"ניקולאו קרדוסו, כדורגלן בני סכנין, צריך היה לקבל אדום במשחקה מול הפועל באר שבע. זו היא אחת ממסקנותיו של איגוד השופטים, שפורסמו אתמול (חמישי) בתקשורת. שבוע קודם לכן פורסמה החלטה אחרת לפיה לא היה מקום לשרוק לבעיטת עונשין לזכות מכבי תל אביב במשחקה באשדוד.
למרבה מזלו של האיגוד, החטיא ערן זהבי את אותו פנדל שקבע השופט אוראל גרינפלד. אני מתייחס לכך מפני שלמען האמת, להודאות האיגוד בטעויות אין שום ערך, וזאת מהסיבה הפשוטה: הן אינן יכולות לתקן את המעוות, בבחינת: את הנעשה אין להשיב. לכן שאלתי הפשוטה היא האם בכלל כדאי לפרסם את הדברים ומה התועלת בכך?
הפרסומים אפילו מרגיזים, ובוודאי שלא "גילו את אמריקה", למי שראה למשל את המשחק שנערך בין אשדוד למכבי תל אביב. תארו לעצמכם מצב שבו ערן זהבי כן היה מבקיע מהנקודה הלבנה. קבוצתו הייתה מתעשרת בעוד שתי נקודות ליגה, שאולי היו מכריעות בסופו של דבר את המאבק על תואר האלופה. במקביל הייתה נגרעת נקודת הליגה, שבה זכתה אשדוד, בזכות אותה החטאה, ואולי זו הנקודה שתקבע האם הקבוצה תהיה, או לא תהיה, בפלייאוף העליון.
אני יכול רק להעריך שאיגוד השופטים רוצה שאוהדי הכדורגל ישמעו את דעתו על אותן שריקות שנשרקו בפועל, ולהכריז על כך שכל אחד משופטיו נבחן תחת זכוכית מגדלת. במילים אחרות: שידע כל שופט כי עינו של "האח הגדול" רואה הכל. אך גם הוא אינו יכול להחזיר את הגלגל לאחור.
כך או כך, הדבר המשמעותי ביותר היה ונותר הקשר המתחייב שבין השופט לשופטי הווידאו. כל עוד יהיה זה קשר שוטף, שבו חשוב לשופטי המסך לסייע לשופט הראשי, ושהוא עצמו סומך על עירנותם, יעשה הצעד המשמעותי להקטנת, או למיזעור, הטעויות המכריעות שבכדורגל.
דווקא על השופט המנוסה, האוחז במשרוקית, לומר לעוזריו עם הדגלים, ולאלה שמול המסך, עד כמה הוא מאמין בהם. ברור שגם בעתיד תהיינה שגיאות, כי כמעט בלתי אפשרי שלא תהיינה. אחרי הכל כולנו בני אנוש. לכן , ניצול מקסימלי של מצלמות הטלוויזיה הוא צו השעה, בכל הקשור לאותן שריקות שיפוט הנוגעות לבעיטות עונשין, לנבדלים, ולעבירות גסות, המחייבות כרטיס אדום.