מאת שי גולדן
החלק הכיפי ביותר בסיום כל עונה הוא חלוקת הפרסים והתארים. לפרק זמן של חצי שעה אתה מעמיד פנים שאתה ג'ון מאדן, ספון בתוך האוטובוס החוצה את היבשת, רכון אל המכתבה, ערמה של נתונים סטטיסטיים, מכתבי המלצה, מעטפות נפץ עם איום מפורש ואצבע קלה על ההדק. המטרה: בחירת נבחרת העונה של "וואלה!ספורט" ב-NFL.
נודה ולא נכחיש, המשימה לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. שחקנים רבים וטובים, כמה מהם יכולים לאתר את כתובת האי מייל שלנו בקלות, נותרו בחוץ, מתדפקים על שערי רשימת התהילה שלנו. אך מכיוון שפוטבול יכולים לשחק רק 22 שחקנים ושני בועטים, הסתכנו בסכסוך עם השמנא והסלתא של הגלדיאטורים המודרניים ויצאנו לדרך, חמושים בהגינות, בשיקול דעת מקצועי נטו ובהעדר משוא פנים. אז הנה הם לפניכם, 25 ברי המזל, ועוד כמה ספיחים של למעלה מ-120 קילוגרם.
ההתקפה: מינסוטה והקולטס שולטים בעמדות החשובות
קווטרבק - דונטה קולפפר, מינסוטה ויקינגס. הקיו.בי של הויקינגס הוכיח בשנה הראשונה שלו על הגה הפיקוד, שהספינה הויקינגית הזאת לא תטבע בקלות. מנינג, גאנון, מקנאב, וורנר וגרסיה מאיימים לשבור את המנעולים, אבל יש מקום רק לאחד.
רנינגבק - מרשל פולק, סט. לואיס ראמס. הכלי ההתקפי המשוכלל ביותר בפוטבול. מכונת טאצ' דאונס אנושית, שהעמידה השנה את השיא על 26 טי.דיס בעונה שבה שיחק 12 משחקים בלבד!
רנינגבק - אדג'רין ג'יימס, אינדיאנפוליס קולטס. סליחה אדי ג'ורג', סליחה מייק אנדרסון, סליחה קורי דילון. אדג'רין ג'ימס הוא בדיוק התרופה שהרופא רשם. לצערנו לא היה מקום לפולבק במערך שלנו, בשל העודף הבלתי נסבל ברצי איכות, אבל ראוי לרשום מילה טובה לריצ'י אנדרסון מהג'טס, הפולבק עם המספרים הבולטים בליגה.
רסיבר- רנדי מוס, מינסוטה ויקינגס. אתלט על, תופעת פוטבול נדירה. משאיר את כל הרסיברים בליגה הרחק מאחור. טאצ' דאון שלו שווה יותר מאלף מילים. צריכים לראות כדי להבין.
רסיבר- מרוין הריסון, אינדיאנפוליס קולטס. סליחה מכל הלב לרוד סמית' מהברונקוס, שפספס את הנבחרת במילימטר, אבל מרוין הריסון הוא זוג הידיים הכי בטוחות בליגה והמאני פלייר מספר אחת של הקבוצה ההתקפית מספר אחת ב - AFC.
טייט אנד צ'אד לואיס, פילדלפיה איגלס. המטרה המועדפת על דונובן מקנאב הוא גם החוסם הטוב ביותר בענף מהעמדה החשובה הזו. פרנק ווייצ'ק מהטייטנס נתן עונה מצויינת נוספת, אבל לא טובה יותר משל לואיס, אז הזכרנו גם את שמו.
קו התקפה:
תאקל ימני - טוני בוסלי, ג'קסונויל ג'גוארס. התאקל טוב ביותר בליגה, בהרבה. הסיבה העיקרית שמארק ברונל עדיין בחיים אחרי ארבעה מפגשים עם ההגנות של טנסי ובלטימור.
תאקל שמאלי - סטיב וויינסוסקי, אוקלנד ריידרס. במקור הוא גארד. אבל יש שניים טובים ממנו בעמדה ולא רצינו להשאיר אותו מחוץ להרכב, אז הוא נרשם לקורס מזורז לתאקלים שמאליים.
גארד - רנדל מקדניאל, טמפה ביי בקנירס. הגארד הכי טוב בביזנס כבר שמונה שנים, שומר על מעמדו.
גארד - רון סטון, ניו יורק ג'יינטס. הסיבה העיקרית להצלחת הצמד ברבר ודיין ולנס הספורטיבי שנקרא שיקום הקריירה של קרי קולינס.
סנטר טום ניילן, דנבר ברונקוס הסנטר הטוב ביותר בליגה הוא גם הקטן ביותר בממדים. מייק שנהאן אומר עליו שמבחינת קוארדינציה ואתלטיות הוא יכול בשקט לשחק טייט אנד. מייק אנדרסון חייב לו את כל 1,600 היארדים שלו.
ההגנה: טמפה ביי ובלטימור בפלייאוף בגלל האנשים האלה
דפנסיב אנד - יו דאגלס, פילדלפיה איגלס. שחקן ההגנה הבולט ביותר ב-NFC השנה. טרוריסט אמיתי, חסר מצפון, גם כשהדבר מגיע לאינטרספשנס (2!) ולהשתלטות על פאמבלס (3!).
דפנסיב אנד - ג'ון ג'ונסון, ניו אורלינס סיינטס. איזו הגנה מדהימה שיחקו השנה הסיינטס! ג'ונסון מזכיר יותר מכל את ריצ'ארד דנט האגדי באגרסיביות ובנוכחות המפחידה שלו על המגרש. כוכב בהתהוות.
דפנסיב ליינמן - וורן סאפ, טמפה ביי בקנירס. עם הפציעה של ג'ון לינץ', וורן סאפ השתלט על תפקיד המנהיג של ההגנה הכי חסרת רחמים בליגה. זו עונה רביעית שלו ברציפות עם למעלה מ-10 סאקס. הבטחה שהתקיימה.
דפנסיב ליינמן - סם אדאמס, בלטימור ריבנס. נובח ונושך. האיש הגדול בצד הימני של הרביעיה הכי עבה בליגה. הסיבה שהרייבנס מדברים על הגנה שתיקח אותם לסופרבול, היא האיש הזה. אי אפשר לסיים לכתוב על ליינמן ואנדס בלי להזכיר את טים בוונס, דריל גארדנר וג'יסון טיילור מהדולפינס - פאנץ' הכי טוב בליגה, אם כי לא כבודדים.
ליינבקר - ג'יסון גילדון, פיטסבורג סטילרס. אאוטסייד ליינבקר מדהים באתלטיות שלו. הרוח החיה מאחורי הסיבה שביל קווהר סיים עונה גרועה נוספת בלי קווטרבק נורמלי עם מבט צופה אל הפלייאוף.
ליינבקר - דריק ברוקס, טמפה ביי בקנירס. משחק בשתי העמדות, בפנים ובחוץ, אז הצבנו אותו בחוץ. בשתי מילים: חיה רעה. בשלוש מילים: חיה רעה אינטיליגנטית.
ליינבקר - ריי לואיס, בלטימור רייבנס. האינסייד ליינבקר מספר 1 בליגה ללא ספק. שב מקיץ מלא מהמורות לעונה של סתימת פיות, בדרך הישנה והטובה, דחיפת הקסדה לתוך הלוע של היריב.
קורנרבק - סם מדיסון, מיאמי דולפינס. איש הכיסוי הכי טוב ב-NFL. הדולפינס, מרשים לעצמם לשחק כל-כך הרבה בליץ בגלל הביטחון ביכולת שלו באחד על אחד. מהיר ואתלטי ממרבית הרסיברים בליגה.
קורנרבק - צ'רלס וודסון, אוקלנד ריידרס. פה גדול שנוהג לספק קבלות בערבי יום ראשון. התקפות היריב לא מסתכלות בכלל לצד שלו, בגלל שהן יודעות שהוא החתול האמיתי, איש האינסטינקטים הבלתי ייאמן. רסיברים לא מתעסקים אתו.
סייפטי חזק - בליין בישופ, טנסי טייטנס. בנסיבות אחרות הוא היה יכול להיות ראש צוות ביחידה לאבטחת אישים. מכיש מהר ומדויק יותר מקוברה. לא חוטף הרבה כדורים, אבל מעולה כנגד הריצה. סייפטי במתכונת הקלאסית.
סייפטי חופשי - ג'ון לינץ', טמפה ביי בקינירס. לטעמנו, שחקן ההגנה מספר 1 בליגה. דיברנו על מעלליו בטור מיוחד. יודע לעשות הכל, יותר טוב מאחרים. אדם חסר מצפון. המתקל הטוב בפוטבול מאז מייק סינגלטרי.
הקבוצה המיוחדת: למרות האוסטרלי, הצ'רג'רס עדיין מסריחים
פאנטר - דארן בנט, סאן דייגו צ'רג'רס. שיחק עד לפני חמש שנים פוטבול אוסטרלי. אתלט ענק יחסית לדרישות מהעמדה ואחראי לשמונה (8!) תאקלים השנה, יותר מהרבה סייפטיס מיליונרים. מרחיק את הכדור לעולם שכולו טוב.
בועט - ג'ף ווילקינס, סט. לואיס ראמס. לא החטיא אף בעיטה השנה. מה עוד אפשר לבקש מקיקר? רגל חזקה ומדוייקת. גובר רק במקצת על מרטין גרמטיקה מהבקנירס, שההחמצה שלו מול הפקרס במחזור הסיום של העונה עלתה לו במקום בהרכב.
מחזיר בעיטות - דזמונד הווארד, דטרויט ליונס. המחזיר הכי מלהיב בפוטבול מאז הימים שדיון סנדרס היה בפורמה וטום לנדרי שלח את הרשל ווקר להחזיר קיק אופס. מסוגל לשנות משחקים לבדו.
המאמן: ג'ים פאסל הבטיח פלייאוף וגם קיים!
אולי הבחירה הקשה מכולן. כמה מאמנים חדשים נכנסו השנה לליגה בקול תרועה רמה: ג'ון גרודן מהריידרס, ג'ים האסלט מהסיינטס, אל גרו מהג'טס. אבל תואר מאמן השנה שלנו הולך לגי'ם פאסל מהג'יינטס שהבטיח פלייאוף לאוהדים בניו יורק בתחילת השנה. הסתכן בראשו, תרתי משמע, והתעלה. הג'יינטס שלו לא היו מבריקים כמו הראמס, אכזריים כמו הבאקס, יעילים כמו הויקינגס, מעוררי השראה כמו הקולטס או מתוחכמים כמו הברונקוס, אבל ג'ים פאסל חצה את ההדסון, בלי אף שחקן משמעותי בסגל.
זהו, תם ונשלם מעשה ההרכבה. הקבוצה שהועמדה על המגרש אולי תתקשה לנצח משחק בפלייאוף, אבל נשלח אותה לייצג אותנו בכל טורניר ידידות, ללא שום חשש. פאדיחות, החבר'ה האלה לא יעשו.