הכדורגל הישראלי שבר אמש (ב') שיא שלילי חדש, כאשר ברגע האחרון בוטל המשחק המיועד שבין המארחת, קבוצת בני סכנין, למכבי חיפה. אחרי הכל זוהי ליגת העל שלנו, שחייבת לשמש דוגמה, לא רק לאיכותו של המשחק, אלא לכל הסובב אותו, כולל מחוץ למגרש.
כאשר נודע לי, קרוב לשעה שבע בערב, על איסור קיומו של המשחק, לא האמנתי תחילה שהדבר אמיתי. אנחנו בשנת 2022, ולכן ההודעה על ביטולו של המשחק היא כמעט בלתי נתפסת. ליגת העל היא חלון הראווה של הכדורגל, שלא לדבר על כך שמכבי חיפה ובני סכנין הן קבוצות מהפלייאוף העליון. חיפה זכתה אך לפני ימים אחדים באליפות, והנה משחקה הראשון כאלופת העונה בוטל בהתראה קצרה במיוחד. זו בדיחה שאותי לא הצחיקה.
לכל אחד מהאחראים לביזיון בוודאי יהיה, ויש כביכול, הסבר משכנע מדוע האשמה על ביטול המשחק אינה בו. מה שבעיניי יותר חשובה היא העובדה שכך לא מנהלים כדורגל. נסו לתאר לעצמכם למשל מצב שבו משחק גמר ליגת האלופות של אירופה בין ריאל מדריד לליברפול מתבטל ברגע האחרון. האם דבר כזה כלל יכול לעלות על הדעת?
לבי עם השחקנים וכמובן עם אוהדי סכנין ומכבי חיפה המסכנים, שחלקם כבר עשה את דרכו לעבר האצטדיון. כך כמובן גם שדרי הטלוויזיה והתקשורת הכללית, המקדימים תמיד להגיע לכל משחק ומשחק כדי להיערך בזמן למשימתם. גם הם נאלצו לשוב לביתם כלעומת שבאו. את הכתם הזה קשה יהיה למחוק והוא לא יורד בכביסה.