ביום ראשון האחרון פתח יוגב אוחיון, בגיל 34 ואחרי 17 עונות בליגת העל, את עונתו הראשונה בקריירה בליגה הלאומית והשנייה במדי עירוני נהריה, אליה שב הקיץ במטרה להחזירה לדרג הבכיר של הכדורסל הישראלי. קשה להבין כיצד שחקן בקליבר שלו, אלוף היורוליג לשעבר וכזה שהופיע בארבע אליפויות אירופה עם נבחרת ישראל, נותר מחוץ לליגה הראשונה בשלב שבו עדיין יש לו הרבה מה לתרום, אך הרכז הוותיק כלל לא רואה במעבר ירידה במעמדו.
"מבחינתי, כדורסל הוא כדורסל. אחרי שנה שבה לא כל כך שיחקתי ועברתי פציעה ועוד כמה דברים לא נעימים בדרך, הבנתי שדברים לא מובנים מאליהם וזו באמת התרגשות גדולה לחזור לעשות את מה שאני אוהב - לא משנה באיזו ליגה. זה באמת לא מעניין אותי", סיפר אוחיון בראיון לוואלה! ספורט, יממה אחרי שקלע 15 נקודות וחילק 9 אסיסטים בניצחון 73:102 של נהריה על מגדל העמק. "ברגע שאני עולה למגרש, אני מכבד את היריבה, את הקבוצה שלי, את הקהל ואת עצמי".
אוחיון, כזכור, סיים את דרכו בהפועל חולון בחודש אפריל האחרון, אחרי עונה שבה לא נכלל בתכניות של המאמן סטפנוס דדאס, בעיקר כיוון שהיווני גיבש רוטציה מסוימת בזמן שהרכז ישב בחוץ עקב פציעה. גם על קבוצתו החדשה-ישנה של אוחיון עברה שנה לא קלה, כאשר מעבר לירידת הליגה, עירוני נהריה גם נפרדה מהיו"ר ניסים אלפסי שהלך לעולמו. בקיץ, הצדדים איחדו כוחות בתקווה לסלול את דרכם בחזרה למעלה.
"עצם זה שיש רק עולה אחת, עוד יותר מקשה. הליגה הזאת מאוד לא צפויה, יש הרבה משתנים וזה כדורסל שונה ממה שהייתי רגיל", חלק אוחיון את רשמיו הראשונים מהליגה הלאומית. הסכם חסות חדש ורישום לליגה הבלקנית הם חלק מהמהלכים שמקבלי ההחלטות החדשים במועדון ביצעו במטרה להשתדרג מקצועית. ביום חמישי הקרוב (18:00) הסגולים יארחו את ברואה הבולגרית במשחק הפתיחה בבלקנית, והרכז המנוסה מקווה שהעונה הקרובה תחזיר גם את הקהל הנהרייני ליציעים בעין שרה: "אני יכול להגיד שיש התרגשות סביב הקבוצה ואחת המטרות שלנו היא להחזיר את האוהדים שהתפספסו קצת בשנים האחרונות. שיהיה לעיר ולילדים בה משהו להתרגש ממנו. הגיעו אנשים נהדרים שרוצים מאוד בהצלחה, בראשם צביאל (רובין, היו"ר החדש), שרוצה לתרום לעיר נהריה בכלל ולמועדון בפרט".
איך נוצר השידוך עם עירוני נהריה בקיץ?
"נפגשתי עם שי סגלוביץ' באזור יוני, כשזה היה פחות ריאלי מבחינתי לרדת לליגה השנייה. רציתי לבחון אופציות מסביב, שנפלו מסיבות שונות. דווקא בנהריה נתנו לי את ההרגשה שבאמת רוצים אותי מכל הלב. אחרי מה שעברתי בשנתיים האחרונות, חיפשתי מקום שאני אוכל לשחק בו וליהנות. לא אומר שלא נהניתי בחולון, אבל פחות באתי לידי ביטוי מכמה סיבות. רציתי קודם כל להחזיר לעצמי את ההרגשה שאני יכול לשחק".
אחת האופציות שעמדו בפני אוחיון, כזו שאף נראתה כטבעית ביותר, הייתה חזרה למועדון בו גדל - הפועל גליל עליון, שזה עתה העפיל בחזרה לליגת העל. בסופו של דבר, הקאמבק לא יצא אל הפועל. "היו כמה סיבות, לאו דווקא מקצועיות או כספיות, שזה נפל גם שם. מבחינתי זו הייתה האופציה הראשונה על הפרק, אבל כשנותנים לעסקנים לעסוק בדברים שלא באים להם מהלב...", הסביר הרכז. "זה מה שבחר מי שמקבל את ההחלטות שם. ברגע שבבית שבו גדלת לא נותנים לך את ההרגשה שזה מכל הלב, זה מצער".
זה יוצר אצלך תחושה של חוסר הערכה? או דחף להוכיח משהו?
"כל ספורטאי שואף להוכיח מחדש כל הזמן. אני לא טעון כלפי אף אחד וממש לא בא מהמקום הזה. אני כן רוצה להוכיח לעצמי, בייחוד אחרי השנה שעברה, שאני עדיין שם".
כמה שנים אתה עוד רואה את עצמך משחק?
"שאלה טובה, אי אפשר לדעת כרגע. אני אשמח להמשיך עד כמה שאני אוכל, אבל זה תלוי בהמון דברים".
אין מחשבות על היום שאחרי?
"יש, אבל אני תמיד מקביל את זה לחייל שיוצא משירות קרבי ויודע לעשות משהו אחד, אז הוא מורעל על זה. ככה אני מרגיש. קרא לזה דחייה של הקץ, אבל אני לא רוצה לדעת שום דבר אחר כרגע. כן יש פעולות שאני עושה לקראת היום שאחרי".
האפשרות להמשיך לתפקיד מקצועי אחרי הפרישה עלתה בשיחות עם נהריה?
"זה עלה בשיחות בינינו, אבל רק שם, כי אני לא מעוניין לדבר על זה כשעדיין לא הגיע הזמן. כל עוד אני יכול לשחק כדורסל - זה מה שאני רוצה להתמקד בו".
מכבי תל אביב החתימה הקיץ רכז ישראלי לראשונה מאז שעזבת. יפתח זיו נכנס למשבצת שאתה מכיר מצוין. איזו עצה אתה יכול לתת לו לקראת עונת הבכורה במכבי וביורוליג?
"שימשיך במה שעשה עד עכשיו. יפתח הוכיח את עצמו יפה מאוד, הוא הגיע בזכות והראה יכולות מדהימות, אופי, הוא מתבגר משנה לשנה ורמת הכדורסל שלו עולה. התאמנו בעבר הרבה ביחד, יצא לי לדבר איתו גם בקיץ ואני סומך עליו. הוא הגיע למעטפת נהדרת, עם מאמנים טובים וכל מה שהוא צריך כדי להתפתח כשחקן".