פוטנציאל מפוקשש בטקסס

מאת יוסי כהן

יש הרבה טענות על כך שהזכיה של סן אנטוניו בעונת השביתה היתה אחיזת עיניים. לספרס היה פשוט מזל להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון, כולל ניצול הפוטנציאל של כל מרכיבי קבוצת האליפות, קצת מזל מאלוהים ומשון אליוט והרבה לב של טים דאנקן ואייברי ג'ונסון. לאדמירל הונחה סופסוף טבעת אליפות על האצבע וטימי דאנקן סומן כסיפור הגדול של הליגה.

בעונה שעברה התנפצה הקבוצה לרסיסים בפלייאוף והברכיים של דאנקן התחילו להתפרק, מה שנגמר בניתוח ובישיבה ארוכה על הספסל. אחרי העונה החליט גרג פופוביץ' לערוך כמה שינויים בסגל שלו. מריו אלי, שחקן נשמה אמיתי עזב את הקבוצה, פקטור של גיל ויכולת בירידה ודרק אנדרסון הגיע לתת מימד של וירטואוזיות ואתלטיות באחת העמדות החשובות במשחק. ג'רן ג'קסון, שנפצע כבר בתחילת העונה, חסר כאיום מעבר לקשת השלוש ודני פרי שהגיע מקליבלנד לא ממש תורם את מה שמצפים ממנו. בספרס יש הרגשה של עסקים כרגיל, אבל הקבוצה לא מצליחה ליצור לעצמה רצף של נצחונות, דבר קריטי במערב הפרוע שעמוס בקבוצות כשרוניות שילחמו על מקום ויתרון ביתיות בפלייאוף. קחו לדוגמא את החודש האחרון: הפסדים ללייקרס, לקינגס ולניקס, נצחונות על שיקגו ויוטה ושוב הפסדים לפיניקס ולדנוור. אחר כך הגיע רצף של ארבעה נצחונות: פיניקס, יוסטון, קליבלנד וגולדן סטייט ואז שוב הפסד לשארלוט.

"זה מאוד מאכזב אותנו העניין הזה. יש לנו הרגשה שאנחנו כמעט טובים ואז הדברים מתפקששים לנו" אומר דיויד רובינסון, שממשיך לרדת במספרים כשטים דאנקן נוטל את הבכורה כשחקן המוביל של הספרס. רובינסון רושם ממוצעים של 12.9 נקודות, 8.4 רב' ו-2.3 גגות למשחק. מבחינת נקודות מדובר בצניחה של יותר מחמש בממוצע מהעונה שעברה והפעם הראשונה בקריירה שלו שהאדמירל קולע פחות מ-15 בממוצע. כל עוד דאנקן נותן תפוקה זה בסדר, אבל כשדאנקן מעט לא בפוקוס אין לספרס מי שיקח את הקבוצה על הכתפיים. גם לדאנקן יש נפילה סטטיסטית. האיש הגדול קולע 19.1 בממוצע למשחק (לעומת 23.2 בעונה שעברה), קוטף 12 רב' (12.4) ונותן 2.1 גגות (2.2). הספרס מאוזנים יותר מבחינה התקפית כשסטטיסטית יש לקבוצה שישה שחקנים שנושאים בנטל ההתקפי: בנוסף לרובינסון ודאנקן, דרק אנדרסון תורם 14.1 נק' למשחק, אליוט רושם 10.8, מאליק רוס מנפק 9.4 ואנטוניו דניאלס רושם 8.9 בממוצע למשחק. מי שבהחלט צונח בכל הקשור לסטטיסטיקה האישית הוא אייברי ג'ונסון שתורם רק 5.4 נקודות ו-4.4 אסיסטים למשחק. בעונת האליפות קלע ג'ונסון הרבה מעל עשר נקודות בממוצע והיה הלב והנשמה של הקבוצה יחד עם דאנקן ואליוט.

באזור שבו יכריעו את המשחק שחקני הפנים (שאקיל, ראשיד וואלאס, קרל מאלון וכריס וובר) יהיה לספרס קשה מאוד אם הגארדים לא יעשו את העבודה. יש סברה רווחת בליגה שלשאקיל קשה מאוד מול דאנקן. שטויות. אוניל יכול לדרוס כל שחקן בעולם, הכל בהתאם למצב רוח. אם שאקיל לא עובד אז קובי בראיינט יצא למשימת חיסול וזה בדיוק ההבדל בין הספרס ללייקרס. אין להם את השוטינג גארדס שיהרגו קבוצות (למרות השלשות הרצחניות של טרי פורטר). אם הספרס רוצים לחזור לימי הזוהר של לפני שנתיים, רובינסון ודאנקן צריכים לקבל הרבה יותר עזרה מהקו האחורי וכאן דרק אנדרסון חייב לתת קצת יותר, אחרת החגיגות יגמרו כבר בסיבוב הראשון בפלייאוף.