מזמן לא ראינו כך את קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב. חזרה אליה רוח הלחימה, ושחקניה שיחקו למען הסמל - כל זאת במחצית שנייה מדהימה שבה הפכה פיגור מדאיג לניצחון מוחץ, 70:78, על מונאקו. אוהדי הקבוצה ציפו בכליון עיניים למחצית שכזו, והפעם הם קיבלו אותה בגדול. אמנם המחצית הראשונה עמדה ביתרונה הברור של מונאקו, אבל האורחים קיבלו שיעור מאלף מה ניתן לעשות בעשרים הדקות האחרונות.
לפתע פתאום הכל התחבר למכבי: ההגנה השקיעה מאמץ עצום, וכאשר ההגנה תיפקדה, שחקני מונאקו נתקעו והתקשו לייצר נקודות. כאילו במטה קסם החל ווייד בולדוין במיפגן האישי שלו והראה איזו יד יש לו. הוא התחפש לסטף קרי וצליפותיו הרסו את הגנת האורחים. בולדוין סיים את המחצית השנייה עם 21 נקודות, כל אחת ואחת מהן קטלנית ומרסקת. תצוגה אישית מזהירה, שגם הוכיחה עד כמה יש למכבי את הכישרון והנחישות. והוא לא היה היחיד.
לורנזו בראון, רומן סורקין וג'ון דיברטולומאו, לא ספרו את כדורסלני מונאקו, ומקבוצה רודפת, הפכה מכבי לקבוצה השולטת על הפרקט. סורקין הראה מהי תכליתיות באזור הצבע, ובעיקר תקף בהצלחה רבה מתחת לסל. דיברטולומאו עקץ את מונאקו והכאיב לשחקניה, ובראון, כהרגלו עשה את הנקודות שלו, בשקט ובביטחון. כל אלה הובילו לחוויה מתקנת, בהשוואה למשחק ההפסד שנערך בשבוע שעבר מול קבוצת פנרבחצ'ה, באיסטנבול.
אמש זה היה כמובן גם לילה גדול למאמן עודד קטש, שהניצחון היה דרוש לו כאוויר לנשימה.עם הידע שלו אי אפשר להתווכח והוא בהחלט חתום על מיבצע ההחלצות מהפיגור המתסכל של המחצית הראשונה. קטש יודע שעדיין רבה המלאכה, אך התחושה היא שמכבי תל-אביב עלתה על המסלול. לניצחון הזה משמעות עצומה שכן כדורסלני מכבי נוכחו בכך שיש להם מה להציע בזירת היורוליג.
את המחצית שנייה של המשחק ניתן להכתיר כרוק-אנד-רול סוער של כדורסל. בכל רגע הלך והצטמצם בה יתרון הנקודות של קבוצת מונאקו, ולוח התוצאות הישתנה בהתאם. ברגע שבו נחלצה מכבי תל-אביב מהפיגור, כבר היה ברור שבעלת הבית לא תוותר ולא תיעצר.
כבר מחר (ה) תשחק כאן וילרבאן ועכשיו גם היא יודעת מה מצפה לה בהיכל.