"דורון, יש שאלה שתמיד רציתי לשאול אותך, ואני מבקש שתענה לי בכנות", הפתיע מיקי ברקוביץ' בריאיון הסולחה שזכיתי לקיים איתו ועם דורון ג'מצ'י, לפני עשור ב"ישראל היום". "מה קרה כשרציתי לחזור לעונת פרישה במכבי תל אביב?".
"אני שמח שהעלית את הנושא הזה...", השיב לו ג'מצ'י. וברקוביץ' המשיך: "ראיתי את הפסטיבל שהיה ב-NBA, כשקארים עבדול ג'באר פרש מהלייקרס, ורציתי דבר דומה. פניתי למכבי והצעתי לבוא לשנת פרישה. לא ביקשתי כסף, רציתי רק לקבל שלוש-ארבע דקות בכל משחק ליגה ולתת לקהל במגרשים הזדמנות להיפרד. היה לי כבר הסכם, אבל מוני פנאן ז"ל, שהיה אז מנהל הקבוצה, אמר לי: 'דבר עם דורון'".
ג'מצ'י: "אם אתה זוכר, באמת ישבנו בבית שלי בגבעתיים. אמרתי שאפילו אתן לך להיות הקפטן במקומי".
ברקוביץ': "נכון, אבל אחרי כמה ימים הודיעו לי מההנהלה שזה לא יקרה, כי אתה מתנגד".
ג'מצ'י: "אני לא אשקר, היה לי חשש וגם דיברנו עליו בזמנו, אבל לא בגללי זה נפל. היה נוח לנקז הכל אליי בגלל היריבות שהייתה בינינו. אז בוא אני אסביר לך. רלף קליין ז"ל היה אז המנהל המקצועי ומולי קצורין אימן. זה היה בדיוק כשהחזרנו את האליפות בפעם הראשונה, אחרי ההפסד לגליל עליון. מולי חשש שהיציבות והאיזון בקבוצה יופרו, וכן, גם לי היה חשש שנגיע למשחק מכריע, התוצאה תהיה צמודה והקהל יתחיל לצעוק 'מיקי, מיקי'. היה ברור שגם אתה תרצה להיכנס במצב כזה, אנחנו הרי מכירים אותך".
ברקוביץ': "נכון, נכון. אתה יודע מה? היום, כשאני מסתכל לאחור, אני מבין שצדקת בחשש שלך. הרי גם עכשיו, כשאני בן 58, אני רק רוצה לעלות למגרש כשמגיעות הדקות המכריעות במשחק צמוד".
ג'מצ'י: "לו רק היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, ובדרך שאני רואה את הדברים בגילי, אני מצטער על זה. היית צריך לחזור, הגיע לך. פספוס שזה לא קרה".
אז מ"ם יו"ד קו"ף יו"ד לא זכה לשוב לעונת פרישה בצהוב, וג'מצ'י הוא היחיד שדווקא קיבל את ההזדמנות הזאת ב-1999, כשכבר היה בן 38. כעת מגיע תורו של גיא פניני: הפורוורד יחגוג את יום הולדתו ה-39 לפני פתיחת העונה, ולמרות שגם הפעם לא הוזכר צמד המילים "עונת פרישה" בהודעה על חזרתו, הכיוון די ברור.
לפניכם מצעד הסמלים והכוכבים שהתקמבקו ליד אליהו לפני פרישתם - כל אחד בנסיבותיו, כל אחד בגילו השונה וכל אחד עם הקשר שלו לאיש אחד שהיה במערכת בכל המקרים, ונמצא בה גם היום.
דורון ג'מצ'י (1999)
ההיסטוריה: מלך הסלים של ליגת העל בכל הזמנים פינה את מקומו במכבי תל אביב במהפכה של קיץ 1996, כשהיה בן 35. הוא ומוטי דניאל עזבו והותירו את המפתחות לצמד קטשפר ולמתאזרחים החדשים דריק שארפ, בורקו ראדוביץ' וטיטי פופה. אחרי שנתיים וחצי במכבי ראשון לציון, שהסתיימו בטונים צורמים ובדמעות, הוא חזר לעונה מספר 12 בגופייה מספר 12 בהיכל.
תפקידו של דיוויד בלאט: עוזר מאמן חדש, בעונתו הראשונה במועדון.
הנסיבות: פיני גרשון ובלאט חשו כי הם זקוקים לגארד ישראלי מחליף, שיעמיק את הקליעה מבחוץ מאחורי אריאל מקדונלד, שארפ ודורון שפר. ראדוביץ' התאושש מפציעה קשה ועבר למכבי רעננה, ומארק בריסקר ביצע את המסלול ההפוך והגיע על תקן הימור. ג'מצ'י נבחר במהלך שהדהים את קהילת הכדורסל בארץ. הוא לא חזר לתפקיד הקפטן, שהושאר בידיו של נדב הנפלד.
המעמד המקצועי: הבכורה המחודשת של ג'מצ'י, בגיל 38, הייתה מדהימה עוד יותר. מכבי אמנם הפסידה לאולימפיאקוס 65:63, אבל הוא להט עם שש שלשות משבעה ניסיונות וקלע 18 נקודות. זה היה משחק השיא שלו, שלא העיד על העתיד לבוא. בפועל, הוא היה שחקן שולי ברוטציה עם 4.7 נקודות בממוצע לערב ביורוליג של פיב"א ו-6.4 נקודות בליגה.
ההישג האירופי: ג'מצ'י חזר למכבי תל אביב אחרי שמונה עונות שבהן הקבוצה לא הצליחה להעפיל לפיינל פור האירופי, ממש כמו עכשיו עם פניני, ויחד איתו היא שבה למעמד השיא. מספר 12, שלא ממש נספר ברגעי ההכרעה של העונה, קלע את הסל האחרון בהפסד בגמר לפנאתינייקוס של אחד בשם עודד קטש.
היום שאחרי: בסיום העונה חגגו הצהובים אליפות שביעית ברציפות על הפרקט באולם מטרווסט ברעננה. ג'מצ'י רצה להמשיך לשחק, אבל לא היה בתוכניות של גרשון ובלאט - ופרש. הוא השתלב בהנהלת המועדון, עזב וחזר, וכיום משמש סמנכ"ל שיווק וקשרי קהילה.
ראדיסב צ'ורצ'יץ' (2000)
ההיסטוריה: ב-1994 הנחיתה מכבי תל אביב את הזר האקס-יוגוסלבי הראשון בתולדותיה, סנטר עב בשר בשם ראדיסב צ'ורצ'יץ', העונה לכינוי צ'ורה. בתום שנתיים נטולות הישג משמעותי בגביע אירופה, הוא הוחלף בידי רנדי ווייט והפך למפלצת שרירית ומסיבית. ב-1998 ו-1999 כיכב בהפועל ירושלים, ואז התפוצצה "פרשת הפיצה", לאחר ששליח העיד כי ראה אותו בביתו של מוני פנאן ז"ל, זמן קצר לפני גמר הפלייאוף.
תפקידו של דיוויד בלאט: עוזר מאמן בתחילת הדרך ומאמן ראשי בסופה.
הנסיבות: חשוב להבהיר כי מלבד גילו המתקדם והעובדה שפרש בצהוב, אין שום דמיון בין הסיטואציה של צ'ורצ'יץ' לאלו של ג'מצ'י ופניני. בפועל, הוא לא חזר למכבי מיד לאחר שעזב את ירושלים (בגלל התפוצצות הפרשה?), אלא רק כעבור שנה. אחד הגורמים להפסד לפאו בגמר ב-2000 היה היעדרו של סנטר מחליף ראוי לנייט האפמן; כשהוא הסתבך בעבירות וסופסל, פופה עלה במקומו והירוקים מחקו מיד את כל היתרון שמכבי יצרה לעצמה. צ'ורה, שכיכב במדי פנרבחצ'ה בגביע ספורטה, חזר על תקן בוסמן - וכעבור שנה הפך לישראלי.
המעמד המקצועי: צ'ורצ'יץ' היה סנטר מחליף יותר מלגיטימי, ובעונת 2000/01 קלע 7.1 נקודות ב-15.3 דקות למשחק בסופרוליג. בעונה שאחרי, כשבלאט הפך למאמן, כבר היה למכבי סנטר מחליף בשם חוסיין בשוק, ומספר 13 נדחק לקצה הספסל. הוא שותף בשישה משחקי יורוליג בלבד, וקלע ארבע נקודות בעשר דקות.
ההישג האירופי: שתי עונות הקאמבק של צ'ורה התאפיינו באוויר פסגות. בראשונה זכתה מכבי בסופרוליג, והניפה את הגביע אחרי 20 שנות בצורה, ובשנייה היא נעצרה רק בפיינל פור.
היום שאחרי: גם הוא, בדומה לג'מצ'י, פרש אחרי הקדנציה השנייה בצהוב. הוא חזר להתגורר בסרביה והתנתק מתפקידים רשמיים בכדורסל.
טל בורשטיין (2010)
ההיסטוריה: רק שלושה ישראלים זכו עם מכבי תל אביב בשלושה גביעי אירופה - שארפ, גור שלף וטל בורשטיין, ששימש שחקן חמישייה בשתי השושלות ונחשב לדבק המחבר בין הכוכבים שאפיינו כל אחת מהן. כבר בגיל 29, אחרי תשע עונות בצהוב, הוא נפלט מהקבוצה, בעיקר בשל קרע בגיד אכילס שהשבית אותו לשנה ושהוא התקשה להתאושש ממנו.
תפקידו של דיוויד בלאט: מאמן.
הנסיבות: כשבלאט חזר במקום גרשון בקיץ 2010, אחרי הפסד האליפות לגלבוע/גליל, הוא ניסה לחבר מחדש תלכיד ישראלי. ליאור אליהו הוחזר מבאסקוניה, ובורשטיין התקמבק בגיל 30 אחרי עונה לא רעה בפואנלברדה (9.3 נקודות בליגה הספרדית). הוא חתם לשלוש שנים ואיש לא התייחס אליו כאל מי שעומד בפני פרישה, אך למרות גילו הצעיר, היה ברור שעיקר תרומתו יהיה מנהיגותי וסמלי - מלשון סמל - ושמעמדו המקצועי לא יהיה כבעבר.
המעמד המקצועי: בורשטיין הספיק לשחק עוד שנתיים (ללא הגופייה מספר 10, שנתפסה בינתיים בידי פניני), ותרם בהן רק 3.5 נקודות למשחק ביורוליג. בתום עונה אחת קיבל את המינוי היוקרתי לקפטן הקבוצה, במקומו של שארפ הפורש, אך בשלהי עונת 2011/12 נפצע שוב, סבל מקרע בירך ונאלץ לפרוש גם הוא.
ההישג האירופי: בדומה לג'מצ'י, גם בורשטיין חזר עם מכבי לגמר היורוליג בעונת הקאמבק. כמוהו, גם הוא הפסיד לפנאתינייקוס, אך בשמונת המשחקים האחרונים של העונה לא קלע נקודה (אף שקיבל בהם 71 דקות).
היום שאחרי: בורשטיין יצא לקורס מאמנים לאחר פרישתו, ואף חזר למכבי כעוזרו של נבן ספאחיה בעונת 2017/18. כעבור שנה עזב, ומאז אינו קשור באופן רשמי לענף. הוא עוסק כעת בנדל"ן.
דיוויד בלו (2013)
ההיסטוריה: אחד מגדולי הווינרים בתולדות מכבי תל אביב הובא אליה כיהודי אלמוני בשם דיוויד בלות'נטל בקיץ 2002, שנה אחרי שנצפה במכביה. הוא היה שחקן ספסל שולי במשך כמעט שנתיים, עד שהתעלה במאני טיים שהוביל לזכייה ביורוליג ב-2004 (עם 3.5 נקודות ב-13 המשחקים הראשונים של העונה, ו-14.7 בארבעת האחרונים); ב-2007/08 חזר והגיע עם הצהובים לגמר; ב-2009/10 התקמבק לקדנציה שלישית, שבמהלכה הגיעה הקבוצה לגמר נוסף (והוא שינה את שמו לבלו); וב-2013 הוחזר מפרישה כדי להעניק לקבוצה עומק בסגל.
תפקידו של דיוויד בלאט: המאמן שהביא אותו מלכתחילה, הוא גם המאמן שהחזיר אותו לעונתו האחרונה בהחלט.
הנסיבות: אחרי שלא הצליח להזניק קריירה כמנהל אישי של שחקני NBA, בלו הודיע על חזרה למשחק. כעבור שבועות ספורים הוא חתם על חוזה לעשרה ימים במכבי, שהפך במהירות לחוזה לעונה שלמה. ואיזו עונה זו הייתה.
המעמד המקצועי: בלו קלע 10.1 נקודות למשחק ביורוליג (ממוצע השיא שלו בשבע עונות בצהוב), להט עם שבע שלשות ו-29 נקודות ב-67 דקות במהלך הפיינל פור, ובגיל 33 היה הפאוור פורוורד המוביל בעונת הניסים של מכבי תל אביב.
ההישג האירופי: אחרי נס מילאנו הראשון, נס מילאנו השני וההארכה בגמר, זכתה מכבי בגביע היורוליג היחיד שלה ב-16 השנים האחרונות.
היום שאחרי: לצד ההגדרה המילונית למונח "לפרוש בשיא" מופיעה תמונתו של בלו, שתלה את נעליו באופן סופי אחרי אותה עונה. הוא חזר לארה"ב, ושמו אף הוזכר כמועמד להפוך לעוזרו של בלאט בקליבלנד קבאלירס, אך לא מונה. אחר כך שימש כפרשן כדורסל, וכיום הוא עובד בתחום הבנקאות.
גיא פניני (2022)
ההיסטוריה: פניני גדל במכבי תל אביב, אך הגיע לקבוצה הבוגרת רק בגיל 26, אחרי שבע עונות בליגת העל. אוהדי ירושלים לעולם לא יסלחו לו על כך שחתם בשורות יריבתם המושבעת כשעוד לבש אדום, והוא נחת לבסוף ביד אליהו אחרי שנת "גלות" בז'לזניק וקראבנוס. הוא לבש צהוב במשך שמונה עונות, והניף את גביע היורוליג כקפטן, אך היה בין אלו ששילמו את מחיר המהפכה ב-2017, שבמסגרתה כל הסגל (למעט איתי שגב) הוחלף.
תפקידו של דיוויד בלאט: יו"ר הוועדה המקצועית.
הנסיבות: בדיעבד, החזרתו של פניני משמשת מעין הודאה בטעות על שחרורו המוקדם מדי, בעיקר בכל הקשור למנהיגות. זמן קצר אחרי שהניף את צלחת האליפות כקפטן הפועל חולון, הוא חוזר כדי להגשים את החלום שברקוביץ' לא הצליח לממש - וכשהוא עדיין שחקן נבחרת ישראל.
המעמד המקצועי: מספר 10 חוזר ליד אליהו על תקן שחקן שיהיה גם מעין עוזר מאמן. אפשר להעריך בזהירות שאת רוב דקות המשחק שלו יראה בליגה ולא ביורוליג, אבל קטש בונה עליו שיקרין מהניסיון שלו, יסייע לשחקנים החדשים (הרבים) שעוד ינחתו הקיץ בהיכל להבין לאן הגיעו, וגם יעזור ביצירת חיבור מחודש בין המועדון לבין אוהדיו.
ההישג האירופי: ארבעת הקאמבקים הקודמים הסתיימו לפחות בגמר. האם זהו סימן לבאות?
היום שאחרי: "לפני השינה אני מדמיין את עצמי מאמן", סיפר פניני בריאיון לוואלה! ספורט לפני פתיחת העונה החולפת. בחוזהו במכבי תל אביב אין הבטחה לתפקיד אחרי הפרישה, אך לא מן הנמנע שהוא ישתלב בצוות המקצועי - ואם לא, מן הסתם יעמוד על הקווים בקבוצה אחרת.