בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את ערעורו של כדורסלן העבר מתן נאור, על החלטת המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) שלא להכיר בפציעתו ב'בקע ספורטאים' כנכות מעבודה מסוג מיקרוטראומה.
נאור כיכב בעבר בנבחרת ישראל ובשורה של קבוצות בליגת העל. ערעורו הוגש באמצעות עו"ד איתמר כהן ממשרד עוה"ד כהן-מאק, והתקבל בימים אלה על ידי בית הדין לעבודה בתל אביב המשמש כערכאת ערעור על החלטות המל"ל.
על פי תביעתו של נאור, התאונה שבה חש לראשונה ובצורה חדה את הבקע בו לקה, אירעה לפני כחמש שנים וחצי במהלך חימום לפני משחק, בעת ששיחק במדי הפועל תל אביב. לדבריו, הוא ניתר כדי לבצע הטבעה לסל, ותוך כדי ביצוע הפעולה הוא חש כאבים חדים באזור הבטן והמפשעה.
אלא שהתביעה לתגמולים אותה הגיש נאור למל"ל בגין פגיעה בעבודה נדחתה. במוסד לביטוח לאומי הסבירו את הדחיה בכך שבקע ספורטאים אינו בקע המוכר במדע הרפואה, אלא רק כינוי למאפיינים של בקע מפשעתי שנפוץ בקרב ספורטאים. כמו כן, טענו במל"ל כי נאור לא הוכיח קיומו של אירוע תאונתי, ומכל מקום 'בקע ספורטאים', ממנו הוא סובל, הוא בקע מפשעתי לכל דבר ועניין, שאינו עומד בתנאי סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי, שמצמצם מאוד את התנאים להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה.
באמצעות עורך דינו הגיש נאור תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב , וטען, כי אין לבחון את התביעה בהתייחס לאירוע אחד בודד שגרם לנזק, אלא לפי "תורת המיקרוטראומה".
עו"ד כהן מסביר, ש"מיקרוטראומה" היא רצף של טראומות זעירות, שכל אחת מהן לבדה גורמת לנזק זעיר, וההצטברות שלהן גורמת לפגיעה שעלולה להיות חמורה ולנכות. לדבריו, בקע ספורטאים עונה בדיוק על הגדרה זו, ועל כן יש להכיר בו כפגיעה בעבודה גם אם לא נגרם מאירוע תאונתי בודד.
לתביעה צירף עו"ד כהן חוות דעת של שני מומחים רפואיים, אשר בדקו את נאור. לדבריהם, קיימת אבחנה ברורה בספרות הרפואית בין בקע ספורטאים לבין בקע מפשעתי.
לדברי המומחים, נאור לא סבל מבקע "רגיל" אלא מתופעה בשם "בקע ספורטאים". בקע רגיל הוא פגם בדופן הבטן שדרכו תוכן של חלל הבטן יכול לבלוט החוצה דרך הפתח. 'בקע ספורטאים' לעומת זאת הוא פגיעה בחיבורים בין השרירים של דופן הבטן ועצמות האגן.
לדעת המומחים, 'בקע ספורטאים' הוא תולדה של פעילות ממושכת בעומסים ובעצימות גבוהה. מדובר בפציעה שעלולה להיות חמורה ולחייב הפסקה מוחלטת של פעילות ספורטיבית לתקופה ממושכת.
ד"ר יבגני קוץ, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית, ציין בחוות דעתו שצורפה לתביעה, כי נאור סובל מבקע ספורטאים, וכי אין כל עדות לבקע מפשעתי.
פרופ' דורון קופלמן, מומחה בכירורגיה, קבע אף הוא בחוות דעת, כי הפגיעה ממנה סבל נאור היא תולדה ישירה של פעילות גופנית ספורטיבית מאומצת לאורך מספר שנים, וכי המדובר בבקע ספורטאים ולא בקע "רגיל", שאינו קשור לפעילות ספורטיבית.
המוסד לביטוח לאומי חלק על חוות דעת המומחים מטעם התובע.
לאור המחלוקת בין הצדדים מינה בית הדין לעבודה את המומחה בכירורגיה פרופ' אריה דורסט למומחה מטעמו. פרופ' דורסט אימץ את עמדתו של נאור, וקבע שהוא אכן סובל מבקע ספורטאים, וכי אין קשר בין מצב זה לבין בקע "רגיל".
לדברי פרופ' דורסט, בקע רגיל ניתן לאבחון בבדיקת רופא, בעוד שבקע של ספורטאים קשה יותר לאבחון, מחייב בדיקות מתאימות ומחייב לבחון את עיסוקו של הנפגע.
לאחר שהתקבלה חוות דעתו של המומחה ביקש המל"ל לבדוק מחדש את עמדתו. לטענת המל"ל, השאלה המדוברת הינה "בעלת השפעה משמעותית ורחבת היקף". כלומר, היא אינה נוגעת רק לעניינו הפרטי של התובע בתיק זה, אלא לתובעים פוטנציאליים רבים נוספים.
לאחר בדיקה הודיע המל"ל שהוא אכן לא חולק על חוות הדעת העקרונית של פרופ' דורסט, אבל עמד על כך שלא התקיימו התנאים להיווצרות "מיקרוטראומה".
השופטת אירית הרמל מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לא קיבלה את עמדת המל"ל בעניין זה וקבעה, כי 'בקע הספורטאים' שממנו סובל נאור קשור לתנאי עבודתו כשחקן כדורסל מקצועי. "אנו מכירים בפגימה זו כפגיעה בעבודה", פסקה השופטת.
עו"ד כהן, שייצג את כדורסלן העבר הגיב על פסק הדין התקדימי: "מדובר בפסק דין בעל משמעות רוחבית לספורטאים מקצוענים ולכל מי שעבודתו כרוכה במאמצים פיזיים. 'בקע ספורטאים' הוחשב בטעות כבקע מפשעתי רגיל, פגימה רווחת בציבור הרחב, ועל כן המל"ל סירב לאורך שנים להכיר בו כפגיעה מעבודה. הטעות הייתה לא רק של המל"ל, אלא גם של רופאים, שאבחנו בטעות את המטופלים כלוקים בבקע "רגיל". עתה, בעקבות פסק הדין התקדימי, הוכר לראשונה 'בקע ספורטאים' כפגיעה בעבודה. מעתה כל ספורטאי או עובד שילקה ב'בקע ספורטאים', יוכל לדרוש מהמל"ל להכיר בפציעתו כפגיעה בעבודה".