אני לא מכיר שחקני כדורגל שידחו הצעה לשחק בריאל מדריד. אבל לפני ימים מעטים עשה זאת הצרפתי, קיליאן אמבפה, שהעדיף את פריז סאן ז'רמן על פניה של ריאל.
למעשה הוא נשאר בקבוצה שבה הוא משחק ושעימה זכה העונה באליפות צרפת. ובכל זאת, חגיגות השמחה על החתמתו המחודשת בפריז, היו כשל קבוצה שביצעה רכש מדהים, שיסייע לה לכבוש סוף סוף את ליגת האלופות של אירופה. ללא ספק זהו חלומה הגדול, שעדיין לא מומש, גם כאשר ליאו מסי שיחק העונה בשורותיה.
השאלה המסקרנת היא האם רק הכסף הגדול הוא שהניע את קיליאן להישאר בצרפת? הכסף בוודאי שיחק תפקיד מרכזי, אך לדעתי לא רק הוא. כי אמבפה יודע שגם בעונה הבאה תיזכה פריז באליפות צרפת, מפני שמדובר בליגה שאין לה יריבות שוות כוחות, מה שאי אפשר לומר למשל על הליגה הספרדית. זו כבר ליגה שבה ברצלונה היא כמעט תמיד קבוצה המסוגלת לזכות בכתר. בעונה הקרובה, יעשה מאמנה צ'אבי, כל מאמץ לנשל את ריאל מדריד מהפיסגה, שלא לדבר על אתלטיקו מדריד, שאף היא יריבה קשה ובעלת שאיפות דומות. כאמור, בליגה הצרפתית יכולה סאן ז'רמן להתנהל לעיתים בחצי כוח, ולא יהיה בכך כדי למנוע ממנה עוד אליפות. משחקי ליגה קלים יחסית הם יתרון שאמבפה יהנה ממנו.
קיליאן אמבפה הוא ללא ספק מגדולי הכדורגלנים בתקופתנו, ובהחלטתו להמשיך בפריז הוא גם הופך למשתכר הגבוה ביותר בעולם הכדורגל. נשאלתי האם הוא אכן שווה את הסכומים הדימיוניים שהובטחו לו, והתשובה לכך עניינית: אם מישהו מוכן לשלם לו את אותם סכומים, כנראה שהוא שווה! מצד שני, זה לא עושה אותו לגדול הכדורגלנים שבכל הזמנים. הוא פשוט נולד בזמן המתאים. אמבפה, למשל, לא גדול יותר מיוהן קרויף, ובטח שלא מדייגו מארדונה. הוא רק חי בתקופה שבה לכסף אין ערך. לפיכך קל להיווכח בעובדה שטובי השחקנים בעולם נמצאים תמיד בחוג מצומצם של קבוצות בעלות ממון, ומכאן גם התחרות העזה שבינן לבין עצמן על כל יהלום חדש הנמצא בשטח.
לקראת סוף השנה יערכו משחקי גביע העולם בכדורגל, ולאמבפה, שכבר זכה בגביע, ישנו סיכוי טוב לשוב ולזכות בו פעם שנייה ברציפות, בצוותא עם חבריו לנבחרת הטריקולור. יתכן שהוא גם יאתגר עצמו עם שיא שערים למונדיאל אחד, שקבע בן ארצו ז'יסט פונטיין, במשחקי 1958, שהיו בשבדיה. אז הבקיע פונטיין 13 שערים, שיא שלא נשבר עד היום, גם כאשר בתואר מלכי השערים שהיו מאז, הוכתרו חלוצי-על דוגמת יוסביו, מריו קמפס ופאולו רוסי.
ואם לשוב לריאל מדריד, לי ברור שנפגעה גאוותה של הקבוצה המעוטרת ביותר בעולם. ללבוש את מדיה זהו כבוד עצום, שלא לדבר על ההכרה המקצועית שמקבל כל אחד ואחד משחקניה. בדרך כלל רק המצטיינים יוצאי הדופן, הם המשחקים בשורותיה, ובכך אף מגדילים את סיכוייהם לזכות בתארים הנחשבים ביותר. אבל גם בלי אמבפה, ולאחר שתתגבר על כישלונה להחתימו, תמשיך ריאל מדריד להיות סמל למשובחות ודוגמא לחיקוי כמעט בכל פינה בעולם. ריאל מדריד תישאר גדולה יותר מכל כדורגלן. בעצם היא מוכיחה זאת כבר שנות דור.