השיח סביב סוגיית עומר אצילי בנבחרת ישראל כבר מזמן לא מקצועי. פרשת הקטינות והמחלוקות שליוו את זימונו הפכו לעיקר, והנושא המקצועי כמעט לא עולה. אבל בסופו של יום, גם כתוצאה מסגל דליל, בנבחרת מצפים ממנו לתת הרבה יותר ממה שנתן עד עכשיו במדים הלאומיים. אצילי לא לבד: הסגל למשחק החשוב נגד אלבניה ביום שבת, כולל כמה שחקנים שיש סימני שאלה בנוגע ליכולת שלהם לתרום משמעותית לנבחרת.
נתחיל מאצילי. חוסר ההצלחה בקדנציות בספרד וקפריסין לצד העובדה שלא בלט במיוחד במשחקי קבוצותיו במסגרות האירופיות לאורך השנים, קטלגו אצילי כקילר עם מספרים מטורפים רק כשמדובר בליגת העל. בכל הקשור למשחקים ברמות הגבוהות של היבשת, אצילי נראה פחות מתאים. עם עובדות אי אפשר להתווכח, אבל עכשיו אצילי רוצה להוכיח אחרת. המוטיבציה שלו אפילו גדולה יותר כי הוא מבין מה עוברים בהתאחדות ובצוות המקצועי עם הזימון שלו, וירצה להצדיק את הקרדיט.
הדעה הרווחת היא שאצילי לא מספיק מגוון. הוא בא לידי ביטוי כמעט אך ורק באיזור הנוחות שלו באגף ימין ובמשבצת מסויימת ועושה פחות התאמות, שלא כמו דולב חזיזה למשל. יחד עם זאת, הקריירה של אצילי הוכיחה שהוא מסוגל לעשות שינוי בגישה ובהבנה. אצל ולאדן איביץ' במכבי תל אביב הוא למד לעשות הגנה כמו מטורף, ידע לשחק יותר למטה בקישור כשצריך, הביא את עצמו לקרב כשהיו זקוקים לו. אם אצילי יעשה את זה בנבחרת, כולם ירוויחו מזה.
עדן קארצב הוא אולי השחקן הכי "אירופאי" שיש לנו בקישור. פיזי, אגרסיבי, עם מהירות טובה. בחלק מהמשחקים במדי מכבי נתניה, היה קשה להבין מה הוא עושה בישראל. ועדיין, בנבחרת עד כה הוא לא הרשים וסאגת המעבר שלא קרה לדינמו מוסקבה לא הוסיפה לו כבוד. בתחילת העונה הזו עדיין לא רואים ממנו את אותו השחקן של העונה שעברה. ועדיין, גם אחרי הסיבוך ברוסיה, דווקא כשרצון שלו להתקדם עז יותר מתמיד, אין במה יותר טובה מזו. קארצב נמצא בתמונת ההרכב לשבת, אבל גם אם יעלה מהספסל, הוא צריך להתחיל לקבע את עצמו כבאנקר בנבחרת.
דורון ליידנר העביר עונה בינונית בהפועל תל אביב בעונה שעברה. היו לו יותר מדי ירידות, הוא עדיין לומד את תפקיד המגן ואת רמת הריכוז והבנת המשחק הדרושה בעמדה הזאת. ועדיין, בנבחרת הוא בא לידי ביטוי, לפחות בצד ההתקפי, ובשלב זה הנטייה היא לתת לו את הקרדיט. מדובר בסיכון לא קטן משום שליידנר לא שיחק עדיין העונה במשחק רשמי במדי אולימפיאקוס, ולא ברור כיצד זה ישפיע עליו (בניגוד לאלי דסה, שמנוסה בסיטואציות כאלה ויכול להגיע מוכן גם לאחר כמה חודשים ללא משחק).
אם ליידנר לא יפתח, זה יהיה דני גרופר, אותו שחקן שהושבת על ידי הפועל תל אביב כי לא חתם על חוזה חדש וסלל את הדרך להזדמנות לליידנר. גרופר אמנם חסר ניסיון בנבחרת, אך עבר עם הפועל תל אביב דרבים ומשחקים עם בלומפילד מלא ותחת לחץ. אם הוא יידרש למשימה, הוא יידע לעשות את העבודה.