ביום ראשון, ברבע הרביעי במשחקה של קנזס סיטי צ'יפס מול טנסי טייטאנס, נטש פטריק מהומס. הסיבה: חשש לזעזוע מוח. זה היה רגע מדאיג עבור הצ'יפס. מאוחר יותר התברר כי מהומס כשיר לחזור לשחק. הוא לא חזר מאחר שהמשחק כבר היה גמור. הדאגה דווקא נשארה, והסיבה לה היא לא הפציעה, אלא העובדה שמהומס והצ'יפס לא דומים אפילו במעט לקבוצה שהגיעה פעמיים ברציפות לסופרבול.
קנזס סיטי הובסה 27:3 על ידי הטייטאנס. זו הייתה הפעם הראשונה מזה קרוב לעשור שהיא שמה רק 3 נקודות על הלוח, וכל זה כשבראשה עומד שחקן שנחשב לאחד משלושת הקוורטרבקים הטובים ב-NFL. גם לטום בריידי ולארון רוג'רס היו משחקי נפל לאורך הקריירה (גרין ביי של רוג'רס הובסה 38:3 בניו אורלינס במחזור הפתיחה של העונה ומאז ניצחה שישה משחקים ברציפות), אבל הבעיה אצל מהומס ופיינליסטית הסופרבול נראית עמוקה יותר. דומה שהצ'יפס עדיין לא התאוששו ממפלת המשחק הגדול, בו הובסו 34:9 על ידי טמפה ביי.
על פניו, המספרים של מהומס דומים מאוד לשנים הקודמות. הוא זרק ל-2,093 יארד ו-18 טאצ'דאונים, קצב דומה מאוד לעונה שעברה, שהייתה השנייה בטיבה בקריירה בת ארבע השנים שלו בליגה. מבט על התפלגות המשחקים העונה מעלה תמונה מעניינת - בכל ארבעת המשחקים הראשונים מהומס מסר לשלושה טאצ'דאונים או יותר, בשלושת הבאים הוא מסר לשניים או פחות - אבל דומה ששורה אחרת מסתירה סיפור יותר גדול: האיבודים. תשע מסירות של הקוורטרבק, יותר מכל שחקן אחר בתפקיד בליגה מלבד זאק ווילסון מניו יורק ג'טס שחולק איתו את המקום הראשון, מצאו את ידי היריבים בשבעה משחקים העונה. בכל העונה שעברה הוא נחטף שש פעמים, בזו שלפניה חמש, בעונת השיא של 2018 זה קרה 12 פעמים. ברשת, כמובן, לא פספסו את ההזדמנות לחבוט בו.
עוד בוואלה!
"יש לנו מספיק מנהיגים בקבוצה הזאת", אמר מהומס לאחר ההפסד בנשוויל ביום ראשון, "נמצא את הדרך לצאת מזה". עם מאזן 4:3 בהחלט לא מאוחר מדי, אבל כרגע שתי מובילות ה-AFC מערב, לאס וגאס ריידרס ולוס אנג'לס צ'ארג'רס, נראות טובות ויציבות יותר. אם בריידרס קשה לצפות את מצב הרוח של דרק קאר, הצ'ארג'רס מציגים קוורטרבק נפיץ משלהם, ג'סטין הרברט, שבשבוע השלישי ניצח את מהומס בביתו 24:30 ונראה בכלל לא פראייר. מרחב התמרון של הצ'יפס מצטמצם, ומהומס יודע שיצטרך להיות טוב יותר כבר מעכשיו.
הבעיה לא טמונה רק במהומס. קו ההתקפה לא יציב, ההגנה משחקת מתחת לרמתה וגם המאמן הוותיק אנדי ריד לא מצליח לתת פתרונות לסיטואציות שבהן הצליח בעבר. ועדיין, מהומס יודע שהנטל עליו. את ניו יורק ג'איינטס בבית הצ'יפס אמורים לעבור ואז יהיו להם שלושה מפגשים שעשויים להכריע את גורל העונה כולה - גרין ביי בבית, לאס וגאס בחוץ ודאלאס שוב בארוהד. לא מן הנמנע שבסוף נובמבר אוהדי הצ'יפס יעשו קאמבק לתופעה שהכירו היטב לפני עידן מהומס - דצמבר אבוד ועונה לפרוטוקול.
כשנאגי שרף את פילדס
בארץ יש קהילה קטנה של אוהדי שיקגו ברס. החבר'ה המסכנים האלה נתקלו אי שם בשנות ה-80 ב"מקרר" וויליאם פרי ונתקעו עם הקבוצה הזאת מאז. אם הם מספרים לכם שלא כך החל סיפור האהבה, תשלחו אותם להסתכלות כי שום סיבה אחרת לא מתקבלת על הדעת. בכל מקרה, הם ממשיכים לסבול.
לאורך העשורים האחרונים פיתחו הברס מסורת של אנטי פוטבול התקפי. מדי פעם היו שם הבלחות, כמו ג'יי קאטלר, הקוורטרבק הטוב בהיסטוריה המודרנית של העיר, אבל בגדול חגגו בשיקגו שחקנים עם כישרון מוגבל מאוד בהנעת כדור לכיוון האנדזון. לא פלא שג'סטין פילדס שנבחר באפריל בדראפט סומן כתקווה הגדולה. הבעיה היא שפילדס, כשרוני ככל שיהיה, לא יכול להתגבר על המחסור החמור באינטליגנציית האימון של מאט נאגי.
ביום ראשון שיקגו הובסה ללא תנאי על ידי טמפה ביי, 38:3 משפיל. פילדס סיים עם חמישה איבודים, שלושה באוויר ושניים על הקרקע. זו הבעיה עם קוורטרבקים כישרוניים - הם מגיעים בדרך כלל למועדונים גרועים ונטולי מסורת של הצלחות, מה שמצריך אותם למשוך את עצמם מהבוץ. מה שקורה לפילדס קורה גם לטרבור לורנס בג'קסונוויל ולזאק ווילסון בג'טס. מאק ג'ונס, שנחשב לפחות מוכשר מהשלושה, מצליח יחסית בניו אינגלנד מאחר שהשתחל לארגון שיודע לנצח.
נאגי הוא לא אחד שיודע לנצח.
האירוע ששבר רבים מאוהדי הברס היה האיבוד האווירי הראשון מהשלושה של פילדס. במצב של דאון שלישי ו-5 יארדים ברבע הראשון, נאמר לקוורטרבק שלטמפה ביי יש 12 שחקנים על הדשא. המשמעות: לא משנה איך יסתיים המהלך, הבאקנירס ייענשו והכדור יישאר אצל שיקגו. פילדס מיהר כדי לתפוס אותם לא מוכנים וזרק כדור עמוק שנחטף על ידי די דילייני. מה זה משנה, מהלך חופשי, לא? ובכן, מסתבר שלטמפה ביי היו רק 11 שחקנים במגרש. כדור עובר.
מה שבאמת היה מכעיס בהקשר לאירוע הזה הוא התגובה של נאגי לאחר המשחק. "לקוורטרבקים צעירים בשלב ההתפתחות שלהם קורים דברים כאלה", אמר במסיבת העיתונאים, "אם יש להם 12 שחקנים אתה זכאי למהלך חופשי. אם אין להם, אתה צריך להתאים את עצמך לסיטואציה". במילים אחרות, הוא הפיל את האחריות על פילדס. אם חיפשתם עוד סיבות לכישלון המתמשך של שיקגו, תמצאו רבות מהן בהתנהלות של נאגי (שללא קשר, חלה השבוע בקורונה למרות היותו מחוסן).
בינתיים, בשיקגו נשמעים קולות רבים לפטר את המאמן. הדרישה הזאת הגיונית, משום שנאגי לא רק ממשכן להם את ההווה, בקצב הזה הוא ימשכן להם, כפי שעשו רבים כל כך לפניו, גם את העתיד.