בסיום עונת 2002 קיבלו שני מאמנים - טוני דאנג'י מטמפה ביי באקנירס ודניס גרין ממינסוטה וייקינגס - הודעה על כך שלא ימשיכו בקבוצותיהם. גרין הצעיד את הווייקינגס לאחת התקופות הטובות בתולדותיהם, בעוד דאנג'י בנה את ההגנה הדומיננטית של הבאקנירס. במקביל, מרווין לואיס, מתאם ההגנה של בולטימור המפלצתית מתחילת שנות ה-2000, חיפש גם הוא עבודה לאחר שסיים את דרכו ברייבנס.
המשותף לכל השלושה: צבע העור שלהם.
ברמה המקצועית, קשה היה להתווכח עם פיטורי גרין, שמיצה את עצמו במינסוטה, ודאנג'י, שהוביל את הבאקנירס לארץ המובטחת אך מעולם לא ראה אותה (בעונה לאחר שפוטר הקבוצה זכתה בסופרבול). הקולות ב-NFL החלו להישמע. המגמה הייתה ברורה: אנשי מקצוע שחורים לא מקבלים הזדמנות שווה.
האחראי מטעם הליגה על האינטגרציה היה בעלי פיטסבורג סטילרס דן רוני, שב-2003 הצליח להעביר תקנה: מעתה, לפני שקבוצה ממנה מאמן חדש, היא תראיין לפחות מועמד מיעוטים אחד, שחור או ממוצא היספאני. המהלך הזה נשא דיבידנד מידי, כשלואיס מונה למאמן סינסינטי בנגאלס. עידן חדש ב-NFL?
ובכן, לא ממש. אפליה מתקנת, מטבעה, בדרך כלל לא ממש מתקנת. גם היום, נכון ל-2022, מספר בעלי המשרות השחורים ב-NFL נמוך מאוד. מאמן או GM שחור שמגיע לריאיון מתוקף "חוק רוני" מנחש שלא יקבל, כנראה, את התפקיד, אלא שיש הבדל בין לנחש לבין לדעת. בריאן פלורס ידע - וכנראה שמהידיעה שלו תקום מהומה גדולה.
פלורס, שבעוד שלושה שבועות ימלאו לו 41, היה חבר בצוות האימון של ניו אינגלנד במשך יותר מ-15 שנה ומונה למאמן מיאמי דולפינס ב-2019, רגע אחרי שזכה עם הפטריוטס בסופרבול. המאמן ממוצא הונדוריאני עמד שלוש עונות על הקווים בפלורידה, ובינואר האחרון פוטר, אף על פי שהדולפינס ביצעו את אחד הקאמבקים המרשימים בהיסטוריה של הליגה - ממאזן 7:1 ל-8:9, שלא הספיק לבסוף לפלייאוף. את העונה הקודמת סיים במאזן 6:10 ורק בגלל חוסר מזל החמיץ גם בה את הפלייאוף. ביחס לחוסר התחרותיות המובנה של המועדון, ולכך נגיע מאוחר יותר, הייתה לו שם קדנציה טובה מאוד, בוודאי כזו שמצדיקה צ'אנס בקבוצה אחרת.
הוא חשב שקיבל את ההזדמנות הזאת כשקיבל זימון לריאיון בניו יורק ג'איינטס. מה שלא ידע הוא שהג'איינטס כבר סגרו עם מאמן, מתאם ההתקפה של בפאלו, בריאן דייבול. אז יש בריאן פלורס ויש בריאן דייבול, לשניהם קוראים במקרה בריאן וזה גיחי גיחי, רק שלעובדה הזאת יש משמעות עצומה. ומי שהפך אותה לרעידת אדמה הוא מאמן ניו אינגלנד פטריוטס ביל בליצ'יק.
בליצ'יק סימס לפלורס איחולי מזל טוב על קבלת התפקיד. פלורס אמר תודה, אך לפתע התעכב על שורה שכתב לו פטרונו לשעבר: "בפאלו וניו יורק אומרים שאתה האיש". איך אמרנו באייטיז? האסימון ירד. פלורס שאל את בליצ'יק האם לא התבלבל ביעד, והאחרון הודה שסימס לבריאן הלא נכון: "סליחה, פישלתי. בדקתי ולא הבנתי. אני חושב שהם הולכים על דייבול".
זה הספיק לפלורס, שהבין שזומן לריאיון, שכזכור עדיין לא התקיים, כעלה תאנה. בכתב תביעה בן 58 עמודים גולל לא רק את המקרה הזה, אלא גם מקרה שאירע כשהתראיין למשרה בדנבר ב-2019. הוא סיפר כי ה-GM של הברונקוס ג'ון אלוויי ושאר חברי הצוות הגיעו באיחור של שעה עם חמרמורת עצבנית "אחרי ששתו כהוגן בלילה שלפני כן".
זה היה חלק אחד של התביעה. הנתבעת השלישית היא מיאמי, שם הסיפור מעוות באופן אחר. בכתב התביעה טוען פלורס כי ב-2019, זמן קצר לאחר שמונה למאמן, דרש ממנו הבעלים סטיבן רוס להפסיד משחקים בכוונה כדי לקבל בחירות דראפט טובות יותר. הפרס שהבטיח לכל משחק שבו יפסיד: 100 אלף דולר. הכול עבד לפי התוכנית של רוס עד סיום העונה, אולם בשני המשחקים האחרונים ניצחה מיאמי, "מה שהעלה את חמתו של ה-GM כריס גריר, שזעם על כך שאני פוגע לו בדראפט".
זה לא נגמר שם. פלורס טוען כי בסיום העונה דרש ממנו רוס לנסות להביא "קוורטרבק בעל שם גדול" שהיה תחת חוזה, פעולה אסורה בהחלט ב-NFL. בכתב התביעה לא מצוין שמו של הקוורטרבק, אולם מדובר בטום בריידי, שעדיין לא השתחרר אז מניו אינגלנד. פלורס, שידע כי הבעלים מכוון לדבר עבירה, סירב. רק במרץ הפך בריידי לשחקן חופשי וחתם בפלורידה, אבל בטמפה ביי.
בניו יורק, בדנבר ובמיאמי מכחישים את הטענות, אבל פלורס יצר שריפה, תוך הימור גדול על עתידו. תקדימים כמו זה של דאנטה קולפפר (על בסיס מקצועי) וקולין קפרניק (על בסיס פוליטי) הוכיחו כי ברגע שהשחקנים יוצאים נגד גורמים בליגה, הקריירה שלהם מסתיימת. האם זה יהיה גם גורלו של המאמן?
ומה תעשה הליגה? נראה כי פחות מ-20 שנה אחרי שנחקקה "תקנת רוני", ב-NFL יצטרכו לשנות נהלים, ובמקביל יבדקו את ההתנהלות של הג'איינטס, הברונקוס והדולפינס. לא ברור אילו צעדים משמעתיים יינקטו נגד הקבוצות, ייתכן כי יילקחו מהן מספר בחירות דראפט, סנקציה מקובלת במקרים של הפרות אתיות. לגבי התביעה של פלורס, כנראה שזכייה שלו בה, אם בכלל, תהיה ניצחון פירוס, אבל האש הראשונית כבר ניצתה. שני מאמנים בדטרויט, שחקני העבר המצוינים דוס סטיילי וארון גלן, טענו כי חוו אפליה דומה בליגה. סביר להניח שקולות רבים יצטרפו אליהם בהמשך.