אוהדי בית"ר ירושלים מבולבלים בנוגע לחובות הקבוצה והדרישות של משה חוגג עבורה, על רקע הדיווחים השונים והמידע שזורם ממספר מקורות, כך שננסה לעשות סדר בדברים. ראשית, יש הבדל בין הדרישות של חוגג מרוכש פוטנציאלי לבין ההתחייבות הקיימות שייפלו על אותו רוכש פוטנציאלי. ההתחייבויות הקיימות הן בסדר גודל של מעל 20 מיליון שקל, שכוללות תפעול שוטף של המועדון, חובות לשחקנים, לספקים ולסוכנים, בוררויות, חובות עתידיים בפיפ"א בנוגע לינקוביץ', ג'סי ומארה, פיצויים לעובדים וכו'.
יש לציין שהסכום הסופי של ההתחייבות תלוי גם במי שיממן את כל הוצאות התפעול השוטף של המועדון עד לסיום העונה. בשלב זה הועברו 3.5 מיליון שקל לנאמנות, וסכום דומה אמור להיות מועבר בהמשך, אך חוגג עדיין מקווה כי במידה ויימצא רוכש הוא יוכל להימנע מהוצאות אלה.
אל תפספס
וכאן אנחנו עוברים לדרישה הבאה של חוגג. אם עד עתה נדרשו מרוכשים פוטנציאליים דמי העברה עבור הקבוצה, כעת זה משתנה. כל רוכש פוטנציאלי יכול לקבל את הקבוצה ללא תמורה, רק שיש קאץ' חדש. לאורך כל השנים בבית"ר חוגג ביצע הלוואות בעלים למועדון דרך החברות שלו, ביניהן סינגולריטים, הן כספונסר והן כבעלים, מהלך חוקי אותו מבצעים כמעט כל בעלי הקבוצות בליגת העל באופן קבוע.
היכן הבעיה? שלחוגג עצמו ישנה חבות מס אישית בעקבות הפעולה, סכום אותו מס הכנסה דורש או ידרוש ממנו, בסך של 15 עד 20 מיליון שקל, חלק מהתוצאה של החקירות האחרונות שנעשו בעניינו על ידי רשויות המס והמשטרה. כעת חוגג כבר אינו דורש דמי העברה עבור המועדון, אלא שרוכש פוטנציאלי ייקח עליו את התחייבויות המועדון ובמקביל שישלם את חבות המס שנפלה עליו, כסוג של דמי העברה.
אנשיו של חוגג עניינו בימים האחרונים מספר רוכשים פוטנציאליים, כולל אלי טביב, אך קיבלו תשובה שלילית. הסיכויים שיהיה מישהו שייקח את בית"ר במצב הנוכחי מחוגג היא רק אם יבוא אוליגרך או סוג של מיליארדר שהסכומים הלאה הם כסף קטן עבורו, או מנגד, שחוגג ישחרר את הקבוצה ויישא בחוב שלו. האמת? סיטואציה סבוכה שלא נראה באופק איך בית"ר יוצאת ממנה לדרך חדשה.