בכדורגל צריך לדעת לבחור בקבוצה הנכונה שבה ניתן ליהנות ולנצח. בעבר הרחוק עשה זאת כריסטיאנו רונאלדו בהצלחה גדולה שהחלה כאשר הגיע למנצ'סטר יונייטד. אולם הפעם שונה המצב, ולכן רונאלדו מוצא עצמו, לפחות בינתיים, באותה יונייטד, אבל ללא הכוכבים הגדולים שהיו לצדו, שסייעו לו לזכות בשנת 2008 בליגת האלופות של אירופה. זה כנראה ההבדל שבינו לבין ליאו מסי. שכן מסי, לעומת כריסטיאנו, משחק בפריז סן ז'רמן, כאשר לצדו שניים משחקני הכדורגל הטובים ביותר בעולם, ניימאר ואמבפה. לכך אני מתכוון באומרי שצריך לבצע את הבחירה שתוכל להשאיר אותך בפסגת הכדורגל העולמי.
מסי זכור לנו מהתקופה שבה היה בגדולתו, הרבה מפני שלצדו בברצלונה שיחקו צ'אבי ואינייסטה. כל אחד מהם סייע לכוכב הארגנטינאי לפרוח, ולהציג איכות שסחפה אליו אוהדים מכל פינה בתבל. "שלושת הטנורים" הפכו את בארסה להצגה הכי טובה בעולם, ומי שראה את מסי בשיאו, זכה לראות כדורגל הקרוב לשלמות. בעוזבו את בארסה, מצא מסי שני שותפים אחרים, המרכיבים בצוותא עמו, טריו שכל מופע שלו זוכה לתשבחות מקיר אל קיר.
וזה מחזיר אותי לכריסטיאנו רונאלדו. ב־2008 כאשר זכה, כאמור, עם קבוצתו דאז, מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות, היו בהתקפתה כוכבים של ממש, ויין רוני וקרלוס טבס, שלא לדבר על ראיין גיגס, ששותף בגמר מול צ'לסי רק כמחליף. הייתה זו התקפה קטלנית, שסייעה גם לרונאלדו להראות מה הוא מסוגל לעשות. אלא שבהגיעו, בעונה שעברה למנצ'סטר יונייטד, לאחר קריירה מזהירה בריאל מדריד, הוא מצא את אותו אצטדיון, אבל קבוצה הרחוקה מאד מלהזכיר את היונייטד שלפני 14 שנים. לרוני, לטבס ולגיגס אין מחליפים מתאימים. רונאלדו זקוק לצדו לפחות לשני סופרסטארים כדי לתת את חלקו המשמעותי.
עכשיו שפטו בעצמכם את איכות הבחירה של מסי לעומת זו של רונאלדו. אמנם אני משוכנע שטן האח ההולנדי הוא מאמן מעולה ואני מאמין בו, אולם גם עבורו לא תהיה פשוטה המשימה להחזיר את מנצ'סטר יונייטד לימיה המפוארים. ודאי שיש לתת לו את הזמן, ואת הסבלנות, כי טיפול שורש דורש עומק ויסודיות. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר בשטח מצויות קבוצות ענקיות כמנצ'סטר סיטי וליברפול. העניין הוא שהזמן אינו משחק לטובתו של רונאלדו. למרות שעדיין לא אמר את מילתו האחרונה, את הגיל הוא לא יכול לנצח.