ההפסד שהנחילה הפועל באר שבע למכבי חיפה במשחק אלוף האלופים עדיין טרי ומכאיב לירוקים, אולם מחר בערב (רביעי, 20:00, ספורט1), כאשר הם יארחו את אולימפיאקוס, חובה עליהם לזכור שקבוצת ספורט נמדדת ביכולתה להתגבר על תקלות, כואבות ככל שיהיו.
זהו, למעשה, התנאי החשוב ביותר להצלחה. כדורגל הוא משחק דינמי, לוח המשחקים צפוף ועמוס ואין בו זמן המאפשר לבכות על חלב שנשפך. כאשר מכבי חיפה הובילה לפני ארבעה ימים בתוצאה 0:1 מול הפועל באר שבע, היא נראתה נפלא לאורכן של 20-25 דקות, ואוהדיה התמוגגו מנחת. באותו פרק זמן, קשה היה להאמין שהפועל באר שבע היא שתניף בסוף את גביע אלוף האלופים. מכאן גם ברור מדוע מחר, במשחקה הביתי עם קבוצת אולימפיאקוס, נדרשות לפחות 95 דקות רצופות של כדורגל מיטבי, ולא להסתפק רק ב־25 דקות או בחצי שעה. שכן, מה שלא הספיק באלוף האלופים, ודאי שלא מספיק לאירופה.
אני משוכנע שהמאמן ברק בכר ושחקניו מודעים לכך. נכון שבחודש יולי אי אפשר להיות בשיא הכושר, אבל הדברים נכונים גם לגבי הקבוצה היוונית. ובכל זאת, תמיד ישנו הנשק הסודי, שהוא הרוח המנצחת. רוח שיש לספורטאים גדולים דווקא ברגעים הקשים ביותר.
ניצחון ביתי יהיה בבחינת צעד ראשון בטיפוס אל האוורסט - הלא הוא שלב הבתים של ליגת האלופות. מכבי חיפה כבר הייתה שם והיא מתגעגעת לאותם ימים יפים ומרגשים. היא אף זוכרת את שלושת השערים שהבקיע לזכותה איגביני יעקובו, בניצחונה הגדול 0:3 על אולימפיאקוס. חלק בלתי־מבוטל מאוהדיה גדל על סיפורי המשחק הבלתי־נשכח. היום הוא חפץ לראות במו עיניו את ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
המאמן בכר כבר הוביל בעבר את הפועל באר שבע לניצחונות גדולים על אינטר מילאנו, שהיא שם דבר בעולם הכדורגל. אולי הגיעה העת שבה גם קבוצתו העכשווית תעניק לנו כמה ניצחונות דומים באירופה. לשם כך, יש להתחיל כבר מחר באצטדיון בחיפה. להוכיח שלקחי ההפסד באלוף האלופים, נלמדו וימומשו. שההפסד לבאר שבע היה רק מכה קלה בכנף ולא פגיעה חמורה במנוע.
בהזכירי קודם את אוהדי מכבי חיפה, זה המקום לשאול לאן הם נעלמו, במוצאי שבת, כאשר קבוצתם הפסידה להפועל באר שבע במשחק אלוף האלופים.
הענקת הגביע למנצחת נעשתה על רקע יציעים ריקים מאוהדי מכבי חיפה, שמיהרו לברוח. הם עשו זאת מבלי לחשוב שאפשר להפסיד, ועם זאת כן לדעת לכבד את המעמד, ואת המנצחת. זו עוד סיבה טובה לכך שבעתיד, משחק אלוף האלופים, חייב להיערך במגרש ניטרלי.