בעוד יומיים (ה'), תפתח נבחרת ישראל בכדורגל את משחקיה בליגת האומות כאשר תארח את איסלנד בחיפה. הנבחרת תחסר את ערן זהבי, שהוא הכובש הבולט שלה, ואין ספק שאחת ממשימותיו של המאמן החדש, אלון חזן, היא למצוא את החלוץ שיוכל למלא בהצלחה את מקומו של זהבי.
הדבר לא פשוט, אבל החלוץ המצוי היום בכושר משחק טוב משל כל האחרים, הוא שון וייסמן. רק השבוע סייע לקבוצתו ואיאדוליד לנצח בתוצאה 0:3, את הואסקה, בהתמודדות שהקנתה לה את כרטיס העלייה לליגה הראשונה בספרד. שון הבקיע אחד מהשערים, וסיים את העונה במאזן של 20 שערים. כל אלה יכולים להבטיח לו מקום בהרכב הפותח. מכל מקום ברור שלא קל להיכנס לנעליו של זהבי, שהיה לאימת ההגנות מולן שיחק.
המאמן אלון חזן מכיר מצוין את כל שחקני הליגה, והלוואי שהוא יהיה זה שינתץ את החומה הסמויה המונעת שנים רבות כל כך את הגעתה של הנבחרת לטורניר גדול. למאמן לאומי, אין אף פעם את הזמן האידיאלי והראוי להכנת נבחרת, והדברים נכונים לגבי כל מאמן נבחרת בעולם. לכן החוכמה הגדולה היא לדעת לבחור בשחקנים הכי טובים, לאותו פרק זמן שבו עליה לשחק.
אלון חזן, מעבר להיותו בעבר מכוכבי הנבחרת, שימש גם כעוזרו של מאמנה האחרון, וילי רוטנשטיינר, ולפיכך הוא אינו קופץ לבריכה בעיניים עצומות, אלא ממשיך בטבעיות מעמדת העוזר לתפקיד המאמן הראשי. זהו עבורו יתרון בלתי מבוטל, ממנו לא נהנו קודמיו הישראלים בתפקיד, אלי גוטמן ואלישע לוי. כי הרי חזן הוא משך שנים רבות, חלק בלתי נפרד מהנבחרת הלאומית, והם לא היו.
בהגנה הוא אמור לקבל חיזוק בדמותו של הבלם המנוסה מיגל ויטור, בעל משחק ראש משובח, שהוכיח את יכולתו בליגת העל, בהיותו עמוד התווך של קבוצתו הפועל באר שבע. עם זאת אני מודאג מאד מתפקודו הכללי של העורף הישראלי. במרכזו זהו עורף איטי יחסי, שמתקשה להתמודד עם מהירותם של החלוצים. עורף שכשל לא פעם גם במצבים נייחים.
שאלה אחת, שאת התשובה עליה נקבל רק לאחר המשחק עם איסלנד, היא האם ישראל תהיה הפעם רעננה יותר, רעבה יותר, ובעיקר אירופית יותר בתקופתו של אלון חזן. נאחל לנבחרת ולו בהצלחה.