ב-1 ביולי נפתחת עונה חדשה, והימים הראשונים לאחר מכן הם העומסים ביותר בעסקאות בכל השנה. הפעם כמעט כל מה שקרה התנקז ליומיים דחוסים במיוחד. רוב העסקאות היו של שחקנים שחותמים מחדש בקבוצות שלהם, אבל היו גם כמה מעברים משמעותיים שראויים להתייחסות. אך לפני שנגיע אליהם, ואל כמה מהלכים קטנים יותר, אי אפשר שלא לפתוח עדכון כיום עם המעבר שעדיין לא קרה.
בקשת הטרייד של קווין דוראנט
גם דוראנט וגם קיירי אירווינג צפויים לעבור בטרייד במהלך הקיץ, אולי אפילו לאותה קבוצה. המהלכים של שון מארקס, הג'נרל מנג'ר של ברוקלין, מבהירים שהוא לא מעוניין בבנייה מחדש אלא מנסה לבנות קבוצה תחרותית, לכן הנטס לא מעוניינים בחבילה שמבוססת רק על בחירות דראפט, הם רוצים כוכבים, עם דגש על כוכבים צעירים.
זה מסובך. יש מעט מאוד קבוצות רלוונטיות עם צעירים מעניינים מספיק לטרייד על שחקן בסדר הגודל של דוראנט שאמורות להיות גם מעוניינות בטרייד כזה. דקויות החוזים ותקרת השכר מסבכות עוד יותר את העניינים. אסור לברוקלין להביא שחקן שחתם כרוקי על הארכת חוזה לחמש שנים, וחלק גדול מהצעירים הבכירים בליגה חתומים על חוזים כאלה, כולל כמה שהיו יכולים להיות מאוד רלוונטיים לטרייד כזה כמו באם אדבאיו, מייקל פורטר ג'וניור ודונובן מיטשל (בטרייד סיבובי). כדי להביא מישהו מהם, ברוקלין תצטרך להעביר בטרייד גם את בן סימונס ולסבך עוד יותר את הסיפור. גם להביא שחקן בסיין אנד טרייד, כמו דיאנדרה אייטון, זה בעייתי מסיבות שייקח יותר מדי מקום לפרט.
סביר להניח שמארקס יצטרך להתפשר על התמורה שהוא יקבל, על דוראנט ובטח על קיירי. קבוצות מהססות מאוד להמר על אירווינג כרגע. אולי זה הגיע לרמה שזו הזדמנות עבור קבוצה ללא אופק להתמודד על אליפות, הזדמנות לקחת הימור הרבה פחות יקר מהרגיל על שחקן שמבחינת כישרון התקפי יש מעט מאוד ברמה שלו בליגה. זה יכול להיות נכון גם לשילוב של KD וקיירי כצמד. השילוב הזה נכשל בברוקלין, אבל אם כולם היו בריאים סביר מאוד להניח שהם היו זוכים באליפות לפני שנה. אפשר להמשיך לחפור בסיטואציה המורכבת הזאת ולפרט על מועמדות פוטנציאליות לטרייד, אבל עדיף לחכות למהלכים שיקרו ולנתח אותם.
רודי גובר במינסוטה
הטרייד הגדול שכבר קרה הגיע די בהפתעה ושלח את הסנטר הצרפתי של יוטה דווקא לקבוצה עם אחד הסנטרים הבכירים בליגה. השילוב של גובר עם קארל אנתוני טאונס יהיה אחד המסקרנים בעונה הקרובה. מינסוטה תנסה להשתמש בגודל של צמד הגבוהים שלה כדי לאטום את הצבע בהגנה סטייל מילווקי, לשלוט בריבאונד בשני הצדדים ולחפור לא מעט פנימה בהתקפה. גובר הוא לא סקורר, אבל הוא אחד החוסמים הטובים בליגה והוא יעזור לסקוררים שלא יהיו חסרים סביבו להגיע לזריקות טובות. כולל טאונס, יש כאן פוטנציאל לפיק נ' רול בין 4 ל-5, מהלך שקשה מאוד לעצור כשהוא מבוצע כהלכה. השאלה היא איך הצמד יתמודד הגנתית עם הרכבים נמוכים ועמוסים בקליעה מבחוץ, קבוצות כמו גולדן סטייט והקליפרס יכולות לנצל את הכבדות של הצמד, בעיקר את טאונס כפאוור פורוורד.
הסיפור המרכזי של הטרייד הוא המחיר העצום שמינסוטה שילמה: שלוש בחירות לא מוגנות, בחירה עם הגנה קלה מאוד ב-2029, אפשרות להחליף בחירה נוספת ואת ווקר קסלר שנבחר בסיבוב הראשון השנה, לצד שחקנים שהשלימו את פערי החוזים. זה מחיר שמשלמים על סופרסטאר בכיר שההגעה שלו הופכת קבוצה למועמדות רצינית לאליפות. יש סימני שאלה כבדים סביב שני צידי המשוואה הזו: גובר הוא שחקן התקפי מוגבל מאוד שההשפעה ההגנתית שלו הרבה פחות משמעותית בפלייאוף, מינסוטה איתו עדיין לא נחשבת קונטנדרית רצינית, בין היתר כי לא ברור איך תיראה ההתאמה שלו עם טאונס. טים קונלי, שזה המהלך הגדול הראשון שלו במינסוטה, צריך להאמין מאוד בבסיס של טאונס ואנתוני אדוארדס כצמד שיתפתח לאחד המובילים בליגה ויוכל להגיע רחוק מאוד בעזרת הנוכחות ההגנתית של גובר. אם הוא טועה, הוולבס ישלמו מחיר כבד מאוד עד סוף העשור. ההימור הזה נראה מוגזם.
יוטה קיבלה הצעה שאי אפשר לסרב לה. דני איינג' הולך לבנייה מחדש, זה היה ברור כבר אחרי שהוא החליף את רויס אוניל בבחירת סיבוב ראשון. אבל בינתיים יש עדיין מספיק שאריות מהקבוצה הקודמת ותוספות שהגיעו ממינסוטה כדי להעמיד רוטציה לגיטימית, לכן מעניין יהיה לראות אם איינג' ימשיך לפרק את החבילה. מעניין מאוד גם מה דעתו של דונובן מיטשל על ההתפתחויות האלה, האם הוא מעוניין לקחת חלק בקבוצה שמבצעת תהליך פירוק והרכבה מחדש, שאוגרת בחירות דראפט, שנחלשת במכוון, בזמן שהוא נכנס לשנות השיא בקריירה שלו. לפי הדיווחים איינג' מתכנן לבנות סביב מיטשל, ואולי כבר הקיץ נראה ממנו מהלכים שחושבים גם על ההווה כדי שהכוכב שלו לא יהיה מתוסכל מדי.
דז'ונטה מארי באטלנטה
המעבר של מארי מסן אנטוניו לאטלנטה הוא גרסה מתונה של הטרייד על גובר. גם כאן המחיר גבוה, בעיקר העובדה שהבחירות שהספרס קיבלו בעתיד הרחוק לא מוגנות, גם כאן השאלה המרכזית היא האם הרכז האיכותי הופך את אטלנטה למועמדת רצינית לאליפות, האם הוא הפיסה שהייתה חסרה שם. טראוויס שלנק מקווה שעונת הפריצה של דיאנדרה האנטר, שהייתה אמורה לקרות השנה, תגיע בשנה הבאה, ואז להוקס יהיו שלושה שחקנים בכירים. הוא גם יכול לבצע מהלך נוסף בעזרת טרייד על אחד משני הסנטרים שלו - קלינט קאפלה שהמחיר הנוכחי שלו לא גבוה ואונייקה אוקונגוו הצעיר שהמחיר שלו מאוד גבוה. אין סיבה להחזיק בשניהם, בטח אם ג'ון קולינס נשאר ונותן אופציה להרכבים נמוכים. אז יש לאטלנטה אופק כלשהו להיות קבוצה חזקה מאוד תוך כמה שנים, אבל האופק הזה שייך לתסריט האופטימי יותר מאשר לתסריט הריאלי.
שאלת המפתח של הטרייד קשורה ליכולת של טריי יאנג לשחק רחוק מהכדור. שלנק הגיע מהמערכת של גולדן סטייט ובחר את יאנג עם פנטזיה על סטף קרי הבא. אבל סטף יש רק אחד והסגנון של יאנג שונה. ההגעה של מוביל כדור ומנהל משחק ברמה של מארי תעבוד הרבה יותר טוב אם טריי ייקח צעד או שניים לכיוון של סטף בכל הקשור לתנועה ללא כדור. יש לו את השילוב של זריזות וקליעה טבעית שיכול להפוך אותו לשחקן עם קליעה טובה אחרי תנועה ללא כדור שיהיה קשה מאוד לעצור. אחרי שבשנים הראשונות שלו בליגה הוא בנה את מצבי הזריקה שלו ושל חבריו לקבוצה כמעט לבד, תהיה לו הזדמנות לקבל יתרונות התחלתיים שמאוד יעזרו לו, בעיקר בפלייאוף מול הגנות שמגיעות מוכנות אליו כפי שההגנה של מיאמי הגיעה בפלייאוף האחרון. ההגנה של ההוקס תקבל שומר בכיר ואקטיבי על גארדים שהיה חסר לה מאוד עד כה.
מלקולם ברוגדון בבוסטון
זה המהלך שעשוי להיות החשוב ביותר למאבקי האליפות בשנה הבאה. הפיינליסטית מביאה גארד שלם ומגוון, כזה שיסייע להנעת הכדור בהתקפה, יקלע מבחוץ, יגיע לטבעת כשצריך וישתלב במאמץ ההגנתי. בשנים האחרונות ברוגדון נאלץ לקחת על עצמו יותר מדי מהנטל ההתקפי באינדיאנה, כאשר הוא שימש כאופציה שלישית-רביעית במילווקי הוא היה סקורר יעיל במיוחד, עם עונה של 50/40/90 ברזומה. סביר להניח שאיימה יודוקה ימשיך עם החמישייה הגבוהה שלו ויעלה את ברוגדון מהספסל, אבל החמישייה הנמוכה של ברוגדון עם מרכוס סמארט, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום ורוברט וויליאמס עשויה להתברר כטובה ביותר של בוסטון ואחת הטובות בליגה בשנה הבאה.
הסלטיקס הצליחו להביא את ברוגדון בלי לוותר על אף שחקן רוטציה, המחיר שלו היה זול מהצפוי בגלל בעיות בריאות שגרמו לו להחמיץ מספר רב של משחקים כל עונה. זאת הייתה בעיה מרכזית גם של דנילו גלינארי, שיהיה עוד ספק נקודות שעולה מהספסל. יחד עם רוברט וויליאמס, יהיו לסלטיקס שלושה מהשחקנים הפציעים בליגה. לכן השאלה הגדולה ביותר תהיה אם הם יצליחו להגיע בריאים לפלייאוף ולהישאר בריאים במהלכו.
ג'יילן ברונסון בניקס
זה ממש לא רע מבחינת הניקס להשיג שחקן בקליבר של ברונסון, גם אם הם משלמים לו מעט יותר ממה שהיה מגיע לו בוואקום. לא פשוט לגרום לשחקן לעזוב קבוצה מצליחה עם הכוכב הצעיר הבכיר בליגה עבור קבוצה פחות טובה. מה שקצת מוזר זה עד כמה הניקס התאמצו כדי להשיג דווקא את ברונסון, פוינט גארד טוב אבל לא מצוין שלא משנה במיוחד את המעמד שלהם בליגה. הם נתנו לדטרויט נכסים כדי להיפטר ממשכורות ולפנות לו מקום מתחת לתקרת השכר, מצאו לאבא שלו תפקיד במועדון והרעיפו עליו אהבה בכל רגע נתון. אולי ברונסון יצדיק את החיזור האגרסיבי, אולי יש לו עוד קפיצת מדרגה לבצע, אבל רוב הסיכויים שזה יתברר כמהלך שולי שמשאיר קבוצה תקועה בבינוניות, עם שחקנים בכירים לא מאוד בכירים שלא ברור האם הם מתאימים לשחק ביחד.
ברמת הליגה, המשמעות הגדולה יותר של החתימה של ברונסון בניקס היא שדאלאס איבדה את הסקורר המשני שלה מהפלייאוף. ברונסון התעלה כשלוקה דונצ'יץ' היה פצוע והמשיך ליצור מצבי זריקה ביעילות גם כשלוקה חזר. יכול להיות שההגעה של כריסטיאן ווד תחפה על האובדן שלו, מדובר בשחקן שונה לגמרי אבל בספק נקודות שיכול למלא את החסר בתחום. לא בטוח שיש למאבס מהלך משמעותי נוסף בקנה אלא אם כן הם מתכוונים להמר על קיירי אירווינג, כרגע זאת נראית כמו קבוצה שזקוקה לשדרוג קטן נוסף כדי להצטרף לליגה של הגדולות באמת, אבל אולי השדרוג יגיע מבפנים או מהשתלבות טובה מהצפוי של ווד.
עוד כמה קבוצות בקטנה
גולדן סטייט: האלופה איבדה את גארי פייטון השני ואוטו פורטר, שני שחקני רוטציה חשובים, אבל מצפה שג'ונתן קומינגה ומוזס מודי ייכנסו למשבצות האלה. היא השאירה את קיוון לוני, השחקן החשוב ביותר שסיים חוזה, ודונטה דיווינצ'נזו המוכשר יעבה את רוטציית הגארדים. סביר להניח שבוב מאיירס ימצא לפחות עוד שחקן כנף אחד שיסכים לחתום על חוזה מינימום. למרות העוזבים, לאלופה הטרייה יש סיכוי טוב להיות רק טובה יותר בשנה הבאה.
פילדלפיה: ביחס למביא בשורת החדשנות לליגה, דריל מורי אוהב מאוד להסתמך על פרצופים מוכרים. הוא ממשיך את מסע האיחוד של יוסטון בפילדלפיה, כשאל ג'יימס הארדן (שסיכם על חוזה חדש לשנתיים, במחיר מופחת) הצטרפו פי ג'יי טאקר ודנואל האוס. הכיוון מובן: להקיף את הרביעייה ההתקפית החזקה של הארדן, ג'ואל אמביד, טייריס מקסי וטוביאס האריס בשחקני הגנה קשוחים כמו טאקר, האוס וד'אנטוני מלטון. אולי זה אפילו יעבוד.
דנבר: הטרייד עם וושינגטון כלל חיסכון בתשלום מיסים על החוזה של מונטה מוריס, אבל גם הביא לדנבר את קנטביוס קולדוול פופ שצעיר מוויל בארטון ומתאים יותר לסגנון של הקבוצה. ברוס בראון זו הברקה, שחקן שהתמקצע כחוסם בפיק נ' רול ויוכל ליהנות מאוד מהמשחק לצד ניקולה יוקיץ'. בכלל, נראה שהנאגטס מקיפים את יוקיץ', ג'מאל מארי ומייקל פורטר בשחקנים הנכונים, מומחי הגנה שנעים ללא כדור וקולעים מספיק טוב מבחוץ. יחד עם בונז היילנד ועוד כמה צעירים שיכולים לפרוץ, יש כאן סגל שאם יהיה בריא יהיה אחד הטובים בליגה.
פורטלנד: הבית הצפון מערבי הוא הבית המשתדרג של השבועות האחרונים, עם מינסוטה, דנבר וגם פורטלנד. הבלייזרס השאירו את אנפרני סיימונס ויוסוף נורקיץ' והוסיפו לג'רמי גרנט שהגיע את פייטון. יחד עם הרבה מאוד צעירים מעניינים, יש כאן פוטנציאל לקבוצה הרבה יותר טובה מהנדמה במבט ראשון. אם דמיאן לילארד עדיין בשיאו ועדיין מאמין.
וושינגטון: הוויזארדס עשו את שלהם כשהשאירו את בראדלי ביל והתמקדו בחיזוק עמדת הפוינט גארד. זו עדיין לא קבוצה שתיאבק בצמרת, אבל יש מספיק כישרון כדי לדמיין את זה מתחבר לקבוצת פלייאוף. איך הקיץ האקטיבי משפיע על דני אבדיה? ההתמקדות בגארדים מבהירה שבונים עליו לרוטציית הפורוורדים, העזיבה של KCP מפנה את עמדת הסמול פורוורד הפותח בזמן שבארטון שהגיע יודע לעלות מהספסל כשחקן שישי. דני עשוי להיכנס לחמישייה כשומר הבכיר על שחקני חוץ, והוא יוכל ליהנות מהריווח שיוצר קריסטאפס פורזינגיס כדי להמשיך להגיע לטבעת כשיש לו הזדמנות כמו בסוף העונה הנוכחית.