"זה כאילו בדיחה שאת שואלת על מה כל הכעס?", תקף זיו אריה, מאמן הפועל ירושלים, את שדרנית הקווים דקה אחרי ההפסד להפועל תל אביב בשבת. וזו רק הייתה ההתחלה, מיד אחר כך יצא אריה להתקפה מלאת זעם על איגוד השופטים ולא רק עליו. סיכום קצר: נוף הגליל משנים שיבוצי שופטים, מכבי פתח תקוה מקבלת מתנות מהאיגוד, כולם רוצים להוריד את הפועל ירושלים ליגה. וכמובן: "היינו טובים מאוד, זה היה משחק של 0:0, הפועל בחיים לא היו שמים גול ואנחנו היינו צריכים לנצח 0:1".
ואז הגיעה שאלת השאלות, שהוציאה מאריה את שיא העצבים: "יכול להיות", נשאל המאמן, "שעצם זה שאתם לא מספיק ביקורתיים כלפי עצמכם זו אחת הבעיות הקשות שלכם העונה?". אריה נראה כאילו הוא הולך לנגוח בכתבת, אבל למרבה המזל הוא נשך שפתיים ורק מלמל "מה שתגידי" במין פאסיב־אגרסיב ילדותי - וסיים את הראיון.
דבר אחד בטוח, אם היכולת ההתקפית של הפועל ירושלים הייתה דומה ולו במעט ליכולת ההתקפית של המאמן שלה במוצ"ש, ייתכן מאוד שמצב העניינים בטבלה היה מעודד יותר. בכל זאת, מדובר בקבוצה שהבקיעה בסך הכל 17 פעמים ב־25 משחקים, כשכמעט כל משחק שני נגמר בלי שער - 11 מ־25 - וגם זה כשלא סופרים את הדרבי בסיבוב השני, שבו אריה הצליח לאבד במו ידיו נקודה מול יריבה לתחתית (ועוד נתן לה שתיים נוספות אחרי הניצחון הטכני) אחרי שהכניס זר שישי למגרש.
את כל הקטסטרופה הזו - כולה מקצועית - לא יצרו השופטים, לא נוף הגליל ולא מכבי פתח תקוה. גם לא הדיפ סטייט של הכדורגל וגם לא אנשי הלטאה מאבא הלל 229. לנתונים העצובים האלה - הדלות ההתקפית, ארבעה ניצחונות ב־25 משחקים והפסד טכני במשחק תחתית על שש נקודות - יש כתובת אחת. רמז: חיקוי מוצלח במיוחד של שלום מיכאלשווילי ב"בובה של לילה".
כל היריבות של הפועל ירושלים לתחתית החליפו מאמן במהלך העונה. אפשר לכבד את הרצון של קבוצת האוהדים הראשונה בישראל שהגיעה לליגה הראשונה להיות "שונה", אבל בפועל אין בכך תועלת אמיתית. כי השוני שהם בחרו לא משרת את המועדון: הרי גם את אבי לוזון או מוחמד אבו יונס אפשר היה לדמיין צורח על השופט כמו ששי אהרון צרח על דניאל בר נתן בשבת, למשל. זה קורה כשמפסידים ותופסים עצבים.
איפה השוני? בלהחזיק קוריוז כמו זיו אריה על הקווים, מאמן שהיה צריך ללכת הביתה בין סוכות לחנוכה, ולהגיע איתו לשלבים המכריעים של העונה, רגע לפני פורים - כשהזמירות הן עדיין אותן זמירות: היינו טובים יותר מהיריבה, לא הייתה להם תיאוריה לגול, שיחקנו כדורגל מדהים, עלינו על באר שבע בכל פרמטר וכו'. וכל זה בקבוצה שהפסידה ביותר ממחצית מהמשחקים שלה העונה וקצב ההבקעה שלה עומד על שני שערים בכל שלושה משחקים.
רגיל (4) 156
14:30
בורקינה פאסו
גינאה המשוונית
1
1.75
X
2.80
2
4.30
בורקינה פאסו מגיעה כפייבוריטית ברורה בזכות סגל מוכשר שכולל שחקנים מובילים באירופה והיסטוריה של הצלחות בטורניר. מנגד, גינאה המשוונית היא נבחרת עיקשת שידועה ביכולתה להפתיע את הגדולות ולשמור על משחק הגנה צפוף.
יתרון (4) 187
17:00
אלג'יריה
סודן
(1+)
1
2.00
X
2.95
2
2.45
אלג'יריה, אחת המועמדות לזכייה בטורניר כולו, מחפשת להתחיל ברגל ימין ולהשכיח את האכזבות מהטורנירים האחרונים. סודאן נחשבת לאנדרדוג מובהק במשחק הזה ותנסה בעיקר להתגונן ולצאת להתקפות מתפרצות.
יתרון (4) 258
18:30
מ.ס צפת
(16+)
עירוני אילת
1
1.85
X
9.00
2
1.75
ליין גבוה מאוד אך בצדק. צפת נראית רע מאוד העונה ושקועה בתחתית הטבלה. הפועל אילת עם סגל מצוין שיותר מראוי לעלות ליגה. לצפת יהיה קשה מאוד כאן, על אף הביתיות. אילת מעל הליין
יתרון (4) 268
18:35
בני הרצליה
הפועל חולון
(2+)
1
1.80
X
9.00
2
1.80
הרצף הנהדר של הרצליה נעצר אצל הפועל תל אביב אך היא נראית טוב מאוד כבר חודש. חולון עם 4 ניצחונות רצופים, אך היא פחות מרשימה והיריבות שלה לא היו חזקות במיוחד. הרצליה תנצח בביתה
יתרון (4) 293
19:30
חוף השנהב
מוזמביק
(1+)
1
1.85
X
3.00
2
2.65
אלופת אפריקה המכהנת פותחת את מסע ההגנה על התואר עם סגל עמוק ונוצץ במטרה להשיג שלוש נקודות מהירות. מוזמביק מגיעה במומנטום חיובי מהמוקדמות, אך היא תתקשה מאוד לעצור את הלחץ והעוצמה הפיזית של ה"פילים".
יתרון (4) 322
20:55
הפועל ירושלים
אליצור נתניה
(14+)
1
1.80
X
9.00
2
1.80
הפועל ירושלים מגיעה אחרי שני הפסדים לא נעימים להרצליה ובאר שבע בחוץ. נתניה לא מספיק טובה, פשוט כך. אין לירושלים את הפריבילגיה לזלזל במשחק הזה במצבה הנוכחי, והיא תביס את האורחת החלשה
אחרי הדרבי שבו פישל בענק, אריה הציע את התפטרותו. זה היה סולם מזהב שהמאמן הושיט להנהלת הפועל ירושלים, אבל שם סירבו להשתמש בו, כי "שונים" וכו'. עם כל הכבוד להחמצות על כר הדשא, יש מצב שזו הייתה ההחמצה הכי גדולה של הפועל ירושלים העונה, כי אפשר היה להיפרד מאריה בצורה יפה, בלי לקבל את הסטיגמה של קבוצה שמפטרת מאמן כשלא הולך. ספק אם יש עוד קבוצה בשתי הליגות הבכירות בישראל שלא הייתה מנצלת את ההזדמנות הזו. כי הרי עם כל הכבוד לערכים נשגבים, כדורגל זה ביזנס תחרותי מאוד וכדי לשרוד צריך לעשות כל מה שאפשר על מנת לשרוד בליגה שמכניסה הרבה כסף למי שמשתתף בה.
אבל הפועל ירושלים בחרה להיות מיוחדת. נותרו להם שמונה משחקים עד סוף העונה (קצב הבקעה משוער: בין חמישה לשישה שערים). יהיה נחמד מצד אריה, לכל הפחות, להפסיק להביך את עצמו ואת הקבוצה בראיונות שאחרי משחקים (שלא לדבר על להתחיל לצבור נקודות), ובכך להכיר תודה להנהלת הקבוצה שנתנה בו אמון ולא שלחה אותו הביתה עד עכשיו.