באמצע יולי מיהרו בצרפת לפרסם כי ניס החתימה את יאן זומר מבורוסיה משנגלדבאך תמורת כ-2.5 מיליון יורו. השוער השווייצרי היה אמור להתאחד בריביירה עם המאמן לוסיאן פאבר שהביא אותו לבונדסליגה, אך ימים ספורים לאחר מכן התברר שהדיווחים היו מוקדמים. זומר קיבל הצעה חדשה לחוזה ארוך טווח בלגדבאך, והחליט להישאר במועדון בו הוא מוגדר כאליל מאז 2014.
קספר שמייכל נחת בניס במקומו, כך שמכבי תל אביב לא הרוויחה יתר על המידה מהבחירה והודחה בסופו של דבר במוקדמות קונפרנס ליג, אבל קבוצה אחת בוודאות היתה מאוכזבת. בבאיירן מינכן מקווים כבר מזמן לראות את זומר עוזב את גרמניה, ולא משנה לאן. שלשום (שבת), כאשר פגשו את גלדבאך באליאנץ ארנה, ידעו האדומים שצפויה להם באופן מסורתי משימה קשה מאוד, אבל לא שיערו עד כמה. הערב נכנס להיסטוריה, ובמהלכו שבר השווייצרי בפער משמעותי את השיא הקודם עם 19 הצלות.
המופע, שהיה שגרתי יחסית במחצית הראשונה, הפך למטורף אחרי ההפסקה. זומר עצר נסיון של סאדיו מאנה מטווח אפס, עצר את לירוי סאנה שדהר מולו באחד על אחד, הוציא כדור כמעט מושלם של סרג' גנאברי, תיסכל את תומאס מולר, ובאופן כללי נדמה היה שלא ניתן להכניע אותו. גנאברי עשה את זה בדקה ה-83 כאשר ג'מאל מוסיאלה עמיד אותו במצב ממנו אי אפשר להחטיא, ובאיירן חילצה נקודה בתיקו 1:1 במשחק בו איימה 33 פעמים על השער. מול שוער אחר זה היה נגמר בשביעיה, אבל זומר הצטער שפיספס ניצחון.
9 ניצחונות ב-20 משחקים מול באיירן
כי זה היה אמור להיות נצחונו העשירי בקריירה על הבווארים. קראתם נכון - יש לזומר 9 נצחונות על האלופה הנצחית של גרמניה, אל מול 7 הפסדים בלבד, ו-4 תוצאות תיקו, כולל שלשום. כלומר, הוא נהנה ממאזן חיובי אחרי 20 משחקים, וזה משהו שאף שוער אחד לא יכול לומר. בעונה שעברה, למשל, הוא ניצחה במינכן 1:2, סיים בתיקו 1:1 בבית בליגה, והוסיף לאוסף גם 0:5 סנסציוני בגביע, בו פירקה גלדבאך לחלוטין את היריבה, וקיבעה את מעמדה ככבשה השחורה שלה. כבר לפני מספר שנים, כאשר נשאל בשווייץ לגבי זהות היריבה המועדפת מבחינתו, השיב זומר ללא היסוס: "באיירן". איך אפשר אחרת?
הסיפור הזה התחיל עוד לפני מעשור, בפברואר 2012, כאשר באזל אירחה את באיירן בשמינית גמר ליגת האלופות. היתה זו עונה ראשונה ובלתי נשכחת של זומר בהרכב הקבוצה שגידלה אותו, והיא רשומה באותיות זהב בתולדות באזל כולה. בשלב הבתים היא הדיחה את מנצ'סטר יונייטד, בעיקר בזכות משחק פנומנלי של זומר בנצחון 1:2 בבית במחזור הנעילה, ואז עשתה את הכותרות הגדולות מול הבווארים. בגומלין במינכן זה כבר היה סיפור אחר, והגרמנים ניצחו 0:7, אבל אפילו מההרפתקה הקשה הזו יצא השוער עם מוניטין מזהיר. "בלעדיו, זה היה נגמר 0:15", כתבו בעיתוני שווייץ.
היה על הכוונה של ברצלונה
זומר היה אז בן 23, והנסיקה הביאה עניין רב מאוד מצד המועדונים הגדולים. אלכס פרגוסון, שראה מקרוב את יכולותיו יוצאות הדופן, שקל להביאו לאולד טראפורד, מילאן היתה בתמונה, וכך גם ברצלונה שחיפשה יורש עתידי ל-ויקטור ואלדס. בשלב מסוים, לפחות בשווייץ היתה תחושה שהכוכב שלהם ייבחר לקאמפ נואו, בין היתר בשל עלותו הנמוכה, אך הקטלונים ריכזו בסופו של דבר את המאמצים בכיוונו של מארק-אנדרה טר סטגן, העילוי של מנשנגלדבאך. בעקיפין, זה גם השפיע על גורלו של זומר, כי כאשר עבר השוער הגרמני לבארסה, סימנה אותו בורוסיה כמחליף האופטימלי.
ואיזו עונה זו היתה! זומר הגיע לבונדסליגה אחרי שחווה העפלה שניה לליגת האלופות עם באזל, על חשבון מכבי תל אביב, ומיד הצעיד גם את גלדבאך בדיוק לשם. 2014/15 היתה פנומנלית עבור הקבוצה ועבורו אישית, עם 26 שערי חובה בלבד ב-34 מחזורים, בדרך למקום השלישי. נגד באיירן שמר השווייצרי על רשת נקיה פעמיים, בתיקו 0:0 ביתי וניצחון 0:2 באליאנץ ארנה מצמד של רפאל הברזילאי, שהיה אז הכוכב הכי אהוב בקרב אוהדי גלדבאך. בהדרגה, תפס זומר את מקומו כשחקן הכי נערץ, ונאמנותו תרמה לכך מאוד. פעמים רבות הוא קושר למועדונים נוצצים יותר, אבל העדיף להישאר במקום שהוא מכיר היטב.
עצר פנדלים של אוחיון ואמבפה
2014 היתה שנה נהדרת עבור זומר מכל הבחינות, כי הוא גם הפך לשוער הראשון בנבחרת. דייגו בנאליו החליט לעזוב את המדים הלאומיים בתום המונדיאל בברזיל, והשוער הצעיר קיבל ממנו את האפודה כדי להשתדרג לאחד הטובים אי פעם. לא במקרה הוא נבחר לכדורגלן השנה בשווייץ אחרי כל טורניר בינלאומי גדול.
ביורו 2016, ספג זומר פעמיים בלבד ב-4 משחקים, כאשר שווייץ הודחה בשמינית הגמר בידי פולין בפנדלים. במונדיאל 2018 הוא הצטיין בתיקו 1:1 מול ברזיל, סיפק את אחת ההצלות המרהיבות של הקיץ מול קוסטה ריקה, כיכב על חשבון סרביה, אבל שוב הודח בשמינית הגמר. ביורו 2020 בקיץ שעבר, המטרה היתה, לפיכך, לשפר את ההישג - והיא הושגה כנגד כל הסיכויים בקרב מטורף נגד צרפת. זומר כיכב בתיקו 3:3, בו היתה הפייבוריטית אמורה לכבוש הרבה יותר, ואז עצר בדו קרב את הפנדל החמישי והמכריע של קיליאן אמבפה.
בשווייץ ובגרמניה לא הופתעו - מי שעוקב אחרי זומר יודע שהוא אחד המומחים הגדולים בתבל לעצירת פנדלים. זו היתה אחת התכונות המובילות שלו מאז ומתמיד, ועוד ב-2012 הוא היה גיבור הזכיה של באזל בגביע השווייצרי, כאשר עצר את הבעיטה של משה אוחיון בדו קרב אחרי תיקו מול לוצרן בגמר. הוא מתמקצע בתחום בעזרת ניתוח סטטיסטי של הבועטים מראש, וגם בזכות קור רוח מופתי. זומר לא מהמר בדרך כלל - הוא מחכה בסבלנות לבעיטה וסומך על מהירות האינסטינקטים שלו כדי להספיק להגיב ולזנק. וכך, הוא גבר בסתיו פעמיים על אחד הבועטים הטובים של העידן הנוכחי.
אמבטיות קרח יומיות
היה זה במוקדמות המונדיאל, ואיטליה היתה הפייבוריטית הברורה לסיים במקום הראשון בדרך לקטאר. היא היתה אמורה לנצח בבאזל בסטפמבר, אבל זומר תמיד נהנה להגיע לעיר שהיתה פעם ביתו, והוא עצר את הפנדל של ז'ורז'יניו כדי להבטיח תיקו 0:0. בחלוף חודש, היה צריך ז'ורז'יניו רק לדייק מהנקודה הלבנה באולימפיקו ברומא כדי לשלוח את הכחולים לגביע העולם, אבל זומר כבר הפחיד אותו. אז כוכב צ'לסי שינה את הגישה, הלך על עוצמה במקום תחכום - והטיס את הכדור ליציע. שווייץ סיימה בתיקו 1:1, ובסופו של יום זה הספיק כדי לסיים בפסגה. איטליה לא תהיה שם, כי היא כשלה מול צפון מקדוניה בפלייאוף.
זומר שקט תמיד. הוא עושה אמבטיות קרח בכל יום, ובמולדתו טוענים שקרח בכלל זורם בעורקיו. הוא לא מתרגש מדבר, ולוקח את הכדורגל בפרופורציות הנכונות. "אני יודע לנהל הפרדה בין חיים פרטיים למקצוע, ומקבל בלי התלהבות יתרה גם שבחים וגם ביקורת", הוא טוען. את הרשתות החברתיות הוא לא קורא, ואת ההשראה שואב מרוג'ר פדרר. "הוא בנה צוות קטן עליו אפשר לסמוך לחלוטין, וכך הוא מתרכז בטניס בלבד. זה מה שניסיתי לעשות בעצמי", מספר השוער.
את הייעוד בחיים הוא ידע מגיל חמש. אביו ודודו היו שוערים, והוא הלך בעקבותיהם, מבלי לשחק כשחקן שדה אפילו יום אחד. איקר קסיאס וג'נלואיג'י בופון היו המודלים שלו לחיקוי, והמפגש עם גיבור יובנטוס בליגת האלופות ב-2015 היה מרגש מאוד מבחינתו.
כאשר טען בופון במהלך המונדיאל האחרון כי זומר הוא אחד השוערים הטובים בעולם, היתה זו המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לקבל, אבל גם היא לא גרמה לו לאבד את הקשר עם המציאות. זומר רגיל להיות קצת אנדרייטד, בגלל שהוא משחק בקבוצה לא אופנתית לכאורה, אך זה לא ממש משנה מבחינתו. הוא מאושר בחלקו, וגם בגיל 33 מוכן להמשיך לככב בגלדבאך.
זה אומר שבאיירן לא תצליח להיפטר ממנו, והוא ישמח לאמלל אותה גם במפגשים הרבים בעתיד. מי יודע, אולי הוא עוד ישבור את שיא 19 ההצעלות של עצמו. איש מלבדו לא מסוגל לכך.