דור מיכה שחקן הפועל באר שבע עם איתי שכטר. ברני ארדוב
צילום: ברני ארדוב

אחריו המבול?

ה"תלייה בכיכר העיר", ההתמהמהות בחתימה בבאר שבע, החמצת הפנדל שגרמה לבכי ולקינוח תביעת ענק נגד מכבי תל אביב. עד הקיץ דור מיכה עוד חלם לחזור לקבוצה שבה גדל ואותה אהב. רגע לפני המשחק נגדה (שבת, 20:30) עולה השאלה האם הוא יכול לחזור כשחקן לימים שלפני הפרשה ההיא

דור מיכה לא בכה בשנה וחצי האחרונה. לא אחרי הפרסום הראשוני על פרשת "הכדורגלנים והקטינות", לא כשנחשף שמו, לא בחקירות המשטרה, אפילו לא כשהובהר לו כי סיים את דרכו במכבי תל אביב. כל מי שהיה סביבו מספר על עוצמת רגשות בלתי רגילה, על חוסן, על בגרות.

ביום רביעי, דווקא אחרי החמצת פנדל בבעיטות ההכרעה בגמר גביע הטוטו, הוא נשבר ומירר בבכי. יש כאלה שטוענים כי החמצת שני פנדלים ברצף, במועדון חדש, שברה אותו. יש מי שחושב שזה היה פורקן. מיכה אגר בתוכו כל כך הרבה, שהסכר נפרץ בדיוק במקום בו הוא כל כך אוהב להיות - במגרש. "הבכי עכשיו הוא בכי מלפני שנה", אמר עליו מישהו השבוע. במידה רבה, הקריסה הזו ניקתה אותו לקראת המפגש הטעון בשבת מול מכבי תל אביב. בפעם הראשונה בחייו הוא ישחק מול הבית.

החמצת שני פנדלים רצופים במועדון חדש שברה אותו. מיכה (צילום: ברני ארדוב)

ב-10 ביוני 2020 פרסם אלמוג בוקר בחדשות ערוץ 13 על כך ששני כדורגלנים, מקבוצה בכירה בישראל, קיימו יחסי מין עם שני נערות בנות פחות מ-16, בביתו של אחד מהם, לאחר שנפגשו במסיבה והחליפו מספרי טלפון. עוד לפני שהוגשה תלונה במשטרה, כל מי שהיה נגיש לרשתות החברתיות כבר ידע במי מדובר. ההלם מזהות המעורבים היה גדול לא פחות מחומרת המעשה.

העניינים התגלגלו מהר. לאחר מאבק של מספר ימים בצו איסור הפרסום, פורסמו השמות: עומר אצילי ודור מיכה. אצילי נשוי ואב, מיכה רווק, שנפרד רק כמה שבועות קודם לכן מחברתו נואל ברקוביץ', כוכבת ילדים, שיצאה איתו מאז שהייתה בת 18. כבר בשלב המיון הראשוני, המוח קטלג את מיכה כנגרר בפרשה. השיח בגזרת הוואטסאפ ראה בו קורבן. "עשו מהפרשה הזו יותר ממה שהיה בה באמת", אמר חבר שלו השבוע.

הכדורגלנים הגיעו מספר פעמים לתחנת המשטרה כדי להיחקר, ומהר מאוד התברר כי במישור הפלילי אין לאן להגיע. "לא ידענו שהן בנות 16", היה טיעון שהוכיח את עצמו. השאלה המוסרית נותרה באוויר: מה מחפשים כדורגלנים - אחד מהם נשוי - אצל צעירות ("נראות בנות 24", אמר לי כדורגלן אחד השבוע) באמצע משבר קורונה, ועוד במהלך מרוץ לאליפות?

החברים ניסו להתגייס ללא הצלחה. שכטר ומיכה בימים יפים יותר במכבי תל אביב (צילום: דני מרון)

מה שניסר באוויר, הגיע במהירות הקול לקנדה. מיטש גולדהאר רתח. מה שלא היה ברור לשחקנים בשלב הראשוני היה ברור לו מיד. הוא לא חיכה לסיום החקירה, לא להחלטת הפרקליטות, לא להתנצלות ולא להודאה. הוא חתך מיידית: כן חתומים על חוזה או לא, השניים לא ימשיכו במכבי תל אביב. גורם שהיה במכבי תל אביב אמר השבוע: "מיטש לא ידע בדיוק את הפרטים העמוקים ומשם נגמר הסיפור. שמע קטינות - נעלם. 'אל תסבירו לי, אני במקום אחר'".

רק שאף אחד לא הודיע זאת לשחקנים, ואף יותר מכך: לאנשי השדרה הראשונה במועדון. מיכה ניסה לבדוק עם האנשים הנגישים: המנכ"לית שרון תמם, המנהל הספורטיבי ברק יצחקי והיועץ המשפטי, עו"ד מורן מאירי. לאיש מהם לא היו תשובות, הסירו אחריות מקבלת ההחלטות, ובצדק. מיכה שלח לגולדהאר מיילים, אך לא נענה. שחקנים כמו איתי שכטר, אייל גולסה או אבי ריקן, ניסו לפעול בעצמם כדי לעזור לו בחלונות הגבוהים, אך גם מאמציהם העלו חרס. "אנשים לא יודעים איזה מאמצים עשינו כדי להחזיר אותם", אמר אז אחד השחקנים. "האנשים בארץ היו רק צינור, זה הלך רק לכיוון אחד". הפחד מגולדהאר הצמית אותם. "אף אחד לא מסתכן ונלחם במקום העבודה שלו", אמרו השבוע.

בכל השלב הזה התשובה ריחפה באוויר ונמרחה במשיכות מכחול גסות. אצילי ומיכה לא הוזמנו למסיבת האליפות של הקבוצה, אפילו לא לחגיגות האליפות ההמוניות. הם גם לא הורשו להתאמן בקרית שלום. בשלב הזה התיק טרם נסגר ולכן התחושה בקרב השחקנים הייתה שבמכבי תל אביב מחכים להחלטת הפרקליטות.

היה אדם אחד שלא השמיע את קולו - היו"ר ג'ק אנגלידיס. הפרקליט הבריטי הדיר את עצמו מכניסה לארץ בחודשים ההם בהם השתוללה מגפת הקורונה ברחבי העולם ללא מתן מענה חיסוני. כשפנה אליו סוכנם של השניים, רונן קצב, ענה לו אנגלידיס, באופן הגלוי ביותר: "החלטנו לשחרר אותם השנה". למילה "השנה" לא הייתה כלל חשיבות, והיה בה רק נימה של עידון. גולדהאר החליט לשחרר אותם ללא שיחה מקדימה, ללא שימוע, ללא הסדר וגם מבלי שהודיע להם. ההודעה, כאמור, נגבתה מנציגו.

שמע "קטינות" וזה היה הסוף. גולדהאר (צילום: קובי אליהו)

באופן די מפתיע, קיבל מיכה את ההחלטה ללא דרמות מיותרות. הוא אמנם הופתע מכך שלא התבצע הליך, אבל לא מההחלטה עצמה. השבועות בהם המתין לתשובות הכינו אותו לשלב הבא. במידה מסוימת הוא אפילו חש הקלה. גם כשאתה עוזב מקום בו היית כל ימי חייך, יותר קל לך להבין שזה סופי כדי להתחיל דרך חדשה. רק כשהיה בקפריסין וצפה במשחקיה של מכבי תל אביב באמצעות הלפטופ, הוא חש צביטה בלב. היה לו קשה יותר לראות את מכבי בלעדיו מאשר את עצמו בלעדיה. בגיל 28 התחיל דור מיכה קריירה שנייה. "הוא קיבל את זה לא פשוט" אמר אחד מחבריו השבוע. "אבל לעומת כולם, הוא היה מוכן. המשפחה והקרובים היו מוכנים פחות. הם חשבו שיחזירו אותו".

בשלב אי הודאות ריחפה השאלה המוסרית גם על מנהלי הקבוצות בישראל. הח"מ עצמו קיים משאל בין ראשי הקבוצות בארץ אם יסכימו "לגעת" (זה היה המינוח) בשני השחקנים. רק ברק אברמוב מבני יהודה הביע התלהבות, בשמו ובקולו, ואף פנה למיכה. כך עשו גם מכבי פתח תקווה ובית"ר ירושלים. מיכה, מצידו, לא רצה בשום פנים ואופן לשחק בארץ, ביקש לצאת ולהתאוורר. אנורתוזיס התעניינה מהרגע הראשון, אבל מיכה התלהב פחות. המנהל הספורטיבי של פיינורד רוטרדאם, הדני פרנק ארנסן, שוחח עם ולדימיר איביץ' שבדיוק סיים את דרכו במכבי תל אביב, אבל בסוף שם את ידו על הפורטוגלי ז'ואאו טישיירה. גם הירנביין נכנסה לתמונה ואפילו לגאנס - אז בליגה השנייה בספרד - וקבוצה לא בכירה מטורקיה. גם החברים חשבו שהוא צריך ללכת להולנד או לכל הפחות לאוסטריה או שווייץ, אבל בסוף החליט מיכה ללכת על הקבוצה הכי רצינית שהתעניינה בו, אנורתוזיס. לעובדה כי היה לו חבר משותף עם המנהל הספורטיבי של המועדון היה משקל לא קטן.

בכל השלב הזה נכנס מיכה לפרק חדש בחייו כשהכיר את אלמוג בר נוי, אותה יישא לאישה בעוד פחות משבועיים. היה קל לו יותר לשכנע אותה לצאת עימו להרפתקה החדשה במרחק של חצי שעת טיסה מהבית. קפריסין הפכה אותם מנאהבים לשותפים.

בכל השלב הזה - וגם עכשיו - היחסים שלו עם עומר אצילי נשארו טובים, אלא שבעוד מיכה יצא לקפריסין במטרה לפתוח בקריירה בינלאומית, ולהתקדם משם לליגה טובה יותר, על אצילי היה ברור שמדובר בגלות לשמה. אצילי כבר היה בגרנאדה וחזר משם עם חוויה לא נעימה. לשני הצדדים היה ברור מי יחזור מהר ומי יישאר יותר.

לא היה ספק מי יחזור ראשון. אצילי בניקוסיה (צילום: אתר רשמי אפואל ניקוסיה)

מיכה גר עם בר נוי באזור יוקרתי בעיר לרנקה, קרוב לים. המקום עשה לו טוב, הרגיע אותו, הנציח בו שלווה. הוא אפילו לא חשב לחזור, רק שדבר אחד הוא לא לקח בחשבון: את טמור קצבאיה.

המאמן בן ה-53 החל את דרכו כלגיונר גיאורגי בגיל 24 באנורתוזיס וסיים את הקריירה המפוארת שלו (א.א.ק אתונה, ניוקאסל, וולבס, דאנדי) באנורתוזיס כמאמן-שחקן. 75 שערים ב-175 משחקי ליגה הוא כבש שם, הפך לאגדה. במדינה שבה מפטרים מאמנים כל שני וחמישי, קצביה התחיל לאחרונה את עונתו השמינית בסך הכול כמאמן במועדון.

וקצבאיה איש לא קל. סגנון המשחק שלו מאוד הגנתי. הוא אוהב כדורים ארוכים, פחות הנעת כדור, פחות דור מיכה. אחד ממעריציו של מיכה בכדורגל הישראלי, אייל ברקוביץ', אמר פעם שלשחקנים מהסוג הזה אסור להתקרב לקבוצות שמשחקות ככה, שזה סוף קריירה מבחינתם. אנורתוזיס לא התאימה למיכה, על אף שהוא התערה, היה מאוד אהוב, ומחוץ לכדורגל הוא מאוד נהנה. אסף צור, אקס הפועל רעננה, היה איתו בסגל, הוא נפגש עם בן שהר, ירין פרץ וכמובן עומר אצילי. מיכה אפילו הפך להיות חבר קרוב של המגן הברזילאי אנדרסון קוראה.

במהלך העונה בקפריסין, הוסיף לעצמו מיכה עוד פתיחת שני סניפי גלידריה של 'גולדה' בתל אביב, נוסף לסניף בבעלותו בכיכר המדינה: האחד בשותפות עם אסי בוזגלו בפינת הרחובות בוגרשוב והירקון, והשני בבריכות גורדון.

הבעלים של אנורתוזיס, כריס פולאידיס, כבר ביקש ממנו: "תחתום לכל החיים". אבל מים ושמן לא הולכים יחד, והכדורגל של קצבאיה - ובעיקר מעמדו המיתי - סימן למיכה את הדרך החוצה. שני שערים ו-8 בישולים בכל העונה, רובם בגביע, הם לא הספק שמיכה יכול לחיות איתו עד לסוף הקריירה. מי שמדורג בין 15 המבשלים הגדולים בכדורגל הישראלי בכל הזמנים, עם קרוב ל-100 בישולים בכל המסגרות, רצה לחזור ולספק מספרים.

כמו מים ושמן. קצבאיה (צילום: דני מרון)

הפועל באר שבע פנתה אליו בינואר, אבל לא היה לו סעיף יציאה. אנורתוזיס סירבה לשחרר. מיכה לא חיכה לאיתות ממכבי תל אביב, גם אם בסתר ליבו קיווה לקבל כזה, ולו בשביל התחושה. הוא המשיך הלאה. חשב שאם מכבי לא רצו, ולא דיברו על השנה, זו זכותם ואין לו סיבה להתחנן. אפילו לא עבר לו בראש שהוא יגיע להפועל באר שבע, למרות החיזורים. זה לא העסיק אותו.

בכל השלב הזה, טרם החתימה בבאר שבע, הוא המשיך לקבל הודעות מאוהדי מכבי תל אביב שקיוו כי יחזור. הוא המתין לראות אם קצביה ממשיך, והיה נשאר - ומסרב להפועל באר שבע - לו זה היה אכן קורה. הוא הרגיש שהוא יכול להרגיש חותם יותר גדול בקפריסין, רצה להמשיך את החוויה. השעמום בקפריסין היה יכול להטריף אנשים אחרים, אבל מיכה אהב את זה. את העונה בקפריסין הוא סיים, אגב, עם גביע, לאחר ניצחון בגמר על אולימפיאקוס ניקוסיה.

באר שבע לא מיהרה להחתים אותו. חיכתה ל-11 ביולי, כדי לא לשלם הוצאות מיותרות, לכן גם החמיץ את מחנה האימונים בפולין לקראת הסיבוב המוקדם הראשון בקונפרנס ליג. היא גם אילצה אותו לפרסם הודעת התנצלות. "אין יום שאני לא מצטער על חלקי בפרשה", אמר שם. "אין ספק שכספורטאי מוכר, נדרש ממני להוות מודל לחיקוי עבור צעירים רבים ואני מצטער מעומק ליבי שאכזבתי אותם. למרות שהתיק נסגר מחוסר אשמה, אני לוקח אחריות מלאה, מתנצל בפני כל מי שנפגע ומבין ששגיתי בקבלת ההחלטות. כל חיי דאגתי לשמש דוגמה אישית ופעלתי על בסיס ערכים שינקתי מהבית ואמשיך לעשות זאת גם בעתיד". יש שיגידו שהודעת ההתנצלות הזו לא הייתה אישית, אבל ביחס להודעות התנצלות אחרות, היא הייתה מרחיקת לכת. "מצטער", "שגיתי", "מתנצל בפני".

הוא לא מיהר לחתום, הם לא מיהרו להחתים. מיכה מוצג בבאר שבע (צילום: אתר רשמי, הפועל באר שבע)

עכשיו הוא גר בלהבים, עיירה הנמצאת 16 קילומטרים צפונים מבאר שבע. גם מאור בוזגלו גר שם כשהיה עושה המשחק של המועדון. רק שבוזגלו לא היה צריך להלחם על מקומו מול רועי גורדנה, רמזי ספורי, ודוידה פטרוצ'י בסגל אחד. מי שהוגדר על ידי ברקוביץ' כאחד משלושת הקשרים הגדולים בישראל, חזר לאחרונה לשחק כשחקן כנף ימין, תפקיד שהוא פחות משפיע בו. "במקום לגעת 60 פעם במשחק בכדור, הוא נוגע רק 10 פעמים", אמר לאחרונה על מיכה האורקל מרגבה.

אבל מיכה מתעסק בזה פחות. בעוד כמה שבועות יגיש בא כוחו, עו"ד רועי רוזן, תביעת בוררות כנגד מכבי תל אביב. עד כה זו הייתה שאלה של עיתוי. זו הולכת להיות תביעת הבוררות הכי סוערת בתולדות הכדורגל הישראלי. הפרשי השכר בין מכבי תל אביב לאנורתוזיס נעים בין 250 אלף ל-300 אלף יורו, אבל סכום התביעה הכולל - שיכלול גם סעיפי פגיעה במוניטין, עוגמת נפש ועוד - שיהיה סביב 2 מיליון שקל, יהיה רק החלק המשני בתביעה. הקרב בין רוזן לבין מורן מאירי - שני הפרקליטים החריפים בכדורגל הישראלי - יהיה עקוב מלכלוכים. אל תופתעו אם תראו את הקטינות או את גולדהאר מוזמנים לתת עדות (גם באמצעות הזום). מיכה ומשפחתו הוזהרו מכך שהבוררות תהיה מתוקשרת, שתציף מחדש את הפרשה וכתמיה, עובדה שאצילי ויתר, החליט שלא לתבוע. מיכה אמר על כך לרוזן: "לא מעניין אותי, ממה יש לי להתבייש? לא עשיתי שום דבר רע. את הסערה היותר גדולה בחיים כבר עברתי - אני יכול לעמוד בהכל".

בקהילה המשפטית הקרובה למיכה העבירו ביקורת קשה מאוד על גולדהאר והתנהלותו בפרשה, על כך שנהג כאדון, התייחס לפרשה כמו שמתייחסים אליה קומישינרים של ליגות צפון אמריקאיות. הקייס של מיכה, לפי האנשים שעוסקים בכך, מוצק: למיכה היה חוזה לעונה נוספת, הנספח לחוזה הוא תקנון משמעת אחיד, עליו חותמים כל השחקנים בליגת העל. זה תקנון שנוסח בעבודה משותפת של ארגון השחקנים וההתאחדות לכדורגל. התקנון הזה מנע חתימה על קודים אתיים דרקוניים שנוסחו על ידי מנהלי קבוצה והשאירו בידיהם קרקע נרחבת להתרת חוזים. בתקנון המשמעת הנוכחי אין התייחסות לפרשה מעין זאת. רק בשני מצבים יכולה קבוצה להתיר חוזה של שחקן: צריכת סמים אסורים והימורים על משחקי הקבוצה.

מלבד העובדה הזו יטען מיכה כי לא נערך לו שימוע והליך הפיטורים החל לפני החלטת המשטרה על שחרור בחוסר אשמה. "תלו אותם בכיכר העיר ומפקד משטרת המוסר יושב בקנדה", אמרו השבוע בסביבתו של מיכה.

אחד האנשים הכי קרובים למיכה סיכם השבוע את השנה שעברה בין משחקו האחרון במכבי תל אביב למשחקו הראשון מחר מולה: "זו הייתה שנה מטורפת מבחינתו עם מלא משתנים. שנה של בגרות ולמידה. הוא התבגר והבין. חד משמעית, זו שנה שלקחה אותו קדימה ועשתה לו יותר טוב מאשר רע".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully