ה-24 באוקטובר 2021 ייחרת לנצח בדפי ההיסטוריה העשירה של ליברפול כאחד הימים המרגשים בתולדות המועדון המפואר בצד האדום של מרסיסייד. קשה להשוות כנראה את סוג האושר לאחר היום המושלם באולד טראפורד לזכיה הראשונה באליפות לאחר שלושים שנות יובש (בחגיגות יוצאות דופן מול אנפילד נטול אוהדים בשל מגבלות הקורונה), או לחילופין להנפת גביע אירופה לאלופות נוספת שהתווספה לארון הגביעים העמוס של המייטירדס, אולם מי שניסה למזער את גודל ההישג של יורגן קלופ וחניכיו לאחר החמישייה שהנחיתו על היריבה ההיסטורית המרה ביותר, מנצ'סטר יונייטד, בטענה כי מדובר 'בסך הכול בשלוש נקודות נוספות במשחק ליגה', ככל הנראה אינו מבין את עומק היריבות בין שני מועדוני הפאר הללו.
אחת העדויות הטבעיות ביותר מאותו ערב בלתי נשכח (עבור שני הצדדים) היא החיוך העצום אשר היה פרוש על פניו של אגדת ליברפול איאן ראש בחדרי התקשורת המפוארים של אולד טראפורד לאחר סיום המחצית הראשונה. בין התחבקויות עם קולגות ושחקני עבר מקומיים לבין לגימה מכוס התה המהביל בחורף האנגלי שהחל לתת אותותיו, שפת הגוף של ראש לא רק שידרה גאווה וביטחון עצמי טוטאלי, אלא התחושה כי למרות ששחקני ליברפול כבר הובילו במחצית בפער של ארבעה שערים, אם רק ברצונם ללחוץ אף יותר על דוושת הגז, הם מסוגלים להפוך את הניצחון ואת כיבוש השערים למספר דמיוני דו ספרתי, דווקא בחצר האחורית של יונייטד.
עשרה חודשים לאחר הערב העגום מבחינתם של השדים האדומים כאשר מבצרם המכונה בימי שגרה 'תיאטרון החלומות' הפך בין לילה ל-'תיאטרון הסיוטים', ליברפול שוב תתארח בביתה של מנצ'סטר יונייטד במשחק המרכזי של המחזור השלישי בפרמייר ליג, אך מהם הסיכויים שתצוגת התכלית שניפקו שחקניו של קלופ מול אולה גונאר סולשיאר וקבוצתו ישוחזר גם הערב (22:00, ספורט1)?
ראשית, ליברפול תפגוש דמות חדשה על הקווים, אריק טן האח, שלאחר מסע קדם עונה חיובי (שככל הבסת אותה ליברפול 0:4 במשחק ידידות חסר משמעות בבנגקוק) קיווה להמשיך את המומנטום ולהתחיל באופן רשמי את הקדנציה שלו במועדון הלחוץ ביותר בממלכה ברגל ימין. טן האח אמנם אינו טירון, ובתקופתו באמסטרדם ארנה כמנג'ר אייאקס סייע למועדון להמשיך את הדומיננטיות בליגה המקומית לצד תצוגות אירופאיות מרשימות, אך שני משחקים בלבד מתחילת הקדנציה שלו כמנג'ר בפרמייר ליג והשדים האדומים נמצאים כעת במקום האחרון בטבלה עם אפס נקודות ומציינים באופן רשמי את פתיחת העונה הגרועה ביותר בתולדות המועדון בשלושים השנים האחרונות. באופן אירוני, בפעם האחרונה שיונייטד התחילה את עונתה באופן כה מאכזב, הקבוצה סיימה את עונת המשחקים במקום הראשון בטבלה עם צלחת האליפות וחגגת את תחילת השושלת היוקרתית ושליטתה בפרמייר ליג, אך סגל השחקנים הנוכחי, האווירה הקודרת בחדר ההלבשה וחוסר ניסיונו המקומי של המנג'ר ההולנדי בן ה-52 מנבאים כי תסריט זהה לשחזור נראה כעת כבלתי מציאותי לחלוטין.
על סמך התבוננות במציאות הקיימת באולד טראפורד, על הנייר לפחות ליברפול יכולה הייתה להגיע למפגש הקרוב שופעת ביטחון ואמונה כי נוצרה עבורה הזדמנות פז להנחית מכה מוראלית ומקצועית אנושה נוספת על יונייטד החבולה, אך גם במחנה של יורגן קלופ מפנימים כעת טרם המשחק כי פתיחת העונה המאכזבת (באופן יחסי) מבחינתם עשויה להשפיע על יחסי הכוחות בהתמודדות הקרובה. הקבוצה שמטה נקודות בשני משחקיה הראשונים העונה מול יריבות לונדוניות - גם במחזור הראשון בחוץ נגד מנור סולומון והעולה החדשה פולהאם וגם לאחרונה בבית נגד קריסטל פאלאס - ובשלב מוקדם של העונה קלופ כבר נאלץ לתמרן בין מכת פציעות (שכוללת את תיאגו, דיוגו ז'וטה, קונאטה ומאטיפ) ובין הצורך למצוא פתרונות יצירתיים מתוך הסגל הדליל שלו.
בנוסף לרצף התוצאות המאכזבות מתחילת העונה וסוגיית הפציעות שמדירה שינה מהצוות המקצועי של הקבוצה, קיים אתגר נוסף משמעותי אשר נמצא באופן תדיר בקו המחשבה של קברניטי המועדון, נמצא בכלל 35 מייל מערבה מאצטדיון אנפילד ולצערם של ראשי ליברפול אין להם יכולת יכולת אמיתית לשלוט עליו: יכולת השיא והאינטנסיביות שהאלופה הנוכחית, מנצ'סטר סיטי, מציגה מתחילת העונה, אף על פי שנעצרה עם 3:3 בניוקאסל.
קיץ עמוס עבר על פפ גווארדיולה שכלל פרידה ממספר שחקנים מרכזיים (סטרלינג, חסוס, זינצ'נקו), שסייעו למנג'ר הספרדי ליצור תלכיד מאוזן באתי'חאד ושליטה כמעט אבסולוטית במפעלים המקומיים מאז הגעתו של גווארדיולה לפרמייר ליג לפני שש שנים, לצד רכש מרשים בראשותו של ארלינג הולאנד - החלוץ הטבעי שעל הגעתו פנטזו במועדון תקופה ממושכת ומשוכנעים שהוא החלק החסר בפאזל לזכייה בליגת האלופות.
מעבר לרכש החדש ופתיחת העונה המרשימה של הסיטיזנס, התחושה המרכזית ברחבי הליגה, ובליברפול בפרט, היא שעל כל נקודה שקבוצת צמרת תשמיט, אפילו אם מדובר בשלב ראשוני מאוד של העונה, היא תשלם בהמשך, ובגדול. מספר משחקים בודדים מתחילת עונת הפרמייר ליג והתחושה היא שמול כל יריבה, בבית ובחוץ, לסיטי יש פתרון ויכולת נדירה להכתיב את קצב המשחק, לכבוש שערים להנאתה ולדרוס קבוצות ומנג'רים יריבים ללא מאמץ מיוחד.
הדיון המוקדם שנוצר לאחר תצוגת הבכורה המאכזבת של הולאנד במשחק מגן הקהילה נגד ליברפול (בו סיטי הפסידה 3:1) ועסק במשך הזמן שעשוי לקחת לחלוץ הצעיר להסתגל לסגנון המשחק ולאינטנסיביות הכרוכה בפרמייר ליג, מצטייר כעת כמגוחך למדי כאשר 36 דקות לאחר תחילת משחקו הראשון בפרמייר ליג הולאנד סחט פנדל (וניגש לבעוט אותו בהצלחה) נגד ווסטהאם יונייטד במחזור הבכורה. עשרים דקות בלבד מתחילת המחצית השנייה בלונדון סטדיום והולאנד כבר השלים צמד, אולם העוצמה השנה של סיטי לא באה לידי ביטוי רק בהברקות אישיות של אחד השחקנים המבוקשים ביבשת וראיה לכך הגיעה באופן מיידי במחזור שלאחר מכן: הולאנד אמנם בישל את השער הראשון לאילקיי גונדואן, אך סיים משחק מתסכל באופן אישי בו נגע בכדור שמונה פעמים בלבד. העוצמה של סיטי באה לידי ביטוי באמצעות היכולת להשתמש באופן נרחב במגוון האיכויות שיתר שחקני הסגל שלה מציעים ובמשחקים בהם שחקן מסוים מתקשה לתפקד, הן צוות האימון והן השחקנים המנוסים על כר הדשא מצליחים למצוא פתרונות מושלמים באופן עצמאי כדי להוציא את תכנית המשחק לפועל באופן אידיאלי.
במחזור השני הקורבן התורן היה בורנמות', העולה החדשה לליגה שהגיעה לאתי'חאד מלאת מוטיבציה לאחר פתיחת עונה חיובית ומלוא שלוש הנקודות במחזור הפתיחה, אך מצאה עצמה מוציאה לא פחות מארבעה כדורים מרשתה, במשחק שיכול היה להסתיים באופן יותר מאתגר מבחינתה. ביום ראשון היא חזרה מפיגור 3:1 בקלות יחסית, מול יריבה קשה בחוץ. לליברפול אמנם ישנם זכרונות מתוקים מהביקור האחרון באולד טראפורד, אך לצד הרצון לנצל את החולשה המנטלית והמקצועית של מנצ'סטר יונייטד קיימת בתודעה של הקבוצה כולה הידיעה המוחצת - כל אובדן נקודות, אפילו המינימליות שבהן, מעניקות למכונה המשומנת של גווארדיולה יתרון מספרי בטבלה ועשויות להוביל ליצירת פער עצום ובלתי ניתן למחיקה בשלב מוקדם מן הצפוי באופן משמעותי העונה.