיד הכיר בגדולתו. ואן חאל רצה שיעריכו אותו וישוו אותו לרינוס מיכלס וליוהאן קרויף, אבל דעת הקהל ההולנדית לא יישרה איתו קו. למרות המסע המופלא עם אייאקס בשנות ה-90, התארים עם אלקמאר ובאיירן מינכן, עשרות השחקנים הצעירים שלמדו ממנו ועשו את הצעדים הראשונים תחתיו ועד המקום השלישי במונדיאל 2014 - ההכרה לא הגיעה.
לכן המונדיאל הקרוב הוא ההזדמנות הגדולה של ואן חאל. את הסגל הנוכחי הוא בחר ברוחו ובדמותו: שחקנים נאמנים לו, כדורגלנים שהם בראש ובראשונה חיילים ממושמעים שמיישרים קו עם ההחלטות שלו. כשחזר לתפקיד המאמן הלאומי לפני פחות משנה, הודיע שהנבחרת תחזור לשחק עם שלושה בלמים, כפי ששיחקה בברזיל 2014. וירג'יל ואן דייק אמר בראיון שהשחקנים מעדיפים את ה-4-3-3 המסורתי, אבל מקבלים את החלטת המאמן. ואכן, בינתיים, ואן חאל הוכיח שהוא צודק: מאז מונה שיחקה הנבחרת 15 משחקים, ניצחה 11 מתוכם ולא הפסידה אפילו אחד.
המאמן גיבש רשימה ראשונית של 39 שמות, וביום שישי בבוקר התקשר אישית ל-13 השחקנים שנופו. "התקשרתי כל כך מוקדם, כך שאת חלקם ראיתי עירומים במיטה כי הערתי אותם עם הטלפון שלי", סיפר. ריאן חראפנברך, בריאן ברובי וסוון בוטמן היו בין המנופים. יותר מכולם התאכזב יספר סיליסן, השוער של ואן חאל ב-2014 (שהוחלף רגע לפני הפנדלים מול קוסטה ריקה), שחזר לשחק בליגה ההולנדית העונה כדי לצבור דקות ולקבל זימון. אבל סיליסן נופה כי הוא לא בכושר טוב.
ואן חאל מודיע על הסגל בדרכו שלו
שלושה שוערים כן זומנו: רמקו פספייר בן ה-39 מאייאקס ערך את שתי הופעות הבכורה שלו בנבחרת בחלון המשחקים האחרון בספטמבר. ג'וסטין ביילו מפיינורד זומן אף הוא; אך ההפתעה היא אנדריס נופרט מהירנביין, ללא הופעות בינלאומיות, השוער שנמצא בכושר המשחק הטוב ביותר. מי יהיה השוער הראשון? זו העמדה היחידה שבכלל לא ברור מי הבכיר מבין השלושה. לפי המשחקים בספטמבר זה פספייר, אבל ההופעות האחרונות שלו באייאקס מעמידות את הקביעה הזו בסימן שאלה גדול.
ואן חאל ישחק, כאמור עם שלושה בלמים. למרות שנמצא בעונה לא טובה בליברפול, וירג'יל ואן דייק הוא המרכזי שביניהם, והוא גם יענוד את סרט הקפטן. לצידו ישחקו יוריין טימבר, שחקן השנה בהולנד בעונה שעברה, גרסה מוקטנת של פרנק רייקארד - בלם אגרסיבי, טכני בצורה בלתי רגילה, שאוהב לצאת לדריבלים מהחלק האחורי ועד לרחבת היריב. הבלם השמאלי יהיה נתן אקה ממנצ'סטר סיטי, שלו יתרון אחד משמעותי על כל הבלמים האחרים: הוא שמאלי ברגל. מתייס דה ליחט וסטפן דה פריי יהיו המחליפים.
מצד ימין של ההגנה מקומו של דנזל דומפריז מאינטר אמור היה להיות מובטח, אך הוא נפצע השבוע ולא ברור מה תהיה מידת הכשירות שלו. אם אכן ישחק, אף שהוא רשום כמגן ימני, במערך של ואן חאל זה אומר חלוץ שלישי - פעמים רבות תראו אותו עומד גבוה יותר אפילו משני החלוצים במשחק. ג'פרי פרימפונג שנמצא בתקופה טובה בלברקוזן זומן כמחליפו.
מצד שמאל המקום של דיילי בלינד נראה מובטח, ולא בגלל שהוא הבן של עוזר המאמן. בלינד הוא מאמן נוסף על הדשא, ולמרות שהוא חווה עונה נוראית באייאקס, עם לא מעט טעויות שהובילו לשערים, ואן חאל אוהב אותו מאד - הם עבדו שנים רבות ביחד - בנבחרת ובמנצ'סטר יונייטד. מחליפו מגיע (הו, כמה מושלם הסיפור הזה), ממנצ'סטר יונייטד: טיירל מלאסיה.
שני קשרים ישחקו באמצע. השחקן הכי חשוב במערך הוא פרנקי דה יונג - בסופו של דבר הצלחה או כישלון ייקבעו על פי היכולת של קשר ברצלונה. בספרד הוא נראה נהדר בחודש האחרון. בנבחרת הוא השחקן שנוגע הכי הרבה פעמים בכדור, כל התקפה מתחילה אצלו והוא מכתיב את הקצב: מתי משחקים ארוך ומהר קדימה, מתי מניעים כדור לצדדים.
לצידו של דה יונג משחק שחקן שנקבע לפי היריבה. אם היא חלשה ומתגוננת, זה יהיה שחקן עם אוריינטציה התקפית, למשל סטיבן ברחהאוס. אם הולנד צריכה בלוק חזק יותר במרכז, ואן חאל יכול לבחור בין טון קופמיינרס ומארטן דה רון, שני שחקני אטאלנטה. קופמיינרס מאיים על השער בבעיטות מרחוק, דה רון הוא שואב אבק שיאפשר לדה יונג לשחק בעמדה גבוהה יותר.
לפני שני הקשרים האחוריים ישחק קשר יצירתי אחד. זה יכול להיות ברחהאוס, השחקן הכי טוב של אייאקס העונה, אבל יש לו מאבק על המקום בהרכב עם קודי חאקפו, שמגיע מפ.ס.וו עם מספרים לא הגיוניים העונה: ב-13 משחקי הליגה הוא כבש תשעה ובישל תשעה, מה שהופך אותו למלך השערים והבישולים בליגה. טורניר טוב של חאקפו יבטיח מעבר שלו לפרמיירליג כבר בינואר הקרוב. אופציה שלישית לעמדה הזו הוא צ'אבי סימונס, נער האינסטגרם של פריז סן ז'רמן, שבמעבר שלו לפ.ס.וו העונה הוכיח שגם מדובר בכישרון כדורגל יוצא דופן.
שני חלוצים משחקים תחת ואן חאל. ההתקפה תלויה לחלוטין במספרים של ממפיס דפאי, שעוד לא כשיר במאת האחוזים אבל המאמן לא חשב לרגע לא להזמינו. ממפיס מרוחק שמונה שערים מרובין ואן פרסי בראשות טבלת הכובשים ההיסטורית של הנבחרת, ובשנים האחרונות, בעידן שאחרי רובין ואן פרסי, אריאן רובן וקלאס יאן הונטלאר, החלק הארי של השערים רשום על שמו. השילוב של ממפיס עם סטיבן ברחוויין מושלם. משחק אחר משחק בנבחרת רואים את השניים האלה מלהטטים ומפרגנים אחד לשני. ברחוויין, כמו כל אייאקס, בתקופה לא טובה. מקומו בהרכב כרגע בכל זאת בטוח.
מעניין מאוד לראות את רשימת המחליפים לחלוצים: ואוט וחהורסט, לוק דה יונג ו-וינסנט יאנסן. השמות הללו מספרים לנו מהי תכנית ב' של ואן חאל אם דברים לא מסתדרים. התכנית המקורית היא להחזיק בכדור, להכתיב את הקצב, ובעיקר לשחק על הדשא ולנצל את המהירות של החלוצים הפותחים. אם זה לא יעבוד, המאמן ישנה מחשבה: בכל מקרה שבו הולנד תהיה בפיגור לקראת סיום המשחק, הוא יכניס את התרנים שיושבים על הספסל ויתחיל להרים כדורים לנגיחות. כל השלושה הם שחקנים פיזיים מאד, שמעדיפים כדור באוויר מאשר על הדשא. אם תראו אותם משחקים, תדעו שהולנד במצב לא טוב.
אז מה יהיה, אתם שואלים? בבית עם סנגל (כנראה ללא סאדיו מאנה), אקוודור וקטאר, אי העפלה תהיה אחד הכישלונות הגדולים אי פעם. ההצטלבות בשמינית היא עם בית ב' - אנגליה, ויילס, ארצות הברית ואירן. ברבע הגמר הולנד כבר עשויה לפגוש את ארגנטינה, ממש כמו ברבע הגמר ב-1998. עם סגל התקפי כל כך בינוני, כשהולנד גאה בעיקר בבלמים שלה (בניגוד להיסטוריה ההתקפית המרשימה), רבע גמר יהיה הישג שיש להעריך. אבל ואן חאל רוצה גביע כדי לפרוש על ראש ההר הגבוה בעולם - והחשוב מכל עבורו - ולהשיג את מה שמיכלס וקרויף לא הצליחו.