השוטר אזולאי

ביום שלישי בבוקר, כשחנן אזולאי עשה את הדרך מבקעת הירדן לבית וגן, הוא כבר ידע שהראשון שיחטוף ממנו שטיפה יהיה אהוד כחילה על כך שהתלונן באותו יום על ספסולו. אזולאי ידע שהסמכותיות שלו עומדת למבחן ואם יעבור על כך בשתיקה, המשמעת תתחיל להתפרק. מנגד, זו הזדמנות שלו להוכיח לכולם שזמני או קבוע, איתו לא מתעסקים. כחילה נשלח באותו יום הביתה עם קנס בסך אלף דולר.

הקריירה של אזולאי, איך נאמר, לא ממש מפוארת. גם אשראי בלתי מוגבל מההנהלה קשה להגיד שיש לו. אז מאיפה בכל זאת הוא מוצא את עצמו את עצמו על הקוים? אזולאי הוא אחד הטיפוסים הכי יסודיים בבית וגן. הוא מסור, נאמן, קפדן, הוא לא חיפף אפילו בתור מאמן הנוער של הפועל בית שאן ולכן לעולם לא יהיה מקובל עליו הראש הקטן של שחקני בית"ר.

באמצע עונת 98' מונה חנן אזולאי למאמן הנוער של הפועל בית שאן. הקבוצה היתה ממוקמת אי שם בתחתית הליגה השניה וההגרלה זימנה למאמן הטרי ספתח אכזרי: משחק חוץ מול המוליכה, הפועל חיפה. "היום נשחק בשיטה מיוחדת", הודיע אזולאי חניכיו, "ארבעה בהגנה, שלושה בצדדים ושלושה חלוצים. ללא אף שחקן קישור". השחקנים הרימו גבה, אבל ביצעו. התוצאה בסיום: 0:5 לבית שאן. בסיום המשחק אזולאי הסביר: "שחקני חיפה ראו שאין אמצע אז הם באו קדימה ואז בחמש התקפות מתפרצות הבסנו אותם". בסיום אותה עונה, העפילה בית שאן לליגה העילית לנוער.

"מדובר בפרופסור לכדורגל", אומר יוסי מזרחי על אזולאי. "הוא יודע איך להעמיד קבוצה על המגרש מול כל יריב. יש לו ידע עצום. הוא יודע איפה הוא רוצה כל שחקן". על העמדת השחקנים במגרש עובד אזולאי עם תוכנת מחשבים מיוחדת.

שיטת המשחק שבה דוגל אזולאי היא 4-4-2. התפיסה שלו אומרת שבשיטה הזו זוכה הקבוצה ליתרון כפול: כשהקבוצה במגננה יש מספיק שחקנים שיצופפו את מרכז השדה וכשהקבוצה תוקפת, שני החלוצים בשפיץ מושכת את תשומת לבם של מגיני היריב ומפנים דרך לקשרים שבאים מאחור.

מעבר לטקטיקה, אזולאי הוא איש של עבודה קשה. גם כשמונה בשבוע שעבר למאמן הבוגרים, הוא המשיך לתפקד כמנהל המקצועי בנוער. ביום שני למשל, מיד עם סיום אימון הבוגרים בשבע בערב, חזר אזולאי לטפל בנוער והעביר תוכנית עבודה בחדר הכושר. מאמן הכושר מספר: "הוא עובד מהבוקר עד הלילה. כשלמדנו בוינגייט הוא התקשר אלי בשבת בשבע בבוקר וביקש ממני להקריא לו בטלפון מאיזה ספר בפיזיולוגיה. אחרי שעתיים הכל אצלו היה מסוכם לפרטי פרטים. אפילו המרצים היו בהלם".

אזולאי, בן 45, עלה לבוגבים של בית"ר בשנת 74. כעבור שנתיים הגיע לאחד האימונים עם אחיו חיים ושאל את המאמן ניסים בכר אם הוא בונה עליו כשחקן הרכב. בכר ענה בשלילה ואזולאי, בלי להסס, עבר לבית"ר אשדוד. שבוע לאחר מכן, כשאשדוד ניצחה בימק"א, החליט בכר להחזיר את אזולאי הביתה.

אלא שאזולאי כלל לא היה בטוח בקריירת המשחק שלו. לפני הכל היתה אהבתו לאדמה. הוא תמיד רצה להיות חקלאי. בצעירותו, כשהיה בנבחרת הנוער, הוא פנה יום אחד למאמן עמנואל שפר ואמר לו: "היום אני לא בא לאימון. יש טיול לגליל ואני לא מוותר עליו".

בעונת 83' מינה אותו דודיד שווייצר ז"ל לקפטן הקבוצה. חנן היה האבא של השחקנים, למרות כוכבים כמו אלי ואורי. שנה אח"כ, באחד האימונים, פנה אזולאי לשווייצר וביקש ממנו להעדיף את אודי אשש כבלם קדמי על פני משה בן הרוש. "רק אשש עם המהירות שלו יכול לעזור לי". שווייצר התלבט ובסוף החליט ללכת על זה. בית"ר הפסידה באותה עונה את האליפות רק במחזור האחרון ואשש נבחר לתגלית העונה.

בעונת 90' החליטו שחקני בית"ר לשבות במחאה על הסחבת במשכורות. אזולאי הבין שמשבר גדול בפתח והחליט למנוע את השביתה. הוא העמיד בכניסה לבית וגן קלפי וקיים הצבעה חשאית. התוצאות גילו שרוב השחקנים כלל אינם מעוניינים בשביתה והרעיון הקיצוני נגנז.

לאחר הפרישה ממשחק החליט אזולאי בשנת 92' להגשים חלום ולעבור למושב תמר בבקעת הירדן. במקביל לחממות שבהן השקיע את נשמתו, הוא פתח בית ספר לכדורגל ואימן את הקבוצה המקומית בליגה ג' ומשם לבית שאן.

לפני שלוש שנים, בדרך לעוד שיעור בקורס המאמנים, התנגשה המשאית של אזולאי בסמיטריילר. הוא אושפז במצב קשה. "אף אחד לא האמין שהוא ייצא מזה", מספר אחיו עודד. "הברך היתה מרוסקת וגם החוליות בצוואר. שמו לו שני ברגים בראש וביקשו מאיתנו להתפלל". תשעה חודשים היה אזולאי מרותק למיטה וקיבל טיפול מסור מבני משפחתו. כשהחלים, הוא מונה למאמן הנוער של בית"ר. בעונה שעברה מינה אותו יוסי מזרחי לעוזרו וכשמזרחי פוטר קיבל אזולאי את ניהול מחלקת הנוער וביצע בה מהפכה של ממש.

אלי אוחנה, ששיחק הרבה שנים לצידו של אזולאי, מסכם: "אין ראוי ממנו לתפקיד מאמן בית"ר. הוא אשיות וסמל בית"רי לא פחות מאף אחד אחר. תנו לו זמן והוא יעשה עבודה טובה".