הכדורגל הוא היחיד מכל משחקי הכדור, שבו קבוצה יכולה להראות כצל של עצמה, ובכל זאת לנצח. זה גם מה שקרה אמש (ד) בדרבי של עיר הכרמל, שבו גברה מכבי 0:1 על הפועל. למזלה, שער הניצחון היה כמובן שער עצמי.
לא ברור מה בדיוק קרה למכבי חיפה, דווקא במשחק שאוהדי הכדורגל בעיר המתינו לו בכליון עיניים. כמי שצפה בדרבי באמצעות הטלויזיה, חיפשתי משך דקות ארוכות היכן מסתתרת מכבי, ולא בגלל העובדה ששחקניה ויתרו הפעם על התלבושת הירוקה.
על כר הדשא בלט בעיקר השיפור שחל ביכולתה של קבוצת הפועל, מאז הגיע אליה המאמן רוני לוי. היא התייצבה, שיחקה בחכמה, הגם שנקודת התורפה הבולטת שלה היא העדר כח המחץ של ההתקפה. בכדורגל אתה מנצח עם שערים. למען האמת לג'וש כהן, שוער מכבי, לא הייתה כלל עבודה, להוציא כדור או שניים, בהם טיפל אישית, ללא כל קושי.
הבעיות היו בקבוצתו, מוליכת הטבלה, שהפעם הראתה איך לא משחקים כדורגל. הקו האחורי צריך להודות על כך שכאמור אין להפועל חיפה התקפה מסוכנת. המגן השמאלי, פייר קורנו, היה גרוע ושגה פעמים אחדות בצורה בלתי מובנת. שני הבלמים, שון גולדברג ועבדולאי סק, הראו לכולם כיצד משחקים כדורגל בעמידה. כאשר הכדור היה בשליטתם הם הירבו בצורה מופרזת, ואפילו מרגיזה, במסירות רוחב בינם לבין עצמם, וכל זאת באיטיות, כאילו מישהו אסר עליהם לרוץ במהירות. שניהם לא קלטו שבדרך שבה התנהלו, איפשרו לשחקני הפועל להתארגן מאחור, ובכך מנעו פעמים רבות ניסיונות להתקפות מעבר של קבוצתם. ניתן להעריך שאולי גולדברג וסק סבלו מעייפות רבה.
אולם לא רק הם. עלי מוחמד התנהל במרכז המגרש בכבדות לא אופיינית. דין דוד "התחבא" באגף השמאלי של ההתקפה, ובמרכזה נידמה היה שפרנזי פיירו איבד את שיווי המשקל שלו. כאשר ניסה לכדרר קדימה, קרה שרגליו לא נשמעו לו.
השלושה שהצילו, פחות או יותר, את המצב היו נטע לביא, צ'ירון שלי ומוחמד אבו פאני, שנכנס כמחליף במחצית השנייה. האמת היא שגם הם היו רחוקים משיאם, ובכל זאת השלושה השתדלו לנוע, ולדחוף את המשחק קדימה. זו תמונת המצב כפי שראיתי בדרבי, וכנראה שהמאמץ המתמשך בליגת האלופות סחט ממכבי חיפה כל טיפה של אנרגיה.
אם כך הדבר , זוהי חולשה בולטת של הכדורגל הישראלי. תארו לכם שהנבחרת שלנו הייתה מגיעה למשחקי גביע העולם, כאשר מייטב שחקניה זקוקים למנוחה, כאוויר לנשימה, בשעה שהמונדיאל דורש כמובן תעצומות נפש וכושר גופני עילאי. ללוקה מודריץ בן ה- 37 (ריאל מדריד ונבחרת קרואטיה) אין פגרת מונדיאל. זו עדות מוחצת לכך שלאלופה שלנו יש לאן להתקדם, בוודאי אם רוצים להגיע לשלבי הנוק-אאוט בזירת אירופה.