6 בינואר 2021. מילאן, אלופת החורף הטרייה שהובילה את טבלת הסרייה A עם מאזן נקי מהפסדים, פתחה את השנה החדשה בסן סירו מול האלופה המקרטעת יובנטוס שנראתה כמי שתיפרד מהתואר אחרי תשע זכיות רצופות. "טקס העברת הכתר": כך הגדירו באיטליה את המפגש בין שתי הקבוצות הכי מעוטרות במדינה. אבל מילאן לא נענתה לאתגר.
פדריקו קייזה כיכב עם צמד בסן סירו והוביל את הגברת הזקנה לניצחון 1:3 במחזור ה-16, שקבע הפסד ראשון למילאן אחרי רצף מרשים של 27 משחקים. הרוסונרי אמנם שמרו על הפסגה בזכות המעידה של אינטר מול סמפדוריה באותו יום, אבל הפסד הבכורה בישר על הבאות. הסגל הקצר של מילאן נחשף מול יובנטוס, והקבוצה לא ידעה לבצע את ההתאמות הדרושות במהלך חלון ההעברות. כחודש וחצי לאחר מכן גם הובסה בדרבי על ידי אינטר שהחליפה אותה בפסגה ודהרה לאליפות. התשלום היה מיידי.
והנה העונה מוצאת עצמה מילאן במצב דומה. היא שוב פתחה בצורה נפלאה עם 10 ניצחונות ב-11 המשחקים הראשונים ולא הפסידה עד למחזור ה-13, ורק שערוריית שיפוט בהפסד הדרמטי לספציה ביום שלישי מנעה עלייה לפסגה. ובכל זאת, בינואר שוב מתגלה השמיכה הקצרה ונחשפות עוד ועוד בעיות. האם הסיפור יחזור על עצמו או שהפעם האימפריה האדומה-שחורה יכולה להיאבק עד הסוף על אליפות ראשונה מאז 2011?
נחזור לעוד חודש ינואר, רק הפעם זה של 2020. מילאן יצאה לפגרת החורף כשהיא בחצי התחתון של הטבלה, אחרי תבוסה מחפירה 5:0 בברגמו מול אטאלנטה. סטפנו פיולי, שהחליף את מרקו ג'מפאולו רק חודשיים לפני כן, כבר נשלח לארוז ובשבוע הראשון של 2020 אכן הושג סיכום עם רלף רנגניק. אלא שרגע לפני שהמאמן הגרמני נכנס למשרד, מילאן חזרה בה מהסיכומים ופיולי זכה מן ההפקר. הוא שרד בתפקיד, קיבל מתנה בדמות זלאטן איברהימוביץ' (והחתמות מוצלחות נוספות כמו סימון קיאר ואלכסיס סאלמקארס), הפסיד רק עוד פעמיים באותה עונה והוביל את הרוסונרי למקום השישי ולאירופה, כשבעונה הקודמת גם החזיר את מועדון הפאר לליגת האלופות אחרי שמונה שנים.
פיולי יכול להתגאות בשנתיים מעולות מאז אותו רגע שבו נראה כבר בדרך החוצה, והעונה הקבוצה שלו גם תלויה הרבה פחות בזלאטן. האובדן של ג'אנלואיג'י דונארומה לא היה כזה משמעותי, תאו הרננדז ורפאל לאאו ממשיכים להתקדם ואחוזי ההצלחה בחלקה הראשון של העונה היו גבוהים, אבל עושה רושם שמילאן שוב נתקעת באותו שלב אחרי הפגרה, ואולי נתקלת בתקרת גג שמאמנה הנוכחי פשוט לא יכול לשבור.
חלון ינואר המוצלח של 2020 לא שוחזר בחורף שעבר. פיקאיו טומורי אמנם השתלב ותרם, אבל המהלך עם מריו מנדז'וקיץ' כגיבוי לזלאטן היה כישלון חרוץ וגם הגיבוי לקישור בדמות סואליהו מייטה לא התאים. מילאן הייתה צריכה הרבה יותר מזה כדי להתמודד ראש בראש עם אינטר על הסקודטו.
כך, שבועיים אחרי ההפסד ליובנטוס בשנה שעברה, מילאן חטפה שלישייה בבית מאטאלנטה ושלושה ימים לאחר מכן הודחה מהגביע בידי אינטר. בפברואר הפסידה לספציה ומיד לאחר מכן הובסה בדרבי הליגה במחזור ה-23 ואיבדה את המקום הראשון בו החזיקה מהמחזור החמישי. הפסדים לססואולו וללאציו אפילו הוציאו את הרוסונרי מהרביעייה הראשונה, אבל חמישה מחזורים ללא ספיגה ו-13 נקודות מ-15 האחרונות הבטיחו לה את המקום השני (גם אם במרחק 12 נקודות מהיריבה העירונית) ואת הכרטיס לליגת האלופות.
אם בעונה שעברה החיסרון המשמעותי היה של זלאטן, שהופיע למעשה רק במחצית ממשחקי הליגה, הפעם המצוקה הגיעה בעקבות פציעתו של סקנדינבי אחר. הבלם הדני סימון קיאר נפצע בברכו בניצחון על גנואה בתחילת דצמבר, סיים את העונה ובלעדיו למילאן אין מנהיג להגנה. עכשיו גם טומורי יצא לניתוח, הקפטן אלסיו רומאניולי היה עם קורונה ופיולי נאלץ לאלתר עם הצמד מתאו גאביה ופייר קאלולו. מול רומא וגם מול ונציה השניים עמדו באתגר, אבל ספציה כבר ידעה לנצל את המצב, עם עזרה גדולה מצד השופט מרקו סרה.
"ההגנה נפגעה קשות בעקבות הפציעה של קיאר ומאז חלפו כמעט 50 ימים ואין מגעים עם בלם אחר, למרות שפאולו מאלדיני הבטיח לפיולי שיגיע כזה", כתב פרנקו אורדינה "באיל ג'ורנלה". "כמובן, איש לא יכול היה לדמיין שבאמצע ינואר גם טומורי יזדקק לניתוח ורומאניולי יהיה מאומת, אבל ידעו למשל שפרנק קסייה ואיסמעאל בנאסר יוצאים בינואר לאליפות אפריקה וחשבו שסנדרו טונאלי וטיימואה בקאיוקו ימלאו את מקומם, בלי לקחת בחשבון הרחקות או פציעות. פרט לטעויות שפיולי מודה בהן, יש אחרים שאחראים לתכנון המקצועי. הם מסתכלים יותר על התקציב ופחות על הצרכים המיידים של הקבוצה. עכשיו אולי יגיע חיזוק, אבל זה שוב יהיה מאוחר מדי. הם המעיטו בגודל הסכנה וזה החטא הקדמון של העונה".
מילאן ניצבת בפתחה של תקופה מכרעת מבחינתה. יש לה את יובנטוס בבית, לאחר מכן דרבי מול אינטר ואז גם רבע גמר גביע מול לאציו. היתרון: היא לא תסבול מעומס משחקים, אחרי שהודחה מליגת האלופות כבר בשלב הבתים. החיסרון, כאמור: הסגל לא מספיק עמוק ומגוון, בטח ביחס ליריבות. כמעט בכל משחק חסרים שלושה-ארבעה שחקני הרכב, כשהיחיד ששותף בכל מחזור עד כה הוא סאלמקארס הבלגי.
ויש עוד בעיות. זלאטן, למשל. השבדי בן ה-40 ממשיך לספק מספרים כאשר הוא כשיר ויש לו שמונה שערים ושני בישולים ב-14 משחקי ליגה העונה, אבל בבית הוא לא הבקיע מהמחזור השלישי. סן סירו לא מאיר לו פנים מאז השער לרשת לאציו באמצע ספטמבר, כשלאחרונה אף קראו כמה פרשנים להציב אותו כמספר 10 ולהרוויח עוד חלוץ על המגרש - למשל אוליבייה ז'ירו, שבניגוד לשבדי כבש עד כה אך ורק בבית.
מי שקיבל את התפקיד (ואת החולצה מספר 10) מתחילת העונה הוא ברהים דיאס הספרדי, שהמשיך כמושאל מריאל מדריד. בעונה הקודמת הוא היה ממלא המקום של הקאן צ'לחנוילו, אבל הטורקי חצה את הכביש ודיאס זכה לאמון עצום מצד ההנהלה, שסירבה לבקשתו של פיולי לקבל שחקן נוסף בעמדה הזו. במשחקים הראשונים נראה היה שדיאס מבצע את הפריצה המיוחלת ובמחזור השישי הוא עמד כבר על שלושה שערים מעמדת הקשר ההתקפי, אבל מאז שבת מהבקעה (תרם רק עוד שני בישולים) ובאוקטובר גם נדבק בקורונה והתקשה לחזור ליכולתו הטובה.
"אם יש יריבה שאנחנו ממש סובלים נגדה, זו יובנטוס", אמר פיולי לאחר ההפסד הביתי בינואר אשתקד. הוא דווקא ניצח את הביאנקונרי פעמיים בקדנציה שלו במילאן, אחרי שלא עשה זאת מעולם לפני כן, אבל מול מסימיליאנו אלגרי המאזן שלו עומד על 14 הפסדים וארבע תוצאות תיקו. ניצחון על המאמן האחרון שהוביל את מילאן לאליפות, עדיין אין לו. "מה שאנחנו עושים בדרך כלל, לא יספיק מול יובנטוס ואינטר", אמר המאמן לשחקניו על פי "גאזטה דלו ספורט" לקראת צמד המשחקים הקריטי. "אני יודע שאנחנו מסוגלים לזה, כבר הוכחנו שאנחנו יכולים. נצטרך להראות מילאן יוצאת מן הכלל".
אלו רגעי המבחן של מילאן. שחקניה הבכירים גילו גדלות נפש כאשר ניחמו את השופט בסיום ההפסד המפתיע לספציה, כשזלאטן ניגש להרגיע אותו ותאו הרננדז לקח אחריות ואמר לו: "אני זה שהחמיץ פנדל היום". מצד שני, השבדי הביע תסכול מחוסר הניסיון וחוסר הקשיחות בסגל: "הקבוצה הזו צעירה מדי, לא כמו מילאן הישנה שלי. באותם ימים, אם היית נתקל בגאטוזו הוא היה הורג אותך".
ניצחון על יובנטוס הערב (ראשון, 21:45, ספורט1) ישאיר את מילאן צמודה לאינטר, בעוד הפסד עלול להוריד אותה למקום השלישי ובפער של חמש נקודות מהפסגה לפני הדרבי, כשליריבתה המרה עוד משחק ביד. ופיולי חייב להראות שהוא מסוגל להתגבר על המכשול הזה. "יובנטוס ואינטר מגיעות עבורנו בזמן הנכון", בטוח המאמן. "זו הזדמנות להראות עד כמה התבגרנו מבחינה מנטלית ולדעת לתעל את הכעס לטובתנו".