האוהדים החמים של בית"ר ירושלים יודעים ליצור את האטמוספירה הנחוצה לקרב הישרדות בליגה, והם ממש לא זקוקים לצעיף הפופוליסטי של המאמן החדש של הקבוצה כדי להתלהב. מה שכולם כן צריכים זה שיוסי אבוקסיס יבריק בניהול המשחק, יבצע חילוף מנצח או שניים, ומכאן, הכול כבר יסתדר.
הניצחון של בית"ר על מכבי פ"ת אתמול הושג במשחק שהחל עם חנופה של המאמן לקהל והסתיים עם חילופים מנצחים שלו. בדרך לשלוש נקודות שהונחו בקופה, אפשר אפילו להגיד שש, בית"ר הראתה עוצמה, חזרה להיות אסרטיבית והאמינה בכל רגע במסוגלות של עצמה. לאבוקסיס יש כמובן חלק גדול במהפך בגישה: הוא יצר בתוך כמה ימים חיבור מתוך גוף שכבר היה מפורק. בונוס דרמטי: שני המחליפים שלו כבשו. מסקנה: אבוקסיס יכול להבא להתרכז כבר מהמחצית הראשונה בעבודה ולהשאיר את הצעיפים הצהובים-שחורים ליציעים.
זהו חלק מהמקצועיות שראוי לשמור עליה: מאמן לא אמור להתחנף, אלא להקפיד על קלאסה, זו הפרנסה שלו, המקצוע. אבוקסיס אולי בכלל יכול לשקול אסטרטגיה של כנות עכשיו, זה יהיה מהפכני: דמיינו שיגיד - חלק מהקהל פה לא אוהב אותי, יש עוינות גדולה בין בית"ר להפועל תל אביב שאני סמל שלה, אבל אני מקצוען ובאתי לעשות פה את העבודה.
כך או אחרת, ליריבות בתחתית אין כמעט סיכוי מול העוצמה של בית"ר. ככל הידוע, אין דבר כזה אולטראס פתח תקוה, וגם אם קיים, זה לא כוחות. נהוג לומר ששמות גדולים לבדם אינם מביאים תוצאות, אבל נדמה שהמקרה של בית"ר בדרך להחרגה: אין לה עליונות מקצועית, אך יש לה רוח גבית והשראה אדירה מעצם היותה בית"ר. שמות אולי לא מביאים אליפות, וגם לא פלייאוף עליון, זה נכון, אבל איך להגיד: עדיין עדיף שיקראו לך בית"ר, ולא פתח תקוה או נוף הגליל.
ניתן להתרשם כעת בקלות כי אבוקסיס אכן יכול להציל את העסק ולהביא אותו לאזור בטוח - אתמול נעשה צעד חשוב בכיוון. אך באותה מידה יש לזכור - גם בית"ר מצילה את אבוקסיס. לא ברור מי הגיע לשידוך הזה במצב נואש יותר, התחרות צמודה: מועדון פאר ששקע בתחתית, ומנגד, מאמן צמרת לשעבר שצנח למרכז הטבלה של הליגה הלאומית. עכשיו אבוקסיס נוטה להזכיר את השנים בהן שיחק בבית"ר, כאילו לא זרם מאז אוקיינוס שלם תחת גשר המיתרים בירושלים. ועדיין, זה שאבוקסיס פופוליסט, לא אומר שהוא לא יכול להשאיר את בית"ר בליגה. זה לגמרי יכול ללכת ביחד.
עוד בוואלה!
בכל אופן, הצבע שחזר לבית"ר בלט אתמול במיוחד מול ניר קלינגר, מאמן באפור: מצב רוח אפור, סגל אפור, איש מקצוע במועדון אפור. קשה להתרשם שקלינגר עדיין מאמין. המילים שלו בתום המשחק, ובעיקר המנגינה, שידרו ייאוש של שקיעה. קלינגר עומד להפסיד בעונה הזו חזית כפולה: לאחר שאיבד משרה בהפועל תל אביב בתום תקופה רעה ששיאה בהדחה מהגביע בידי יריבה מהלאומית, הוא ניצב כעת מרחק של כמה שבועות מירידת ליגה.
קלינגר, עד לא מזמן הווינר האולטימטיבי והלוחם חסר הפשרות של הכדורגל הישראלי, הפך אתמול לתמונת המראה של אבוקסיס, שזינק על ההזדמנות המחודשת לרענן את הרזומה. לעומתו, קלינגר נראה חסר תשוקה, כמי שאולי איננו נהנה יותר. פעם כינו את התשוקה הזו קלינגריזם. ובכן, עושה רושם שקלינגר מאבד את הקלינגריזם. הוא הולך ומסגל לעצמו איזשהו מימריזם, אולי אפילו הוכנבוימיזם.
נותרו רק כמה מחזורים עד לפתיחת הפלייאוף התחתון. קלינגר עוד יכול לשנות פאזה, עכשיו זה הזמן. מנגד, אבוקסיס ינסה לברוח לתחתית כבר בשבועות הקרובים, מה שיגרום לקהל לחגוג עם הפזמון על ניפוץ המגל והפטיש. סמכו על אבוקסיס שיידע את המילים.