עונת ה-NFL יוצאת לדרך הלילה (בין חמישי לשישי) עם המשחק שבו תארח האלופה לוס אנג'לס ראמס את בפאלו בילס. העימות הזה יפגיש שניים מהקוורטרבקים הטובים ביותר ב-NFL, מת'יו סטאפורד, שסופסוף הוריד גורילה רבת שנים שסחב מדטרויט מהגב וזכה בטבעת הראשונה שלו, וג'וש אלן, שהוכיח בקרב הישיר מול פטריק מהומס מקנזס סיטי שהוא מסוגל להיות לא פחות טוב ממנו, למרות ההפסד הדרמטי של הבילס בעימות בין השתיים בפלייאוף.
על מה עוד אנחנו צריכים להסתכל? הנה 6 נקודות לקראת פתיחת עונת ה-NFL.
החזרה של טום בריידי
בגדול, המריבה המתוקשרת בין טום בריידי לג'יזל משרתת את מדורי הרכילות, אבל גם מלמדת לא מעט על הקשיים של שחקנים אחרי פרישה בכלל ועל בריידי עצמו בפרט. מי שהתרגל להיות תחת אור הזרקורים כמעט מחצית מחייו התקשה לשבת בבית ו"לעזור עם הילדים". על פי מחקר שנעשה ב-2014, 60 עד 80 אחוז מהספורטאים בארה"ב מתגרשים (הנתון בין כלל האוכלוסייה עומד על 50 אחוז), רבים מהם לאחר הפרישה.
ניתן להסיק כי כשבריידי הודיע על החזרה לפוטבול הוא לא בדיוק עשה זאת, בניגוד להצהרתו, עם ברכת הדרך המלאה של רעייתו. כעת, החזרה שלו עומדת בפני מבחן גדול, כשהשאלה המרכזית סביבו תהיה האם כל זה השתלם. מקצועית, הוא העמיד בעונת 2021 מספרים מופרעים ומופרכים - 485 השלמות מסירה ב-67.5 אחוז ו-43 טאצ'דאונים, מהנתונים הגבוהים בקריירה שלו (חלק מהם הם שיאים אישיים, אבל צריך לזכור שבעונה שעברה הוא שיחק משחק אחד יותר מהקודמות). האם בגיל 45+ הוא עדיין יכול להיות על אנושי, או שאפקט הגיל בשילוב הסערות סביבו יאותתו שהוא סחב את הקריירה שנה אחת יותר מדי.
האתגר של מייק טומלין בפיטסבורג
אחד שפרש ולא יחזור לדשא הוא בן רות'לסברגר, הפנים, לטוב ולרע, של פיטסבורג סטילרס לאורך כמעט שני עשורים. בעיר כורי הפלדה מאמינים ככלל בשותפויות ארוכות טווח, ומי שכן ימשיך לשנתו ה-16 בתפקיד הוא המאמן הראשי מייק טומלין, שבפניו יוצבו אתגרים שונים לחלוטין.
ההתלבטות בעמדת הקוורטרבק הייתה בין הרוקי קני פיקט למיטש טרוביסקי, ובכל פעם שטרוביסקי נכנס לדיון על משרת הקוורטרבק הפותח, אתה יודע שמצבך לא מזהיר, כשהשאלה היא מי ימסור לבחירת הסיבוב השני, ג'ורג' פיקנס, שנראה סולידי מאוד ומוכן להיכנס לנעליים של תופסים נוצצים כמו סנטוניו הולמס, מייק וואלאס, אנטוניו בראון וג'ו ג'ו סמית' שוסטר.
הסטילרס לא סיימו עונה במאזן שלילי מאז 2003, שנה לפני הגעתו של רות'לסברגר. כרגע, הסיכויים הם שהשנה זה יקרה, ובמקרה כזה השאלה היא לגבי עתידו של טומלין. אם פיטסבורג תסיים עם מאזן 9:8 או 10:7, סביר להניח שמעמדו לא ייפגע, אבל מה לגבי עונה של ארבעה ניצחונות, שנראית כמו תסריט סביר כרגע? האם הוא ימשיך לקבל את אמון הבעלים?
עוד עונה קודרת לברס?
נשיא שיקגו ברס טד פיליפס הודיע בשבוע שעבר כי יפרוש בתום העונה לאחר 40 שנות פעילות במועדון (כנשיא הוא מכהן מ-1999). בתחילת הדרך של פיליפס שיקגו זכתה בסופרבול נוצץ, אבל מאז אין לה הישגים להתברך בהם. בפברואר השנה מונה מאט איברפלוס למאמן הראשי במקום מאט נייגי, ובשיקגו מקווים לעידן חדש. יש להם סיבה להאמין?
השחרור של קליל מאק עשוי לפגוע מאוד בברס, אבל גם השנה הקבוצה תסתמך, בהתאם למסורת, על ההגנה שלה, ובמיוחד על הליינבקר רוקוואן סמית' בשנתו החמישית בקבוצה. בהתקפה הזרקור יוטל על ג'סטין פילדס, שבחירתו בדראפט של העונה שעברה לוותה בתשואות רמות ובהייפ. האם שיקגו מסוגלת להתעלות מעל הבינוניות של עצמה ולנפק עונה מפתיעה? כרגע אין לאיברפלוס מה להפסיד, אבל עוד עונה כושלת תטיל משקל גם על כתפיו.
הקסמים של בליצ'יק
המשחק הזכור ביותר של מאק ג'ונס בעונת הרוקי שלו היה המפגש בבפאלו בעונה הרגילה. תחת רוחות עזות ג'ונס ניפק את "משחק 3 המסירות" - שלושה כדורים בלבד נפלו בידי התופסים שלו, ועדיין הפטריוטס הדהימו בניו יורק עילית. בפלייאוף הם כבר מוגרו, כצפוי, באותו מגרש על ידי יריבה איכותית מהם.
המשחק ההוא סימל את הפטריוטס של 2021 - קבוצה שלא ממש נראתה מוכנה לפלייאוף ובכל זאת הגיעה אליו בזכות הגנה סולידית, נחישות והעוצמות של ביל בליצ'יק. השנה כבר מצפים בניו אינגלנד להרבה יותר, אבל אם לשפוט על פי משחקי טרום העונה, זה לא יהיה פשוט. הפאטס הפסידו בכל אחד מארבעת משחקיהם בטרום העונה, וגם אם זה לא בדיוק מדד, ג'ונס נראה מאוד לא טוב ופרשנים רבים צופים לו "סופומור סלאמפ" - צניחה בעונה השנייה שלו כשחקן מקצוען.
סביר להניח שניו אינגלנד תהיה בתמונת הפלייאוף, עם או בלי יכולת טובה של ג'ונס, ואם היא תהיה שם, כנראה שזה יקרה בעיקר בזכות הנוכחות של מת'יו ג'ודון בהגנה שלה. אחרי 12.5 הפלות קוורטרבק בעונה שעברה, ג'ודון צפוי להוביל שוב הגנה שתעשה את המוטל עליה. האם זה יספיק? נחיה ונראה.
כשטייריק היל נפרד ממהומס
עונת 2021 לא הייתה הטובה ביותר בקריירה של טייריק היל, אבל הוא עדיין היה כלי נשק אימתני. אמנם הפינאלה מול סינסינטי לא היה מוצלח, אבל הפלייאוף של היל בקנזס סיטי היה מצוין.
לנו כצופים מהצד קשה להבין מדוע שחקן שמשתף פעולה עם מי שנחשב לאחד הקוורטרבקים הטובים ב-NFL דורש לעזוב, אבל היל הרגיש ש"לא משתמשים בי נכון". גם העובדה שאיש לא דיבר איתו על הארכת החוזה הפריעה לו. אז הוא ביקש טרייד וקיבל אותו, וכעת הוא במיאמי מרובת סימני השאלה.
היל תלוי ביכולת של טואה טנגובילואה. הקוורטרבק של הדולפינס ייכנס לעונתו השלישית בליגה כשהוא עדיין בגדר אניגמה. עד כה מיאמי לא באמת האמינה בטואה, והעונה הקרובה תהיה שנת מבחן גם עבורו וגם עבור התופס שלו. שנה לא מוצלחת תזיק לערך של שניהם, אבל אם היל יכול להתגלח על החוזה המובטח, עבור טואה זו יכולה להיות תחילתו של מדרון חלקלק.
החוזים הגבוהים של הקוורטרבקים
עידן הקורונה הפך את ארון רוג'רס לאחד הספורטאים השנואים ב-NFL, ולזכות ההייטרים ייאמר שהוא הרוויח את זה ביושר. אלה לא היו רק משחקי הברוגז עם גרין ביי, שהזכירו לאוהדי הפאקרס את סאגת ברט פארב, אלא גם התנהלותו בזמן הקורונה. רוג'רס הודה בשבוע שעבר שהטעה את התקשורת כשאמר שהוא מחוסן - immunized (בניגוד ל-(vaccinated, טיעון שבעקבותיו הפר את מדיניות הקורונה של הליגה.
לפחות ברמת הפאקרס, הפרשה נסגרה עם עדכון חוזה משמעותי - 151 מיליון דולר לשלוש שנים נוספות, מפתח של יותר מ-50 מיליון דולר לעונה, כש-101 מיליון דולר מהם בכסף מובטח. בשבוע שעבר עיצבה גם דנבר ברונקוס חוזה חדש לראסל ווילסון, הקוורטרבק שהגיע מסיאטל - 245 מיליון דולר לחמש שנים, 165 מיליון מהם מובטחים.
רוג'רס ו-ווילסון לא לבד. דשון ווטסון קיבל מקליבלנד חוזה של 230 מיליון דולר (165 מיליון מובטחים) לחמש שנים וקיילר מארי חתם על חוזה דומה באריזונה. יחד עם החוזה של לברון ג'יימס בלוס אנג'לס (97 מיליון דולר לשנתיים נוספות), נראה שהמפתח השתנה משמעותית, והתהייה היא מתי נראה חוזים שמגיעים לחצי מיליארד ואפילו מיליארד דולר.