פסיק קטן בהיסטוריה: הפרויקט הכי נשכח של נבחרת ישראל

בשנת 1950, כשהחלו משחקי מוקדמות אליפות העולם לקראת המשחקים בברזיל לאחר הפסקה בת 12 שנה מהטורניר הקודם, רוב מדינות אירופה הקימו נבחרת לאומית נוספת. כן, מה ששמעתם - הייתה אז נבחרת לאומית א' ונבחרת לאומית ב', תוך העברת שחקנים על פי הצורך המקצועי, בדומה לקבוצות מילואים באירופה. האוהדים קיבלו בהתלהבות את קיומה של הנבחרת הנוספת ורבבות נהרו למשחקי נבחרות ב' כאילו מדובר בנבחרת הראשונה לכל דבר ועניין.

באוקטובר באותה שנה נחתה בתל אביב נבחרת טורקיה למשחק ידידות נגד נבחרת ישראל. כשהטורקים נשאלו על חסרונם של מספר שחקנים מוכרים שלהם מהסגל, הם הסבירו כי ביום המשחק נבחרת נוספת שלהם תשחק נגד מצרים. הם סירבו להסגיר מי נבחרת א' ומי נבחרת ב' שלהם. ישראל ניצחה 1:5 באצטדיון המכביה, במשחק בו הבקיע שייע גלזר את השלושער הראשון בתולדות הנבחרת. במקביל, ניצחה טורקיה האחרת את מצרים 1:3.

נובמבר 1953. ישראל, תחת המאמן ג'רי בית הלוי, נוצחה בשני משחקיה הראשונים במוקדמות אליפות העולם שנערכו ב- 1954 בשווייץ. הנבחרת הפסידה ביוון וביוגוסלביה בתוצאה זהה, 1:0, וספגה ביקורות ענק בתקשורת הכתובה. אז הועלתה הצעה להקים, כמו באירופה, נבחרת נוספת שתפעל בצמוד לנבחרת הראשונה. מבחר השחקנים לרשות המרכיב והמאמן יהיה גדול, בהתאם לכושר ולמשימות הניצבות להמשך הדרך.

מרכיב הנבחרת, תואר ישראלי המקביל למנג'ר של ימינו, היה ארתור באר, מייסד קבוצת הכח וינה ההיסטורית שעלה לארץ ישראל, אחרי עליית היטלר לשלטון בגרמניה. באר וההתאחדות לכדורגל בחרו בצבי ארליך לעמדת המאמן של נבחרת ישראל ב'. ארליך היה מוכר בכינוי 'דוקטור' בשל המומחיות שלו בכדורגל. לפני הגיעו ב- 1939 לישראל, הוא שיחק בהכח וינה, ובישראל שיחק תחילה במכבי תל אביב במסע לאוסטרליה 1939 ולאחר מכן עבר לשורות הפועל תל אביב.

נבחרת ישראל ב' הוקמה בתחילת מרץ 1954. שני משחקיה הראשונים נקבעו באותו חודש בניקוסיה , ב-7 וב-13 במרץ, נגד הנבחרת הלאומית של קפריסין. הדוקטור הנערץ לכדורגל זימן סגל של 29 שחקנים (הרשימה המלאה למטה). ב-7 במרץ, לעיני 10 אלפים צופים, ניצחה ישראל 1:3 מצמד שערים של אמנון כרמלי ושער אחד של לייזר שפיגל. כעבור 6 ימים נערך משחק נוסף בניקוסיה והישראלים שוב ניצחו, הפעם 2:3, משעריהם סטלמך, כרמלי ויונה פוקס.

הנבחרת שמרה על המסגרת הכללית, ומתוך הסגל הרחב של נבחרת ב' למשחק של ישראל נגד יוגוסלביה במוקדמות אליפות העולם בר"ג ה-21 במרץ 1954, הוזמנו להרכב של ג'רי בית הלוי, מנבחרת ב' חנוך מורדכוביץ', ישראל בן דרור ואמנון כרמלי. ישראל נוצחה 1:0. קפריסין הגיעה לכאן לשני משחקי גומלין, הראשון ב-7 במאי באצטדיון ר"ג. במשחק לא השתתפו כרמלי, בן דרור, מורדכוביץ', חלדי וסטלמך, ששהו באותו זמן עם נבחרת א' במסע משחקים חלומי בדרום אפריקה. נבחרת ב' סיימה את המשחק ב-2:2, כשאת צמד השערים לישראל כובש מאיר טוביאש. המשחק הנוסף נערך כעבור יום אחד במגרש באסה ביפו, בו ניצחה נבחרת ב' 1:2, מגולים של אשר זליקוביץ' ובנימין רבינוביץ'.

מתוך סגל נבחרת ב' יצאו שני מאמנים לאומיים. אחד מהם היה עמנואל שפר, שבתחילת דרכו בישראל שיחק בהפועל חיפה ממנה עבר לכפר סבא. שפר אימן את נבחרת ישראל באולימפיאדת מקסיקו 1968 והוביל אותה למונדיאל היחיד בתולדותיה, שהתקיים אף הוא במקסיקו שנתיים לאחר מכן. השני בסגל היה אדמונד שמילוביץ', שהחליף את שפר על הקווים בנבחרת בתחילת שנות ה-70. את המשחק הגדול מול ברית המועצות ב-1956 והשער של סטלמך כולם זוכרים. ראש הזהב היה אחד מארבעה שחקני נבחרת ב' שפתחו בהרכב, יחד עם שאול מתניה, ג'רי חלדי ובנימין רבינוביץ'.

ומה היה המשך דרכה של נבחרת ב'? נבחרת ישראל א' קיימה ב-1 במאי 1954 משחק נגד דרום אפריקה ביוהנסבורג בו הפסידה 2:1, אבל פעילות הכדורגל הבינלאומי הושבתה לאחר מכן לתקופה ארוכה - כמעט שנתיים עד המשחק מול ברית המועצות ביולי 1956. ב-1955 לא התקיימו כלל משחקים לנבחרת הלאומית, בהתאחדות לכדורגל לא היה שום גורם שיתניע מחדש את הגלגלים של נבחרת ב', שלא התכנסה מחדש ונותרה זיכרון עמום בהיסטוריה בשל ארבעה משחקים נגד קפריסין.

המשחק האחרון של נבחרת ב' כלשהי בישראל התקיים ב-1957, אז גברה צרפת על ישראל א' 4:5. כדורגלן העבר נח רזניק נזכר: "הייתי שחקן חיזוק של הפועל פתח תקווה במסע בן 66 יום למזרח הרחוק. בנבחרת ישראל ראו חשיבות ענקית למשחק נגד צרפת ב', והחליטו להחזיר אותי ואת ג'רי חלדי מסינגפור במיוחד למשחק נגד הצרפתים. נחום סטלמך שהוזמן אף הוא נשאר שם כי רגלו הייתה בגבס. אחרי המשחק, שהתקיים לעיני למעלה מ-30 אלף צופים, חלדי חזר להמשך המסע במזרח הרחוק, אני נשארתי בישראל. היה לצרפת חלוץ מרכזי ענק, גארדיאן, שכבש שלושה שערים לרשת של יעקב חודורוב".

• מכבי תל אביב: אברהם טוריקה, יונה פוקס, שאול מתניה, בנימין רבינוביץ'.
• מכבי פתח תקווה: חיים בוך, ישראל בן דרור, אמנון כרמלי, לייזר שפיגל, זאב שרף, דב שנידמסר , זיגי זילברשטיין.
• הפועל פתח תקווה: נחום סטלמך, ג'רי חלדי, אורי קרני, יעקב ויסוקר, יהודה רביוב , שמואל סגל, אשר זליקוביץ'.
• בית"ר תל אביב: יצחק גמבש, ניסים אלמליח.
• מכבי נתניה: יוסף מלר, יעקב הוזיאס.
• הפועל כפר סבא: מתתיהו אברוצקי, עמנואל שפר.
• הפועל רמת גן: חנוך מורדכוביץ'.
• הפועל תל אביב: יהושע זילברשטיין.
• הפועל רחובות: מאיר טוביאש.
• מכבי רחובות: אדמונד שמילוביץ'.