בימים אלה כוססים אוהדי בית"ר ירושלים ציפורניים ושואלים האם קבוצתם תאושר בבקרה ואם תחליף בעלים. לאוהדים אלה אני בא להזכיר ימים אחרים, את הפעם האחרונה שבה זכתה בית"ר, באותה עונה, באליפות ובגביע, וזה קרה ב־2008.
אז, בתוך ארבעה ימים השלימה הקבוצה את הדאבל ההיסטורי: ב־13 במאי היא הניפה את גביע המדינה, וב־17 במאי הבטיחה לעצמה את המקום הראשון בטבלת ליגת העל.
בגמר הגביע פגשה בית"ר בקבוצת הפועל תל אביב, לעיני כ־40 אלף צופים באיצטדיון רמת גן. בתום 120 דקות שהסתיימו ללא שערים, החל דו קרב ההכרעה מהנקודה הלבנה. בית"ר ניצחה בו 4:5, משערים שהבקיעו אלברמן, זנדברג, טל, תמוז וגרשון.
הגביע עלה לבירה, ובעקבותיו הגיעה ב־17 במאי גם האליפות. הבית"רים גברו באותו יום בליגה, 0:3 על מכבי נתניה, ניצחון שביסס אותם במקום הראשון בטבלה. נתניה הסתפקה בסגנות. את שלושת השערים היקרים במשחק האליפות הבקיעו ברוכיאן (בכדור עונשין), זנדברג ותמוז. ההרכב המנצח כלל את טברטקו קאלה, יואב זיו, אריק בנאדו, שמעון גרשון, כריסטיאן אלברז,עידן טל, גל אלברמן, דרק בואטנג, אבירם ברוכיאן, מיכאל זנדברג וטוטו תמוז.
מיכאל זנדברג, שחקן העבר של בית"ר, שהבקיע שער הן בגמר הגביע והן במשחק האליפות, סיפר לי מה איפיין את הקבוצה בעונת הדאבל: "קודם כל העובדה שהיו לנו שחקנים איכותיים, ושרובם נמצאו בשיא הקריירה. הדברים נכונים גם לגבי הזרים שתרמו תרומה מכרעת להישג הגדול. הם התחברו אלינו בצורה מושלמת. אריק בנאדו ואני הגענו לירושלים עונה קודם, והתיאום וההבנה שבינינו ועם עידן טל, היה עוד מרכיב בהצלחה". זנדברג לא שוכח את המאמן יצחק שום, עליו הוא אומר: "שומי ניצח בסטייל על התיזמורת ודאג שלא נזייף. מובן, שאת עונת הדאבל לא אשכח לעולם", הוא הדגיש בשיחה שקיימנו אמש.
אשר למכבי חיפה, היא סיימה את הליגה במקום החמישי, ומכבי תל אביב רק בשישי. אגב, באותה עונה שיחקה קבוצת הפועל באר שבע בליגה הלאומית. בית"ר ירושלים זכתה 6 פעמים באליפות - ו־14 השנים שעברו מאז הפעם האחרונה, הופכים את ימיה הגדולים בליגה לזיכרון רחוק מאוד. אין ספק, השתנו הזמנים.
את העונה שעברה סיימה הקבוצה בפליי אוף התחתון, ונאבקה כנגד הירידה. ללמדנו, שכמו אצל קבוצות רבות בארץ ובעולם, העבר המוצלח לא יכול להבטיח את שיחזור ההצלחות הגדולות.