הפועל חולון תתייצב הערב (שישי, 19:00) לחצי הגמר האירופי הראשון בתולדותיה, כשתפגוש את טנריפה בפיינל פור של ליגת האלופות, אבל במציאות הישראלית - גם אירועים היסטוריים כאלה מתגמדים לעומת ההתרחשויות בארץ. שחקני הקבוצה יענדו סרטים שחורים לאות אבל על רצח שלושת הישראלים בפיגוע באלעד. בשל מגבלת הזרים, פרדיו בורדיון (שאינו מוכר כמקומי במסגרת הזאת), ייוותר מחוץ לסגל.
על פי סוכנויות ההימורים ברחבי היבשת, הסגולים נחשבים לאנדרדוג במשחק, אבל יש אחד שמבין דבר או שניים, שיחק בארץ וגם נבחר לשחקן העונה במפעל ב-2020 - והוא מאמין בקבוצה הישראלית. "חולון היא הפייבוריטית שלי בפיינל פור הזה", אמר אקס מכבי תל אביב ומכבי ראשון לציון, קית' לנגפורד, בפודקאסט "טראש טוק" של ליגת האלופות.
"אני אוהב את האנרגיה, את האיזון ואת המצ'אפ של חולון", הסביר לנגפורד את הבחירה. "היא הייתה בפיינל אייט בשנה שעברה, ויש לה את כל מה שצריך כדי לזכות בגביע. אני אוהב את מה שגיא גודס מביא לקבוצה הזאת. שיחקתי אצלו כשהיה עוזר מאמן של דיוויד בלאט במכבי. הוא משדר רוגע, הוא יודע איך ליישב ולסדר את השחקנים. הוא יודע מתי לשחרר אותם ולתת להם חופש, ומתי להחזיק אותם".
על חצי הגמר אמר הגארד האמריקאי: "קשה לחזות, כי זה יהיה קרב בין האתלטיות והכישרון של חולון לבין החוכמה ויסודות המשחק של טנריפה. הספרדים הם כמו חיה פצועה. אחרי שזכו בליגת האלופות בעונתה הראשונה, היו מהם כל כך הרבה ציפיות, ועכשיו הם חוזרים למעמד עם הרבה שחקנים ותיקים. יהיה להם קשה לנטרל את חולון ואת היצירתיות שלה. השאלה היא כמה החולונים יהיו ממושמעים".
ואם חולון תניף את הגביע, מי יהיה ה-MVP של הפיינל פור? גם לכך יש ללנגפורד תשובה מעניינת: "גיא פניני הוא האיש שלי, ואני מקווה שהוא יזכה בתואר הזה, אבל אולי הוא מבוגר מדי להיבחר. העניין הוא שלחולון יש שלושה או ארבעה מועמדים להיות MVP, וזה אומר משהו על הקבוצה - כריס ג'ונסון, אדם סמית', ג'ו רגלנד וטיירוס מגי. כל אחד מהם יכול להתחיל להשתגע ברגע נתון. לגבי ההימור שלי ל-MVP, אני מתלבט בין כריס לטיירוס, ואקח את מגי. אני אוהב את הגישה שאיתה הוא מופיע למשחקים גדולים. מגיע לו יותר קרדיט על מה שעשה".
על החיים בישראל סיפר: "כל שחקן אמריקאי שמגיע לאירופה, חייב לשחק בישראל לפחות שנה אחת. זה הדבר הכי קרוב לארה"ב מבחינת סגנון החיים, שיטת המשחק והאינטראקציה עם אוהדים. האוהדים שולטים במועדונים בישראל, ואם אתה משחק עבורם, הם מקבלים אותך בהערכה ובאהבה. הם מעודדים אותך, דואגים לך לדברים הקטנים. יש מתח, כמו בכל קבוצה, אבל הקשר האישי מיוחד".
לנגפורד, שיהיה בן 39 בקיץ, לא שיחק חודשים ארוכים בגלל פציעה בגיד אכילס. הוא עדיין לא מרים ידיים: "אני לא רוצה לעזוב כך את המגרש, ורוצה לנסות עוד פעם אחת. אני בוחן ובודק את עצמי עכשיו".