בישראל לא מפסיקים לפטר מאמנים. הגיע הזמן לדאוג לזכויות שלהם

מאמן מפוטר תוך כדי ריאיון, אחר עוזב ולא מקבל כמעט כסף. ישראל היא אחת ממפטרות המאמנים הגדולות באירופה, ולכן הגיע הזמן להנהיג חובת שימוע ולהסדיר את המעמד התעסוקתי

עו"ד שלמה יעקובוביץ
29/05/2022
איזי שרצקי מקבל את פרס ישראל (צילום: כאן 11 עריכת וידאו: אסף דרורי)

בעונה האחרונה פוטרו לא פחות מ-12 מאמני כדורגל בליגת העל. חלקם, באופן פומבי, כאשר את ההודעה המבזה על כך הם קבלו מאמצעי התקשורת. לפני מספר שנים פוטר המאמן בני בן זקן תוך כדי משחק במהלך ריאיון שקיים בעלי קבוצת קריית שמונה איזי שרצקי. מציאות זו, בה מאמני הכדורגל מפוטרים ללא זכות שימוע, צריכה להדאיג את כולנו.

סופר צרפתי בשם ז'אן ז'ירודו התבטא פעם כי "הספורט הוא שפתו הבינלאומית של המין האנושי". ואכן, דומה כי לא ניתן להתעלם מהספורט הישראלי, לא משנה מהו עיסוקך ומהם תחביבך. האוזניים הישראליות מטות אוזן בכל סוף שבוע לתוצאות השונות והתנהלות המועדונים והאוהדים מסוקרים באופן שוטף. אלא שסוגיית הפיטורים הודחקה מסדר היום הציבורי וסיום עונת הכדורגל מהווה הזדמנות פז לתיקון עוול זה.

פוטר בזמן שהוא מאמן. בני בן זקן(צילום: קובי אליהו)

בשנים האחרונות מתקיימת מהפכה בכל הנוגע ליחסי העבודה. כך למשל, בית המשפט העליון מתערב בהחלטות הצבא שהחליט להדיח קצין ומורה לו להחזיר אותו לשירות. השימוע שהיה נחלתו של המגזר הציבורי הפך לעובדה מוגמרת ביחסי העבודה במשק. אלא שדווקא בענף הכדורגל, סיום ההעסקה מתנהל בפריצות למרות שמדובר בתחום אליו עיני כל נשואות.

הבעיה היא כי לצד המשכורות הגבוהות שמשולמות לחלק מהמאמנים, חלקם הגדול חי בחוסר ודאות קיצוני. לאור הקלות שבה מפטרים מאמנים והעובדה שרבים מהם לא מצליחים לסיים אפילו עונה בודדת בקבוצה אחת, ניתן להגדיר משרה זו כארעית ביותר במשק. על פי מחקר מקיף של אופ"א משנת 2015, מדינת ישראל מוקמה במקום הרביעי בשיעור פיטורי המאמנים, מקום שככל הנראה הצלחנו אף לעלות ממנו בשנים האחרונות.

בעבר, קבוצות שפיטרו מאמן במהלך העונה היו אמורות לשלם את שכרו עד לתום חוזה ההעסקה, מה שמנע לעיתים את פיטוריו, אולם בשנים האחרונות השתרש נוהג לפיו קבוצות רבות מחתימות את המאמנים על חוזה עבודה שכולל סעיף שבמקרה של פיטורים, הוא יקבל פיצויים מוקטנים, מה שמאפשר להן לשחררו באופן מיידי.

המצב חמור אף יותר: קבוצות כדורגל ישראליות פועלות על פי מודל לפיו, במקרה של מחלוקת שמתגלעת בין הצדדים, הן יופנו לבוררות חסויה, הרחק מעינו הבוחנת של הציבור. כל האמור מעלה, יוצר מצב אבסורדי בו ניתן לפטר ולהשליך אדם לעתיד לוט בערפל תוך פגיעה בכבודו ובזכויותיו השונות, והכל תוך חוסר שקיפות קיצוני, שלא לאמור - חוסר הוגנות משווע. רק במקרים חריגים, לרוב כאשר מדובר על שחקנים בעלי אמצעים, הסכסוכים אינם נגמרים בבוררות ומופנים לבתי הדין לעבודה, לו סמכות מקבילה לדון בעניינים אלו.

עוד בוואלה!

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
אחד מאלה שיעידו שמדובר במשרה הכי ארעית במשק. רוני לוי הוא אחד מ-12 מאמנים שפוטרו השנה(צילום: דני מרון)

לאור מציאות מעוותת זו, הגיעה העת לעגן את חובת השימוע, גם בענף הכדורגל. המדובר על הליך משפטי בו ניתנת הזדמנות לאדם להשמיע את עמדתו בטרם תתגבש החלטה משמעותית בעניינו. אמנם יש כאלו שיטענו כי השימוע הינו הליך פרוצדורלי ותו לא, ובמקרה בו הוחלט לפטרו, ההליך משמש אך ורק כדי לצאת לידי חובה, אולם מדובר על זכות יסוד של העובד, שנעוצה בין היתר בחובת תום הלב של המעסיק.

אין מחלוקת כי לעיתים, על מאמן לסיים את דרכו בקבוצה ולכל קבוצה ומועדון הזכות לעשות זאת. אלא שהנוהג שהשתרש בעולם הכדורגל הישראלי בו מאמנים מפוטרים בראש חוצות פוגעת לא רק בהם אלא גם בנו, הן כחברה והן ברמת הפרט. חלק גדול מהילדים כבר מגיל צעיר מתחנכים על אהדה לקבוצה כזו או אחרת ונורמות מהמגרש מהוות מודל לחינוך והתפתחות הנוער.

דווקא בגלל מרכזיותו של ענף הכדורגל בתרבות, התנהלות הקבוצות מקרינה גם למגזרים אחרים. עיגון חובת השימוע וחיוב הקבוצות בקנסות כספיים במקרה של הפרת חובה זו, תוך הסדרת יחסי העבודה של המאמנים, תביא לשיפור של פני ליגת הכדורגל המקצועית ותתרום לחברה הישראלית

עו"ד שלמה יעקובוביץ' הוא מומחה בדיני עבודה

  • מאמנים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully