וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה שווה כל סיפור האהבה הזה? הפרידה של בני לם ומכבי נתניה

6.11.2022 / 10:00

השידוך המוצלח בין מכבי נתניה לבני לם היה קונצנזוס, עד שהחלה העונה הנוכחית והתברר שהמאמן הוא רק חלק מהסטטיסטיקה של מחליפים אחרים. דוד רוזנטל ראה את מכבי תל אביב נכנסת לשנת חורף מוקדמת ומקווה שסער פדידה הוא לא אפיזודה חולפת

תקציר: מכבי תל אביב - סקציה נס ציונה/ספורט 1

המחזור הראשון בעונה תמיד מלווה בהתרגשות גדולה, בתחושה של התחדשות. יש אנשים שעבורם משחק הפתיחה הוא זה שמשוחק בשלוש אחר הצהריים. כהורים לילדים בגילים צעירים, שלא יכולים להגיע לאצטדיון בשעות מאוחרות, מדובר במשהו הרבה יותר גדול מסתם עוד משחק. יש להם הזדמנות לזמן איכות משפחתי, להעניק לילדיהם חוויה שלא הכירו עד כה - העלייה המפורסמת במדרגות שבסיומה ההתגלות המופלאה של כר הדשא.

מחוץ לאצטדיון בלומפילד פגשתי אתמול חבר ותיק שהגיע עם בתו. הם נראו מאושרים. חבר אחר העלה לטוויטר תמונה משפחתית. זה אירוע שקשה לתאר במילים, הפנינג ששופך על הענף אור קצת אחר, תמים ובתולי יותר מהמראות האלימים שאליהם הורגלנו בשנים האחרונות.

הכול טוב ויפה, רק שלמכבי תל אביב הייתה אתמול בעיה אחת: אווירת ההפנינג הקלילה ונטולת המחויבות שאבה גם אותה.

ארבע פעמים מאז שקם לתחייה לפני 3.5 שנים, שיחקה מכבי תל אביב בבלומפילד בשעה שלוש. הפעם הראשונה הייתה מול נס ציונה בעונת 2019/20. אחרי סיבוב שלם ללא ספיגה, הדהים אלעד שחף את דניאל טננבאום והעלה את האורחים ליתרון. ארון שוינפלד השווה כעבור דקה, אבל המשחק הסתיים ב-1:1. כעבור מספר שבועות הביסו את הצהובים באותה שעה את הפועל כפר סבא 0:4. אשתקד סיימה מכבי תל אביב ב-0:0 עם בני סכנין ואתמול, שוב מול נס ציונה, רשמה נקודת שפל עונתית - 1:1 אחרי שכבר הובילה והייתה ביתרון של שחקן.

מדוע מתקשה כל כך מכבי תל אביב מסורתית מול יריבות שהיא אמורה לטרוף בשעת אחר צהריים מנומנמת? האם יש פה נראטיב שמעיד על כך שהיא צריכה בכל דרך להילחם בשעה הזאת? כמובן שלא, אבל ספציפית למשחק של אתמול החיבור והכימיה בקבוצה נראו כמי שיצאו לשנת חורף מוקדמת. זו לא אשמה של שחקן אחד - זה לא רק מאור קנדיל החלש, אנריק סבוריט שמוכיח שבוע אחר שבוע שהוא לא בלם טבעי, ערן זהבי שרחמנא ליצלן יש מקום לשקול את ספסולו או ניר ביטון שמפחד מתיקולים - זו קבוצה שלמה שהתחילה בשבועות האחרונים להאמין בכל מאודה שהיא לא נועדה לאליפות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי
שחקני מכבי תל אביב מאוכזבים. אריאל שלום
מתחילים להאמין שאין חומר לאליפות. שחקני מכבי תל אביב/אריאל שלום

הצרה היא שגם ולאדן איביץ' כבר מאמין בזה. מה שעבד במחזורים הקודמים הושבת כליל בבאר שבע. אחרי המשחק הזה איביץ' הבין שהקבוצה שלו במתכונתה הנוכחית לא יכולה להתחרות על התואר ואז נשלפו הטענות והטרוניות, שהחלו בנגב ונמשכו עד יום חמישי לתוך מסיבת עיתונאים בניחוח חזק של פאסיב-אגרסיב. איביץ' יודע מה יש לו ביד. הוא רואה את מה שאנחנו רואים, והוא מבין שכרגע אין לו יותר מדי מה לעשות. הוא יחכה לינואר ושם, יש להניח, יתאכזב מהמבחר.

אחרי המשחק הזה הוא לא יכול להתלונן. אסור לו להתלונן. את נס ציונה בבית, כשמורחק לה שחקן בזמן שאתה ביתרון, אתה חייב לנצח, אין אופציה אחרת, בטח ובטח לאחר תצוגת הנפל בבאר שבע. זו הייתה ההזדמנות של מכבי תל אביב להרוויח זמן, להגיע לינואר בשלום עם פיגור מינימלי, אם בכלל, ממכבי חיפה. תחת זאת, היא רושמת עוד משחק לא מוצלח, בלשון המעטה, שמעיד על שלל הבעיות שיש לה. "חשבנו שיהיה משחק קל", אמר זהבי לאחר המשחק. זהו, בדיוק, שאין משחק קל. לא למכבי תל אביב הזאת.

זמן להיכנס לפאניקה

אם כבר דיברנו על דפוסי התנהלות עקביים, הנה עוד משהו קטן בז'אנר. את עונת 1993/4 סיימה מכבי נתניה במקום השישי. את 2002/3 היא סיימה רביעית וב-2011/12 הגיעה למקום החמישי. המשותף לכל אלה: בעונות העוקבות היא ירדה לליגה השנייה.

זה תמיד בא אצלה משום מקום בגלל הסתבכות לא ברורה, משבר קטן שהולך ומעמיק עד לרמות של טרגדיה ספורטיבית. ב-2003/4 דובר על חזרה לימים הגדולים, ב-2012/13 נחנך האצטדיון החדש עם ניצחון על הפועל תל אביב וגם 0:3 בחוץ על אותה הפועל תל אביב שבעקבותיו החלו חישובי ההעפלה לפלייאוף העליון, מה שכזכור לא קרה. גם ב-1994/5 אף אחד לא ראה את זה מגיע, היה ברור שנתניה תנצח את מכבי הרצליה בבית ותישאר. היא הפסידה וירדה.

קשה להגיד שלא מבינים שם את המצב. סביר להניח שהם יודעים שאתה טוב כמו התוצאות שלך. הבעיה היא שמעולם לא השתחררו במכבי נתניה מהלך הרוח לפיו הם מועדון גדול, ואם נכנסים לצרה העסק כבר יסתדר מעצמו. החטא ההיסטורי של מכבי נתניה הוא שלאורך כמעט עשור וחצי הייתה לה את אחת הקבוצות המופלאות ביותר, מה שצרב אותה בתודעה לנצח כמלכת הז'וגו בוניטו של הכדורגל הישראלי. עדיין קיימת מספיק רומנטיקה סביב השם "מכבי נתניה" כדי שהסובבים את המועדון יחשבו שהם מחזיקים בתואר הזה.

עדן קארצב הוא בדיוק המיקרוקוסמוס להלך הרוח של מכבי נתניה - שחקן שחווה עונת פריצה וכבר זכה לחוזה גבוה בחו"ל, רק שאז העסק השתבש והאוטובוס חזר לתחנה שממנה יצא. קארצב משחק בלי חשק, וגם אם אפשר להבין אותו ברמה האנושית, אי אפשר לקבל את זה ברמה המקצועית. צניחת האדרנלין שלו משפיעה על כל הקבוצה, אם כי, כמובן, לא הוגן להפוך אותו לאחראי הבלעדי ואפילו לא היחיד למצב הקטסטרופלי שבו היא נמצאת.

שחקן הפועל חדרה, פיליפ איפולה, מול עדן קארצב, מכבי נתניה. ברני ארדוב
בלי חשק. קארצב אמש/ברני ארדוב

בני לם היה שיא ההתגלמות של אותה רומנטיקה, הסמל מימי תור הזהב שחזר למועדון כדי להציל אותו מעסק ביש. לם הפך את מכבי נתניה ללהיט הכי גדול בליגת העל, ההתלהבות והחיוביות שלו גלשו מעבר לגבולות העיר. הוא הפך לקונצנזוס, ואז הכול התנפץ.

בדיעבד מתברר שלם, עם כל החיבה אליו, לא שונה ממאמנים מחליפים אחרים שעברו בליגת העל בשנים האחרונות - באו במהלך העונה, הצליחו, המשיכו ונפלו. תקראו לזה מימריזם, סילבסיזם או ואן לווניזם, הדפוס הוא תמיד אותו דפוס. מהבחינה הזאת המקום המשתלם ביותר לעבוד בו הוא מ.ס. אשדוד, שם ג'קי בן זקן נותן למאמניו שקט יחסי. מכבי נתניה לא יכולה להיות מ.ס. אשדוד, היא גם לא רוצה להיות שם. היא מצפה להיות משהו אחר.

מאמן מכבי נתניה בני לם. ברני ארדוב
זה לא עבד. לם/ברני ארדוב

הציפיות הללו גלשו גם ללם, אבל הוא התמודד עם הבעיות שיש לכל מאמן בשנתו השנייה - הוא צריך לבנות את הסגל בעצמו במקום להוציא את המקסימום מהמאגר המוכן, הוא עובר סאגה עם שחקן מוביל (קארצב), דעיכה באיכות השחקנים (גאנדלמן, איפה אתה?) וגם תחושת הגדלות שהמועדון לא מצליח להשתחרר ממנה. כל אלה הובילו להתפטרותו הבוקר, תסריט שלא נראה כמציאותי בקיץ.

לא להיכנע לטרנד

מהמקום הרביעי ועד ה-14 פיתחה ליגת העל את המנטליות שעליה נשענת כבר שנים הליגה הלאומית - תרבות הטרנדים. קבוצה מנצחת שני משחקים ויכולה לעלות מהמקום האחרון לחמישי. מנגד, שתי תוצאות לא טובות יכולות לגרום לך לעבור מאופוריה למוד הישרדותי.

סער פדידה, שחקן הפועל חדרה. ברני ארדוב
שנת פריצה? סער פדידה/ברני ארדוב

אחד השחקנים הכי חמים בליגה כרגע הוא סער פדידה. במשך תשעה מחזורים כבשה הפועל חדרה שמונה שערים. בשניים האחרונים היא הבקיעה שבעה, שלושה מהם מרגלי פדידה. הקשר בן ה-25 לא הטביע עד העונה חותם משמעותי בליגת העל, אבל נראה שבחדרה מצא חממה מושלמת. יש לו כבר ארבעה שערים ובישול, וכעת נותר רק לקוות שבניגוד למציאות הכללית שהתהוותה, גם פדידה וגם חדרה יימנעו מלהיות טרנד חולף.

קטנות לסיום

  • 1:1 במחצית בחיפה, 1:1 בבאר שבע ו-1:1 בבלומפילד נגד מכבי תל אביב. אחרי שלוש התוצאות של נס ציונה נגד הגדולות, ובמיוחד עם סגנון המשחק הלא פחדני שלה, מותר כבר להגיד שניר ברקוביץ' הוא לא רק האח הצעיר של איל, הוא גם האח הצעיר של הקוסם.
  • שופטים סובלים לא אחת מתסמונת "הבן של". ניב שטייף סובל מזה כבר תקופה ארוכה, וטענות דומות נשמעו בעבר כלפי ערן פרוסט ועמית קליין. מאיר לוי זכור כאחד השופטים הבולטים והבלתי מתפשרים בשנות ה-90 ובעשור הראשון של המילניום. אחרי עוד תצוגה מצוינת במשחק הלא פשוט בין מכבי תל אביב לנס ציונה, בנו שניר ממשיך להסתמן כמי שיילך בדרכו. יש סיכוי טוב שבמקרה שלו ימעטו בעתיד, אם בכלל, להשתמש בתואר "הבן של".
  • שביט מזל מתפתח להיות שחקן. השאלה היא האם בהפועל תל אביב הלחוצה הוא יוכל להביא לידי ביטוי את הכישרון שלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully