מכבי תל אביב החדשה פתחה אמש (חמישי) את הופעותיה ביורוליג בניצחון 83:84 על ז'לגיריס, שתוצאתו מספרת על הדרמה שהתחוללה ביד אליהו, בשנייה האחרונה של המשחק. הניצחון בנקודה גם העיד על כך שמכבי מצויה עדיין בשלבי בנייה.
עשרה כדורסלנים חדשים הגיעו אליה העונה, ולמאמנה עודד קטש, דרוש הזמן כדי להפוך אותם ליחידה מגובשת. כל מי שחושב שניתן היה לעשות זאת במחי יד, גורם בכך עוול לצוות המקצועי ולסגל השחקנים. לכן גם אם הניצחון הושג בדרך הקשה, עם דפיקות לב מואצות, פתיחה ביד ימין היא השורה הכי חשובה, בבואנו לערוך סיכום ראשוני ומהיר לפרמיירה האירופית של עונת 2022/23.
הדבר שבלט מיידית במשחקה של מכבי תל אביב הוא שיש לה בעל בית על הפרקט, לורנזו בראון. השחקן שהוביל לפני שבועות מעטים את נבחרת ספרד לזכייה באליפות היבשת, שבה את ליבם של האוהדים הצהובים, שיודעים דבר או שניים על כדורסל. בראון הוא הפליימייקר שעיניו רואות הכל, ושחושיו המחודדים מאפשרים לו לקבל את ההחלטה הנכונה מה לעשות עם הכדור. הוא קולע בקלילות, מוסר באומנות, ומשחק באותו ביטחון ושקט נפשי שהזכירו לי את טל ברודי הצעיר, כשהגיע למכבי תל אביב ושינה לנצח את דמותה. אותה אלגנטיות של טל ואותה זריקת קליעה נקייה לעבר הסל. חלק מ-11 האסיסטים שחילק לורנזו לחבריו בקבוצה היו מיוחדים במינם, מפני שהוא יצר לשחקן המקבל אותם הזדמנות לקלוע באין מפריע ובקלילות מתחת לסל. את המתנות האלה חילק בראון בשפע, שלא לדבר על 13 הנקודות שקלע בעצמו. למעשה לורנזו היה אחרון המצטרפים לקבוצה, ולא נופתע אם נמשיך לראותו עושה קסמים, משימה התפורה על מידותיו, וכמי שהצלחת הקבוצה היא בראש מעייניו.
דווקא משום כך עולה היום השאלה כיצד תתפקד מכבי תל אביב כאשר בראון יירד, למשל, למנוחה על הספסל. אין לו מחליף ברמתו, ולורנזו אינו יכול להיות על המגרש 40 דקות בכל אחד ממשחקיה. זו אחת מהבעיות שעל עודד קטש למצוא להן פיתרון, שלא לדבר על כך שכל קבוצה באירופה כבר למדה באליפות היבשת, מה ביכולתו לעשות. אני יודע שקל לדבר על חשיבותו, אבל, כאמור, גם שאין לקבוצה רכז-מנהיג אחר, בעל איכות דומה.
עוד שניים שתרמו תרומה מכרעת לניצחון היו בונזי קולסון, שקלע 16 נקודות, ו-ווייד בולדווין שהוסיף 15 יקרות ערך. שניהם אמורים להיות המוציאים לפועל של הקבוצה. ככל שיחלוף הזמן, יגדל התיאום שביניהם.
לקטש יש עם מי לעבוד, ואין לי ספק שהניצחון על ז'לגיריס סחט ממנו אנחת רווחה. ברור שהוא יודע שהצלחתה של מכבי היא אחד ממבחניו הגדולים. עודד נחת העונה בקבוצה כדי להוכיח שאחרי שנים רבות הגיע הזמן להחזירה לצמרת היורוליג. את הישגיו כמאמן הנבחרת הלאומית של ישראל שואף עכשיו קטש לשחזר גם כמאמן הקבוצה שבה כיכב בצעירותו.
אין לשפוט מאמן אחרי משחק אחד, וגם לא אחרי שני משחקים. היורוליג היא מרתון מתיש, שבו לכל אחת מהמשתתפות בו אותן שאיפות. הצעד הראשון הוכיח שביורוליג אין משחקים קלים. זו ליגה שבה רק הטובים מאד מסיימים אותה בהצלחה.