כאשר כבש מול אודינזה ביום שישי האחרון, עשה רפאל לאאו היסטוריה מעט משונה - הוא הצטרף לאנדריי שבצ'נקו ככוכב השני בתולדות מילאן שמצא את הרשת בכל ימי השבוע. מבחינה ספורטיבית נטו אין לכך משמעות כלשהי, אבל תמיד טוב אם שמך מוזכר בנשימה אחת עם כוכב על כמו שבה. מבחינת הפוטנציאל, מקווים האדומים-שחורים כי הפורטוגלי בן ה-22 מסוגל להתפתח לסמל שיגדיר תקופה כמו האוקראיני, ובימים אלה הוא עושה קפיצת מדרגה מהותית. שנת 2022 מאירה לו פנים עד כה - מתחילת ינואר הוא כבש 6 שערים, סידר 3 בישולים, גרם לשני פנדלים, וכידרר יותר מכל שחקן אחר באירופה. וגם כאשר הקבוצה כולה מתקשה, כמו בתיקו 1:1 נגד אודינזה, הוא עדיין בולט לטובה.
הנתונים אינם מפתיעים, כי על הכישרון הטהור של לאאו מעולם לא היה ויכוח. האתגר החשוב עבורו הוא יצירת המשכיות ויציבות, ובכך הוא חווה קשיים גדולים בשתי העונות הראשונות בסן סירו, מאז נרכש מליל תמורת 23 מיליון יורו בקיץ 2019. כאשר המוזה נחה עליו, הוא מסוגל לעבור שחקני יריב כאילו אינם קיימים ולכבוש שערים מרהיבים, אבל במשחקים רבים מדי הוא נעלם ולא הורגש כלל - והתנודות הקיצוניות האלה תיסכלו את האוהדים ואת המאמן סטפנו פיולי.
הנכונות להתאמץ כדי להתגבר על מכשולים לא ממש מאפיינת אותו, וטיאגו פרננדש, מאמנו בקבוצת המילואים של ספורטינג ליסבון, ידע זאת היטב. הוא עשה את המקסימום על מנת לחשל את הכוכב הצעיר שלו, וכאשר החתימו האריות ב-2017 את הבלם הטורקי החסון מריח מדיראל, הנחה אותו הבוס לשמור הדוק ככל הניתן על לאאו באימונים. החלוץ לא קיבל עדכונים על כך, וסבר שהרכש החדש מתנכל לו. אחרי ימים ספורים הלך לאאו לחדרו של פרננדש והתלונן כי דמיראל לא נותן לו להבקיע. הבוס הסביר לו שהוא עושה את זה לטובתו, אבל לא בטוח שהמסר עבר. מאז שהוגדר כעילוי נדיר באקדמיה עוד בהיותו ילד בן 10, ציפה לאאו שהדברים יבואו בקלות. עבודה קשה היתה זרה לו.
אולי זו גם הסיבה לכך שהעדיף לשמוע לעצות סוכניו ולברוח מספורטינג ב-2018 אחרי שהאוהדים תקפו את מתקן האימונים והיכו שחקנים. האירוע האלים הותיר את הכדורגלנים בהלם, ורבים שקלו להשתחרר מחוזיהם בעקבותיו, אבל רובם השתכנעו להישאר ולנהוג בהגינות כלפי המועדון. ברונו פרננדש, למשל, ניצל את התקרית כדי לחזק את מעמדו בקבוצה וסיפק עונה אדירה בכל קנה מידה בעונת 2018/19. לאאו, שבקושי הספיק לרשום שלושה משחקים כמחליף עד אז, קרע חד צדדית את החוזה בו הופיע סעיף שחרור של 45 מיליון יורו, הגדיר את עצמו כשחקן חופשי וחתם בליל.
ספורטינג לא ויתרה, כמובן, והעסק נגרר לסאגה משפטית שטרם הסתיימה לגמרי. ב-2020 חייב בית המשפט את לאאו עצמו לשלם 16 מיליון יורו למועדון שגידל אותו, והוא עירער על כך - והפסיד. בינתיים, ממש בשבוע שעבר, קבע בית המשפט לבוררויות בספורט כי ליל צריכה לשלם לפורטוגלים 20 מיליון, ובמצבה הכלכלי הנוכחי זו מכה קשה ביותר. האם זה אומר כי השחקן יצא בזול, וכיצד אמורים הגורמים להתחלק בחובות? עורכי הדין ישברו את הראש בסוגיות האלה, וייתכן כי גם לדיונים המשפטיים היתה השפעה על חוסר היציבות של לאאו. אם הסיפור יסתיים במהרה, במילאן ינשמו לרווחה, גם אם האיטלקים עצמם כלל לא קשורים לתסבוכת.
פיולי תמיד האמין בחניכו. "רפאל מזכיר לי את תיירי הנרי, והוא צריך לעבוד על החוסן המנטלי ולהיות שאפתן יותר. הוא מסוגל להגיע לרמה העולמית הגבוהה ביותר, אבל כישרון לבדו אינו מספיק. צריך גם לרצות את זה באמת", טען המאמן. זלאטן איברהימוביץ' גויס בשלב מסוים כמנטור, אבל גם השבדי הצהיר: "לכולנו יש אופי שונה. רפאל עדיין צעיר, הוא חייב להתבגר כדי לממש את הפוטנציאל שלו. אני לא יכול להחדיר בו מוטיבציה. אם הוא לא יעזור לעצמו, אף אחד לא יעזור לו".
בשביל לאאו, הכדורגל היה ונשאר כיף. הוא משחק עם חיוך תמידי על הפנים, ובכך מזכיר יותר מכל שחקן אחר את רונאלדיניו, על אף שהוא עצמו מציין את קאקה כמודל לחיקוי מבין הברזילאים של מילאן לשעבר. כמו רונאלדיניו, הוא נהנה להמציא תרגילים כל יום. כמו רונאלדיניו, הוא כאילו צוחק על השחקנים שניצבים מולו, ופיולי סבור שזה לטובה. "בהתחלה זה הדאיג אותי קצת, אבל הבנתי שזה פשוט טבעי עבורו תוך כדי משחק. זו הבעת הפנים שלו תוך כדי כדרור, וזה יפה. שחקן צריך להישאר כמו שהוא, וחשוב מאוד ליהנות מכדורגל. זו המטרה. אנחנו מנסים לעתים להיות רציניים ומרוכזים, אבל כדורגל הוא בעיקר תשוקה".
המשימה המשותפת שלהם היתה ונותרה, אם כך, לתרגם את התשוקה הזו להצגות על בסיס שבועי, והעונה יש סימנים מעודדים מאוד - במיוחד בחודשיים האחרונים. עדיין מוקדם לצאת בהצהרות מרחיקות לכת, אבל לאאו נראה בימים אלה כמו מנהיג, והחיוך שלו סוחף אחריו גם את חבריו ואת היציעים. "האוהדים קוראים בשמי, וזה ממלא אותי אושר. יש לי ביטחון עצמי לעשות את ההבדל על המגרש", אומר הפורטוגלי, ומאמנו משבח: "עדיין יש לאן להשתפר, אבל המגמה חיובית מאוד".
לכן גם השמועות על מעבר אפשרי הופכות להרבה פחות רלוונטיות. עד לא מכבר, דוסקסה הצטרפות אפשרית לארסנל, וגם וולבס, הנשלטת למעשה על ידי סוכנו ז'ורז'ה מנדש, היתה בתמונה כאשר מצב רוחו של לאאו לא היה מזהיר. עכשיו הוא נמצא על סף חתימה על חוזה חדש עד 2026, עם שכר משודרג, ומשחרר הצהרה חד משמעית: "בכוונתי להישאר כאן ולעשות היסטוריה. אני רוצה ששמי יופיע במוזיאון מילאן".
האוהדים באדום-שחור ישמחו מאוד אם יקרה, בתנאי שימשיך לרגש אותם בכדרורים, שערים ובישולים. במפגשי הדרבי מול אינטר הוא עדיין לא הרשית בקריירה, והערב (22:00, ספורט4) תהיה לו הזדמנות לשנות זאת ולהמשיך בתנופה בחצי גמר הגביע מול העירונית.