קלופ, חזיר וחד קרן: סיפורו הנדיר של שטפן באומגרט

במסגרת הקרנבל המסורתי שנערך בקלן בנובמבר, הופיע שטפן באומגרט לאימון בתחפושת מקורית - שילוב של חזיר וחד קרן עם שיער של פיה וזנב מוזר שלא ניתן להגדרה. הוא קיפץ בשמחה על הדשא והאוהדים התאהבו בו עוד יותר, אם הדבר בכלל אפשרי.

יהיה לא פשוט למצוא בעולם כולו מועדון בו ההזדהות הרגשית של הקהל עם המאמן חזקה יותר. באומגרט, שהצטרף רק בקיץ, הוא אליל שגורם לעיר שלמה לחייך מאוזן לאוזן. המשחקים הופכים לאירוע קאלט אפילו בלי קשר לתוצאה - אבל גם התוצאות מצוינות. מקום שישי, במרחק שתי נקודות מהעפלה לליגת האלופות, עם סגל שאפילו קצת נחלש בהשוואה לזה שבקושי שרד בבונדסליגה בעונה שעברה. באומגרט הוא תופעה מיוחדת במינה - הכריזמה שנשפכת ממנו מציתה את כל הסביבה.

הדבר הכי קרוב שחוותה גרמניה לחיבור בין באומגרט לקלן הוא יורגן קלופ, במיוחד בימיו במיינץ, ולאחר מכן בדורטמונד. ואכן, באומגרט נשאל כבר בספטמבר אם היה רוצה להיות "קלופ של קלן". "כן, זה אתגר מצוין", הוא ענה ללא היסוס. והוא עומד בהחלט עומד בסטנדרטים. חוש הומור מבריק, הצגות אמוציונליות על הקווים במשך 90 דקות עם צעקות, שאגות, פוזות מצחיקות וחגיגות חסרות פרופורציה, וגם כדורגל... הו, איזה כדורגל! התקפה, התקפה, התקפה ועוד פעם התקפה. "כשאני הולך ליציע כצופה, אני רוצה לראות משחק אטרקטיבי. וזה בדיוק מה שאני רוצה להעניק לצופים כמאמן", הוא מצהיר.

הוא כבר לא נער - בתחילת החודש חגג באומגרט את יום הולדתו ה-50. דרכו לתהילה היתה ארוכה מאוד, אבל זה הגיוני, כי גם כשחקן לקח לו שנים ארוכות מאוד להבין שהוא בכלל מסוגל להתפרנס מכדורגל. די להזכיר כי הוא נכח ליד הדשא במשחק ההכתרה של האנזה רוסטוק מול דינאמו דרזדן באליפות האחרונה של מזרח גרמניה ב-1991, אבל על תקן שוטר. אחרי איחוד גרמניה, נדד באומגרט, יליד רוסטוק, לחלק המערבי, שם התקבל לעבודה במכונאי במוסך, ועל הדרך שיחק בקבוצת חובבים זוטרה. הוא לא העלה בדעתו שאפשר לעשות מזה קריירה רצינית.

הגורל רצה אחרת, כי במסגרת ליגת החובבים שיחקה קבוצתו מול המילואים של האנובר, בה החל פרנק פאגלדסורף, כוכב דורטמונד לשעבר, את הקריירה על הקווים כמאמן-שחקן. משחק אחד מול באומגרט שיכנע אותו שמדובר בחלוץ עם המון אנרגיות חיוביות, והוא רשם את הטלפון שלו. ב-1993, כאשר מונה למאמן אוניון ברלין, הציע פאגלסדורף לבאומגרט להצטרף אליו בליגה השניה. "מצטער, אבל עוד לא סיימתי התמחות במכונאות", השיב השחקן. בחלוף שנה, פאגלסדורף כבר היה ברוסטוק, וכבחור עקשן התקשר שוב לבאומגרט. הפעם היתה הסכמה והוא צורף לסגל המילואים. עוד לפני פתיחת העונה, כל חלוצי הסגל הראשון נפצעו, ובאומגרט קודם. שלוש שנים אחרי שהיה שם כשוטר, הוא כבש בבכורה כשחקן, ולא הסתכל לאחור.

כישרון טכני לא היה לו, אבל תשוקה, תעוזה ויכולת לחשוב מחוץ לקופסא - בהחלט כן. 14 שנות קריירה היו לו בכדורגל מקצועני, בעיקר בבונדסליגה, והאוהדים התחברו לסגנון שלו. "הם ידעו שאני לא ממש לא גאון, אבל דברים קרו על המגרש כשהייתי שם. תמיד היה מעניין. היה אפילו כיף מיוחד להיכנס כמחליף כי שמעתי את רעש היציעים מאחוריי - הם חיכו שאעשה משהו", הוא נזכר. במהלך הקריירה, הוא עבד עם לא פחות מ-21 מאמנים, ולמד מכולם משהו, גם אם חלקם דווקא גרמו לו להבין מה אסור לעשות. בתוך תוכו, הוא תמיד רצה להיות מאמן, ומנעוריו האמין כי ניחן בכישורי המנהיגות הנדרשים. ואולם, המסלול להגשמת השאיפה הזו היה קשה אפילו יותר, וגם הפעם למזל היה תפקיד מכריע.

אחרי שתלה את הנעליים, ניסה באומגרט במשך שנים ארוכות להתקבל לעבודה כמאמן בקבוצות זניחות למדי, אבל לא הצליח, למעט קדנציה קצרה וכושלת במגדבורג. כשחקן, היתה לו תדמית של פה גדול שאוהב להתווכח, ומראה חמור סבר של בריון שכונתי לא בדיוק תרם למוניטין. חלוץ העבר גם לא הרוויח שכר עתק במהלך הקריירה ובשלב מסוים הכסף אזל, אישתו היתה המפרנסת העיקרית והוא שקל לעבור הסבה מקצועית לנהג כדי לא למנוע פשיטת רגל ולא לאבד את הבית בברלין.

היה רק אדם אחד שהמשיך להאמין בו. הוא אפילו לא היה חבר קרוב, אבל היתה לו תחושה כי באומגרט עשוי להיות מאמן מזהיר. לכן הוא הסכים להלוות לו ב-2014 סכום נאה כדי להשלים קורס מאמנים, בתנאי אחד - לא לוותר בשום אופן. "כשתהיה לך משכורת מצוינת, תחזיר לי את החוב", הוא אמר.

אז באומגרט לא ויתר והיה מוכן לקחת כל ג'וב שהוצע לו. ב-2015 הוא מונה לקבוצת החובבים החלשה ביותר בליגה המחוזית בברלין, שהיתה עמוק במקום האחרון - ואף ירדה בסופו של דבר למרות שהביצועים השתפרו עם הגעתו. ואז, באפריל 2017 נפל לידיו הצ'אנס הגדול ביותר, אם כי גם הוא היה קשור לקרבות הישרדות. פאדרבורן היתה מתחת לקו האדום בליגה השלישית, ובאומגרט הוזעק כדי לנסות למנוע ירידה שלישית ברציפות עבור המועדון.

זו היתה משימה כמעט בלתי אפשרית, ואפילו רצף ניצחונות לא עזר. פאדרבורן ירדה - רק שאז אלת המזל באמת האירה פנים לאיש שהיה כה ראוי לכך. מינכן 1860 לא הגישה את המסמכים הנדרשים ונזרקה על ידי ההתאחדות, פאדרבורן הוחזרה לליגה השלישית במקומה, והנסיקה המטאורית החלה, גם אם במחזור הראשון היא ספגה שער כבר בדקה הראשונה.

באומגרט הסתובב אז לעוזריו ואמר: "בדקה ה-15 אנחנו נוביל 1:2" - וצדק. בתחילת המחצית השניה, זה כבר היה 1:4 לפאדרבורן, אבל הקרב נגמר ב-4:4. רוב המאמנים היו יכולים להיות מתוסכלים מאובדן הניצחון, אבל באומגרט היה מאושר. "אני מעדיף לנצח 0:4 כל שבוע, אבל גם 4:4 זה בסדר לפעמים. העיקר שהקהל נהנה", הוא אמר. וזה, על קצה המזלג, מה שאתם צריכים לדעת על גישתו. היא חיובית באופן חסר תקנה.

באומגרט לא נוזף בשחקנים על טעויות, אלא מעודד אותם לקחת סיכונים. הוא לא רוצה להסתגר בהגנה מול אף יריבה, כי השחקנים והאוהדים צריכים קודם כל ליהנות. הוא לא כופה את דעתו על חניכיו, אלא מפתח דיאלוג כדי להגיע ביחד למסקנה כיצד כל שחקן יכול להשתפר. "מאמן אף פעם לא צריך להגביל את האישיות של השחקן", הוא אומר, ומצליח לייצר אווירה פנטסטית בחדר ההלבשה. במהרה, שחקנים מרגישים שהשמיים הם הגבול עבורם ועשויים למצות את הפוטנציאל שהם כלל לא היו מודעים אליו.

אז במקום להיות מועמדת לירידה, עלתה פאדרבורן לליגה השניה ב-2018 עם 90 שערי זכות. גם אז ניבאו לו הירידה, אבל היא השלימה עליה שניה ברציפות וטיפסה לבונדסליגה ב-2019 עם 76 שערי זכות. תוך ארבע שנים בלבד, השתדרג באומגרט ממאמן קבוצת החובבים הגרועה ביותר במחוז לדמות נערצת בליגה הגרמנית הבכירה. הוא החזיר לחברו את החוב, והסתגל למציאות שהיתה מעל ומעבר לחלומותיו הפרועים ביותר.

האגדה של פאדרבורן נגמרה בסופו של דבר - היא ירדה ב-2020 ולא הצליחה לחזור אשתקד, אבל המסע הקסום של באומגרט המשיך הקיץ לתחנה משמעותית פי כמה. קלן היא מועדון היסטורי גדול עם קהל עצום ומורשת מפוארת, אבל הוא ידע ימים קשים מאוד בשנים האחרונות, ובעונה שעברה הזדקק לניצחון דרמטי בדקה ה-86 במחזור האחרון, ואז לקאמבק בפלייאוף הישרדות, כדי למנוע ירידה טראומטית. היתה תחושה של גסיסה, ובאומגרט הובא כדי להחיות את קלן.

הוא עשה זאת תוך ימים ספורים ממש, וכבר במשחק ההכנה הראשון הבינו האוהדים לאן נושבת הרוח - קלן ניצחה 2:3 את באיירן מינכן.

המאמן חולל פלאים עם שחקנים שחוו תקופה איומה לפני הגעתו. קחו, למשל, את החלוץ הצרפתי אנתוני מודסט. הוא היה כוכב גדול בקלן בין 2015 ל-2017, אבל אז נסע לעשות כסף בסין ולא מצא את עצמו כאשר חזר. העונה שעברה היתה עלובה במיוחד, בסיבוב השני נשלח להשאלה כושלת מאוד בסנט אטיין, ובגיל 33 התייחסו אליו פרשנים כאל שחקן עבר. בא באומגרט והפך אותו שוב לאימת ההגנות, תוך התמקדות בתכונות החזקות שלו. מודסט לא יכול בלי הפסקה במשך 90 דקות, אבל הוא חיית רחבה עם משחק ראש משובח. לכן הנחה אותו המאמן להיות תמיד קרוב לרחבה, והנחה את השחקנים להגביה אליו כמה שיותר. הכי פשוט שיש - אבל גם הכי יעיל שיש. רק רוברט לבנדובסקי, ארלינג הולאנד ופטריק שיק כבשו יותר מ-12 השערים של מודסט העונה, ולא פחות מ-9 הובקעו בנגיחות.

אחרי שהפציץ צמד מרהיב מול אוניון ברלין בנובמבר, חטף מודסט את הכובע של באומגרט, חבש אותו ורקד מולו עם חיוך ענק. כובע הברט האפור הזה, איתו מגיע המאמן למשחקים כי אין לו כוח להסתרק לדבריו, הפך לפריט מבוקש ביותר בחנויות של הקבוצה. יש מחסור תמידי, כי האוהדים חוטפים מיד את כל האספקה החדשה - גם בכך תורם באומגרט לקופת המועדון. לחבוש אותו פירושו להזדהות עם באומגרט, וההזדהות הזו מוחלטת. הוא גרם לאוהדים להרגיש כפי שלא הרגישו כבר הרבה מאוד זמן.

"מבחינת הקהל שלנו, לא בהכרח צריך לנצח בכל שבוע. הצלחה היא לשחק כדורגל טוב", אומר באומגרט, וכולם מסכימים איתו. "שחקנים נהנים לבטא את עצמם על המגרש ולא לחשוש לעשות טעויות", טוען המנהל הספורטיבי יורג יאקובס. קלן לא מפחדת להיקלע לפיגור, וצברה 12 נקודות במשחקים בהם ספגה ראשונה. יש לה רק ארבעה הפסדים ב-18 משחקים, ואת היריבה המושבעת ביותר בורוסיה מנשנגלדבאך היא פירקה בדרבי 1:4.

כך היא משחקת מול כל יריבה, ובאיירן הרגישה זאת על בשרה במחזור השני באוגוסט. האלופה כבשה פעמיים בתחילת המחצית השניה במינכן, אבל קלן מיד ל-2:2, ולא היתה רחוקה גם מלכבוש את השלישי, לפני שהפסידה 3:2. היום הן נפגשות שוב בקלן (16:30, ספורט4), ובאומגרט הבהיר שהתוכנית לא תשתנה: "אנחנו יכולים לחטוף תבוסה בכל מקרה, גם אם נסתגר. זה לא על הפרק. אנחנו באים ליהנות".

כולם מאחוריו בכובעי ברט, והעיר מאמינה שאפשר לנצח. עם באומגרט, כל דבר נראה אפשרי, וגם אם לא - לפחות בטוח יהיה כיף. איש לא יבוא אליו בטענות גם אם קלן תספוג עשיריה, כי הוא נמצא במעמד של מישהו מיוחד מאוד. אם לא אלוהים, אז לפחות שילוב של חזיר וחד קרן עם שיער של פיה וזנב שלא ניתן להגדרה. "אני מודע להשפעה שלי, אבל לא לוקח את זה ברצינות גדולה מדי", הוא אומר. וזו הרי מהות הכדורגל האמיתי, לא?

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק: https://www.facebook.com/globalfootball1/