אין לאולימפיאקוס זיכרונות טובים ממפגשי העבר עם יריבות מישראל - זו עובדה. לפני ההגרלה, ההעדפה הייתה לקבל יריבה אחרת ולא את מכבי חיפה. אני לא אומר את זה כי הם מפחדים ממכבי חיפה או בגלל ההיסטוריה מול קבוצות מישראל, אלא בשל העובדה הפשוטה שזו הייתה היריבה הכי חזקה מבין כל האפשרויות. היה עדיף לקבל את מאריבור, דודלאנז' או שמרוק רוברס. לכולם ברור שאז המשימה הייתה קלה יותר.
אולימפיאקוס תגיע זהירה לחיפה, זה בטוח. אני זוכר את הביקור בבאר שבע בקיץ 2016, ואז הייתה אופטימיות רבה למרות ה-0:0 במשחק הראשון, כי הפועל באר שבע הייתה חסרת ניסיון באירופה. לאולימפיאקוס היו שחקנים מנוסים כמו אסטבן קמביאסו וצ'ורי דומינגס, אבל היא הודחה כי המעיטה בערכה של באר שבע ולא הייתה מוכנה מספיק אחרי חילופי המאמנים (ויקטור סאנצ'ס מונה במקום מרקו סילבה ביום השני של המחנה). הפעם הקבוצה מגיעה ממוקדת יותר. ראשית, כי מכבי חיפה היא יריבה ברמה גבוהה שמחייבת להגיע בריכוז של 100 אחוז. שנית, כי אף אחד לא רוצה להיות מודח במוקדמות בפעם השנייה ברציפות (בעונה שעברה זה קרה מול לודוגורץ).
המאמן פדרו מרטינס היה בחיפה בשבת כדי לצפות במשחק אלוף האלופים. הוא רואה במכבי חיפה קבוצה מאוד טובה מבחינה התקפית שמקבלת עוצמות מהקהל שלה. העובדה שהוא החליט לטוס בעצמו לישראל כדי לעקוב אחר היריבה, מראה עד כמה הוא מעריך ומכבד את מכבי חיפה.
אנחנו ביוון יודעים שמכבי חיפה זו קבוצה שמחויבת למטרות שלה. היא אולי לא מספקת הצגות, אבל יודעת מה היא רוצה על המגרש ומשיגה את התוצאות. לא לחינם היא אלופת ישראל שנתיים ברציפות. המפגש הזה תופס את הכותרות בעיתונים וכולם מחכים לצמד המשחקים.
היו לנו נציגים בליגת העל, כמו אנדראס יאניוטיוס במכבי תל אביב, סוטיריס ניניס במכבי פתח תקוה ויאניס פפאדופולוס ששיחק בסכנין, עכו וכפר סבא, והם העידו על טיב הליגה. גם המאמנים היוונים מעריכים את הכדורגל הישראלי. גאורגיוס דוניס עבד במכבי תל אביב ועכשיו ולאדן איביץ' חזר. הוא אולי סרבי, אבל התפתח ביוון. ראינו גם איך שחקנים מהליגה שלנו העדיפו לעבור לישראל (דניאל סונדגרן, אנדרה מרטינס, הלדר לופס, מיגל ויטור ואחרים) והכדורגל שלכם גם מייצר שחקנים ברמה גבוהה כמו ערן זהבי, מנור סולומון, ליאל עבדה, מונס דאבור ועוד לפני כן יוסי בניון. ולקינוח, לכל המועדונים הגדולים יש קהל פנאטי שמייצר אווירה חמה באצטדיונים. הגעתי לתל אביב ב-2010 ולבאר שבע ב-2016, ולא אשכח איך כל האצטדיון שר במשך 90 דקות.
למרות ההערכה הרבה ליריבה, באולימפיאקוס משוכנעים שמקומה של הקבוצה הוא בשלב הבתים של ליגת האלופות. האוהדים מאמינים כי לאור האיכות וההיסטוריה, מדובר באחד מ-32 המועדונים המובילים באירופה. כולם מסכימים שהמפגש הזה תלוי קודם כל באולימפיאקוס. הדחה תתקבל בהלם גדול וכמובן תיחשב לכישלון חרוץ.
הקבוצה אמנם הייתה רחוקה מהלרשים בהכנה, אבל צריך לזכור שזו העונה החמישית עם מרטינס כמאמן ותמיד הקבוצה שלו נראתה כך בטרום העונה. כשהתחילו המשחקים הרשמיים, לעומת זאת, אולימפיאקוס הייתה מוכנה והשיגה את התוצאות הדרושות, חוץ מהעונה הקודמת שבה הודחה על ידי לודוגורץ. נראה שאולימפיאקוס השתפרה בקיץ בכל הקשור למשחק ההגנה, אבל סבלה בהכנה מקושי בפן היצירתי ונאלצה למצוא פתרונות התקפיים בעזרת מצבים נייחים.
החיזוק המרכזי עד כה הוא שימה ורסאלקו, המגן הימני הקרואטי שהגיע כשחקן חופשי מאתלטיקו מדריד. פרט אליו הצטרפו גם הכנף הדני פיליפ זינקרנאגל והחלוץ אבובקאר קמארה, אבל המהלך הכי חשוב היה הארכת החוזה של הסקורר יוסף אל עראבי.
אם אולימפיאקוס תשחק בהתאם לרמתה, היא תוכל להשיג מקדמה בחיפה. היא תנסה להכתיב את הקצב שלה ולהגביל את הנשקים ההתקפיים של מכבי חיפה, ובראשם עומר אצילי. הוא סומן. יהיה ניסיון ללחוץ את ההגנה הישראלית בניסיון לכפות עליה לבצע טעויות. לטעמי, המאבק המרכזי יהיה בקישור (יאן אמבילה ואגיבו קמארה הם שחקני המפתח) ואולימפיאקוס תהיה תלויה ביעילות של משחק הלחץ וכמובן במצבים הנייחים, בהם היא חזקה מאוד. ואם אל עראבי יהיה ביום טוב, למכבי חיפה צפוי ערב קשה מאוד.
מכירת הכרטיסים לגומלין נפתחה בשלישי והביקוש רב. מעל 10 אלף אוהדים רכשו מנויים ואני מעריך שהאצטדיון יהיה מלא. כולם יודעים שליגת האלופות זו המטרה העיקרית כרגע. ברור שרוצים גם אליפות נוספת, אבל הפוקוס עכשיו הוא על אירופה. שלב הבתים שווה הרבה כסף ויאפשר גם חיזוק נוסף. המוטו של אנשי אולימפיאקוס הוא "אף פעם לא נפסיק לחלום". אלופת יוון רוצה להגיע גבוה ככל האפשר באירופה.
אלכסיס וירוויליס מסקר את אולימפיאקוס כמעט 15 שנה וכותב עבור "FOS TON SPORTS", העיתון הוותיק ביוון