התמזל מזלו של פרדראג ראיקוביץ', והופעת הבכורה של ליאו מסי במדי פריז סן ז'רמן נערכה באיצטדיון הביתי שלו. הוא אירח את הפרעוש עם ריימס, ספג פעמיים מקיליאן אמבפה בהפסד 2:0, אבל אחרי שריקת הסיום דאג להביא לדשא את בנו, לשים אותו בידיו של הכוכב הארגנטינאי ולעשות להם תמונה משותפת.
מבחינת המאמן אוסקר גרסיה, אקס מכבי תל אביב שדווקא לא הדריך את השוער הסרבי בישראל אך זכה לעבוד איתו בצרפת, זו לא היתה ההתנהלות האידיאלית. "אם כבר עושים זאת, הייתי מעדיף שזה יקרה בחדרי ההלבשה, ולא לעיני האוהדים והצלמים", העיר הקטלאני, אבל הוא לא כעס על חניכו יתר על המידה. הוא מבין את ההתלהבות של ראיקוביץ', וגם יודע שהסרבי נוטה לעשות את הדברים בדרכו, כפי שהוא רואה לנכון. הוא לא מושפע מהסביבה, ולא ממש אכפת לו מה יגידו עליו. למעשה, הוא ממעט מאוד להתראיין - העיתונאים שמסקרים את ריימס כבר השלימו עם כך שאי אפשר להוציא ממנו כלום. וזו גם הסיבה בגללה בחר מסלול חריג למדי לקריירה שלו.
כי הרי ב-2015, אחרי שהיה אחד הגיבורים המובילים בזכיה של סרביה בגביע העולם לנבחרות עד גיל 20, כולל הצגה נגד ברזיל בגמר, דלתות רבות היו פתוחות בפניו. הוא היה השם החם ביותר בקרב השוערים הצעירים, אבל בחר בכל זאת לחתום במכבי תל אביב, כי האמין שזו הדרך הנכונה לקידום מקצועי הדרגתי, וגם רצה לקבל נסיון מיידי בליגת האלופות. והוא אכן ערך בכורה במפעל בסטמפורד ברידג', ספג רביעיה מצ'לסי, והשלים 6 משחקים בשלב הבתים שהסתיימו עם 6 הפסדים ו-16 כדורים ברשת - ולא חזר עוד לצ'מפיונס-ליג.
כוכב עם אופי שונה היה מאבד את הסבלנות בליגת העל לנוכח הנסיבות, אבל ראיקוביץ' אוהב יציבות, ומרגיש שהזמן לצידו. הוא השלים ארבע עונות מלאות אצל הצהובים, ואז עשה צעד לא גדול במיוחד קדימה, לשורות ריימס. גם אז היו לו אופציות נוצצות יותר על הנייר, אך הוא לא מסתנוור מפיתויים. "אני מרגיש נוח כאן, כי ריימס היא מועדון משפחתי, וזה חשוב לי. אעשה הכל כדי לסייע לה להשיג את מטרותיה", הוא הודיע כאשר חתם ב-2019, תוך שהוא יודע היטב כי המטרה החשובה ביותר של ריימס היא פשוט להימנע מקרבות תחתית - וכל השאר זה בונוס.
בעונתו הראשונה בצרפת, הבונוס הזה אכן הגיע. ראיקוביץ' הוגדר כמעט פה אחד כשוער המצטיין בצרפת, כאשר קבוצתו הצנועה ספגה רק 21 פעמים ב-28 מחזורים, לפני שהתחרויות הופסקו בעקבות מגיפת הקורונה - ובניגוד לרוב הליגות ביבשת הוחלט לא לחדשן. העונה שעברה היתה פחות מוצלחת, והסרבי עצמו פתח אותה עם משבר מקצועי קצר וביצע מספר שגיאות, אבל חזר לאיתנו במהרה, וסיפק מספר הצגות גדולות. זכורה במיוחד ההופעה שלו בתיקו 1:1 מול ליון במרץ, אחריה דיברו עליו שוב במונחים אחד הכוכבים הבולטים של הליגה כולה.
לכן, באופן טבעי, היתה התעניינות לא מובטלת בשירותיו גם בקיץ האחרון. האלופה ליל, שאיבדה את מייק מניאן לטובת מילאן, הציבה אותו בראש רשימת היורשים הפוטנציאלים, ואף פנתה אליו ישירות מאוחרי גבה של ריימס. זו היתה טעות, כי ראשי המועדון הנוכחי זעמו, איימו בתביעה, והקשיחו מאוד את העמדות במשא ומתן שלא ממש המריא.
ליל, שנמצאת במשבר פיננסי, העדיפה השאלה עם אופציית רכישה, בעוד ריימס דרשה 20 מיליון יורו. ובמהלך הסאגה הקצרה הזו, בלט מאוד השקט התקשורתי מצד השוער עצמו. הוא אולי לא היה מתנגד לחזור לליגת האלופות, אבל לא היתה לו שום כוונה לשבור את הכלים. נוח לו בריימס, והוא מכבד כהרגלו את סביבתו. ולא - הוא עדיין לא ממהר לשום מקום.
בסוף החודש יחגוג ראיקוביץ' את יום הולדתו ה-26, וכמי שהתפרסם מאוד בגיל 19 הוא יכול היה להרגיש שהשנים חולפות להן, אבל זה לא המצב. כמי שהעריץ תמיד את מנואל נוייר ואת איקר קסיאס, יודע הסרבי שקריירת השוער יכולה להיות ארוכה מאוד. לאופי שלו מתאים הרבה יותר מסלול הדרגתי, והוא נהנה מהמעמד שלו בריימס לעת עתה. בקיץ הקרוב הוא כבר יעבור למקום אחר, כי חוזהו מסתיים ב-2023, וריימס לא תוכל להרשות לעצמה לאבד אותו ללא תמורה. מחירו אף עשוי להיות נוח יותר בשל כך, וכל הקלפים יהיו בידיו. זה בדיוק מה שהוא אוהב.
"פרדראג הוא אחד השוערים הטובים בצרפת, ללא עוררין. כולם מסכימים על כך, והוא ראוי לעבור לקבוצה גדולה יותר. אין לו שום בעיה לשחק במארסיי, מונאקו או ליון, או בקבוצה בסדר הגודל הזה בליגות אחרות. הבחירה שלו בריימס היתה הגיונית, כי זה מועדון שמעניק לשחקניו המון ביטחון עצמי. בקיץ הקרוב, הוא יעזוב, וכולם יודעים את זה. נשאר רק לראות מה תהיה התחנה הבאה שלו", אומר העיתונאי הצרפתי אריאן המר.
ובינתיים, יעשה ראיקוביץ' את העבודה בשקט על בסיס שבועי, וינסה להצעיד את ריימס לחלק העליון של הטבלה. נכון לעכשיו, היא במקום ה-14, עם 11 שערי חובה ב-9 מחזורים. וזה בסדר. הסרבי לא חייב להיות באור הזרקורים כל הזמן. אפשר להשאיר את זה בינתיים למסי. הערב הוא ינסה לעזור לסרביה לעשות עוד צעד לעבר המונדיאל עם ניצחון באזרבייג'אן (21:45), לקראת הקרב הגדול באמת שלה מול פורטוגל על ראשות הבית.