וואלה! ספורט: החותר מיכאל קלגנוב - הספורטאי הישראלי של השנה

מאת אורי בר-שביט


עוד לא הספקנו להירגע מחרדת באג המילניום וכבר נגמרה לה עוד שנה. לכבוד סיום השנה, הלועזית דווקא, רצינו לדעת מיהו הישראלי הבולט בשנת הספורט שחלפה לה. לצורך כך פנינו לאנשים שדרך מבטם, קולם ומקלדותיהם, משתתפים כולנו בחוויה הספורטיבית. ברשימת הבוחרים שבנינו ניסינו ליצור מרקם של עיתונאי ספורט בעלי התמחויות וסגנונות מגוונים ונציגי המדיה השונים. התוצאות מפתיעות ותרשו לי להוסיף, אפילו משמחות.

אירוע הספורט הגדול של השנה - המשחקים האולימפיים בסידני, עמד גם לנגד עיניהם של המשתתפים במשאל, ובאורח כמעט טבעי השניים שדורגו גבוה מעל כולם היו אלה שהגיעו להישגים האולימפיים המרשימים ביותר.

לתואר "ישראלי השנה בספורט" נבחר מיכאל קלגנוב, שזכה במדליית ארד בחתירה בקייאק והיה רחוק מאיות שניה בלבד ממדליה נוספת.
לסגנית נבחרה קרן לייבוביץ', השחיינית הסובלת משיתוק ברגליה, שזכתה ב-3 מדליות זהב ושברה 3 שיאים עולמיים באולימפיאדת הנכים.
למקום השלישי הגיע דורון שפר, שפרש במהלך הקיץ וזכה להערכה עצומה על האומץ והיכולת ללכת אחרי לבו, בעולם שלעיתים נדירות יודע להעריך דבר כלשהו מעבר לתוצאות. רק סמלי הוא, ששפר הקדים את עודד קטש, מי שהיה החצי השני שלו במכבי ת"א ושהגיע להישג הספורטיבי הגדול ביותר בכדורסל.

מיכאל קלגנוב, הספורטאי הנבחר של וואלה! ספורט, שוהה בימים אלה במחנה אימונים בסלובקיה. בשיחה לשם בישרנו למדליסט האולימפי על בחירתו.

"אני שמח לשמוע. תודה רבה".

אתה מופתע מהבחירה?

"לא יודע".

במי אתה היית בוחר?

"קשה להגיד, כולם ברמה הגבוהה ביותר".

במבט לאחור על השנה שהסתיימה, איך אתה מרגיש?

"בסך הכל מרגיש טוב, יש על מה ולמה להמשיך לעבוד".

הזכייה במדליה אולימפית היא השיא מבחינתך או שיש עדיין למה לשאוף?

"זו הייתה שנה שאזכור כל חיי. לפני האולימפיאדה לא ידעתי למה לצפות, רציתי לעשות את המקסימום ויצא מה שיצא. היום לא באים לאולימפיאדה בשביל להשתתף, כולם באים לנצח. אבל אני מקווה שיהיו שנים עוד יותר טובות".

אתה מרגיש בהבדל כלשהו מאז האולימפיאדה?

"כן, קצת. לפני האולימפיאדה אף אחד כמעט לא הכיר את ספורט הקייאקים, עכשיו זה קצת יותר מוכר, זו הרגשה טובה".

אם היית מסיים במקום אחד נמוך יותר, כנראה שאף אחד עדיין לא היה שומע על הקייאקים.

"זה ספורט לא מוכר בארץ, אין מה לעשות. יש פה איגוד שעובד 25 שנה ואף אחד לא מכיר. זה לא רק קלגנוב, היו פה הרבה הישגים, זאת העבודה של האיגוד וצריך לשאול אותם איך זה שזה עדיין ספורט שאף אחד לא מכיר".

מה המטרה הבאה שלך?

"הגביע העולמי, שייערך באפריל. אבל עכשיו מה שמעניין אותי זה לחזור לשמש של הארץ בשבוע הבא".

קרן, נבחרת למקום השני אחרי קלגנוב.

"זה כבוד גדול".

הבחירה מפתיעה אותך?

"זה גם מפתיע וגם משמח. זו פעם ראשונה שבכלל מתייחסים לספורטאי נכה כמועמד".

מה הביא להצלחה הגדולה בסידני?

"זו הייתה התחרות הראשונה בה הצלחתי למצות את עצמי ספורטיבית ומנטאלית וזה בא רק בזכות עבודה. עבודה מאומצת ומקצועית, מול מאמן, מול תזונאית ומול פסיכולוגית ספורט, כל אלה עשו את ההבדל".

יש שינוי בהתייחסות אלייך מאז האולימפיאדה?

"אני מרגישה בשינוי ביחס אלי, תגובות ברחוב, תגובות של אנשי ספורט וזה שאתה מתקשר אלי לקבל תגובה. אבל ברמה הכללית ספורט הנכים עדיין לא מקבל את היחס הראוי. בכל העולם, ספורט הנכים מתוגמל בהתאם להישגים, בדיוק כמו הספורטאים הבריאים, גם בתקציבים המופנים לספורט וגם בתגמול האישי. אין שום הבדל במאמץ ובמחויבות שאנחנו משקיעים לעומת הספורטאים הבריאים".

את רואה סיכוי לשינוי?

"אם תהיה התייחסות ראויה, זאת אומרת תקציבים שווים מהרשות לספורט הישגי. מה שעשה את השינוי אצלי היה החסות שקיבלתי מחברת "ויסוצקי". כנראה שכולם חושבים שרק איפה ששמים כסף, יש משהו ששווה התייחסות. אני מקווה שפתחתי דלת לעתיד".

במי את היית בוחרת כישראלי השנה בספורט?

"לא יודעת. אתה יודע מה? הייתי בוחרת בעדי ביכמן. הילדה נסעה לאולימפיאדה בגיל כל כך צעיר וחטפה כל כך הרבה ג'יפה על הראש, שלא הגיעה לה. היא ו-ורד בורוכובסקי נסעו לסידני רק בשביל השפשוף וכל אלה שבנו ציפיות לא ריאליות זרקו הכל עליהן. עדי היא ילדה סופר מוכשרת שרואיה לכל הפרגון".

הצבת רף גבוה מאוד, מה הלאה?

"הלאה לאתונה. ברור שאחרי סידני אני לא מגיעה מאותם מניעים. לא בניתי על הצלחה כזו, אבל עכשיו אתונה בראשי וקשה להעריך מה יהיה. דבר איתי לפני אתונה".

דורון שפר שוהה בימים אלה בחו"ל ולא ניתן היה להשיג את תגובתו. נביא אותה עם שובו ארצה.