הפועל ירושלים תפתח מחר (שני, 21:00) באופן רשמי את העונה שלה, כשתארח את דרושפאקה בליגת האלופות. לכאורה מדובר במידע בסיסי ביותר, שאמור להיות מובן מאליו עבור אלפים רבים של חובבי כדורסל בישראל. אבל הבכורה השנתית של האדומים עוברת הפעם בשקט יחסי, על סף דממה.
הדממה הזאת היא האויב מספר 1 של הקבוצה מהבירה, בואכה עונת 2022/23. אחרי שנתיים נטולות הישגים, במועדון מבינים שהדרך חזרה לפסגות שאליהן הם שואפים עוברת בראש ובראשונה בהחזרת הבאזז שאבד עם התפרקות הקבוצה המצליחה של ג'ייקובן בראון, ג'יימס פלדין, תמיר בלאט וטיישון תומאס בשל מגיפת הקורונה.
הסגל הנוכחי של ירושלים, תחת המאמן החדש אלכסנדר דז'יקיץ', נתפס אפרורי ואינו כולל שחקנים בעלי רזומה מרשים בבמות המרכזיות של אירופה. ייתכן שהקביעה הזו תתיישן בצורה רעה במיוחד, ובתוך חודשים לא רבים השורש אפ"ר יהיה רחוק כמזרח ממערב לפחות מאיש אחד - קאדין קרינגטון.
הגארד האמריקאי נחשב לפרוספקט יורוליג עד הפציעות שתקפו אותו, ובשני משחקי גביע ווינר הוכיח שאולי יש לאדומים על מי לבנות העונה; למרות ההדחה המוקדמת, הוא עשה את שלו: תרם 27 נקודות בכל ערב, הגיע לא פחות מ-23 פעמים לקו העונשין וצבר את הקליעות שלו באופנים שונים ומגוונים (אפס שלשות בניצחון על הפועל אילת, חמש שלשות בהפסד להפועל תל אביב).
אבל כדי שקרינגטון, טוב ככל שיהיה, לא יהיה כוכב נוצץ בקבוצה כושלת, כפי שהיה לדוגמה ג'יילן אדאמס בעונה שעברה, הוא יזדקק ליכולת משופרת מהגארדים שלצידו; גם אם ליוואי רנדולף אינו אמור לזכות שוב בתואר מלך הסלים של ליגת האלופות, כפי שעשה אשתקד באוסטנד, דז'יקיץ' אינו יכול להרשות לעצמו לקבל עוד תצוגות של אפס נקודות ממנו, כמו במשחק האחרון; ומספידי סמית', שדווקא להט עם 21 נקודות ביום רביעי, הוא צריך יותר אסיסטים וניהול, ופחות קליעות והוצאה לפועל.
ענייני הכימיה, היציבות והקבוצתיות ייבחנו לאורך זמן, ובוודאי לא יגיעו לשיא בערב הראשון של העונה, אבל בשיטה הנהוגה בליגת האלופות - קשה להפריז בחשיבותו של משחק הפתיחה. אשתקד הפסידה ירושלים בבית לפינאר קרשיאקה במחזור הראשון (משלשה דרמטית של בונזי קולסון), והצליחה לתפוס את הרכבת לפלייאין רק אחרי פיטורי מאמן, החלפת זרים וקאמבק מרשים; לפני שנתיים היא החלה עם הפסד באנקרה והודחה כבר בשלב הראשון. גם מחר, בפעם השלישית ברציפות, היא קופצת למים יחד עם יריבה טורקית.
דרושפאקה פתחה את הליגה הטורקית עם הפסד ביתי לאנקרה. גבריאל אולסני הבריטי ימשיך להיות דומיננטי מתחת לסלים, ויקבל עזרה מהגארד מרקל סטארקס, שלא הצליח להשתלב בפנרבחצ'ה בשלהי העונה שעברה, ומגיע כעת לתחנה עשירית בתשע שנים באירופה.
גם משחקם השני של האדומים יהיה בבית, בעוד כשבועיים מול לודוויגסבורג, והמשמעות ברורה: אם הם ינצלו את השיבוץ הנוח לכאורה ויעמדו על מאזן 0:2, הם יהיו בדרכם הבטוחה לטופ 16 (או לפחות לפלייאין); במצב שכזה, אולי הם יצליחו לחדש את ההייפ סביבם ולנפץ את תקרת הזכוכית הלא גבוהה שיצרו בשנה שעברה - כש-6,046 צופים היו מספר השיא בארנה בקמפיין האירופי. אם יאבדו משחק אחד או יותר, הדממה המעיקה עלולה להתחלף ברחש מציק, והיציעים יהיו ריקים ונרגנים מתמיד.