אחרי שערן זהבי עקף את אלון מזרחי והוכתר למלך השערים הישראלי בכל הזמנים, זו הזדמנות מצוינת להיזכר בחלוץ עבר נוסף שעשה שמות במגרשי הכדורגל בארצנו. מכבי פתח תקוה עדיין ללא ניצחון העונה בליגה, גיא לוזון עדיין מחפש לחזק את ההתקפה והוא בוודאי היה שמח שלרשותו היה עומד שחקן כמו דורון רבינזון.
רבינזון הוא אחד מגדולי חלוצי מכבי פתח תקוה בכל הזמנים, למעשה מדורג במקום השלישי ברשימת הכובשים הגדולים של המועדון עם 71 שערים, אחרי עומר גולן וזאב זלצר.
רבינזון, נצר למשפחת כדורגלנים, גדל במכבי פתח תקוה. הוא עלה לקבוצה הבוגרת ב-1978 ושיחק בה עד 1990, להוציא עונה אחת דווקא בשורות היריבה העירונית הפועל פתח תקוה. גם סבו של רבינזון, שמואל, שיחק במכבי פתח תקוה בשנות ה-20 המאוחרות על המגרש ברחוב שטמפפר ואביו דרורי היה חלוץ מכבי פתח תקוה בתחילת שנות החמישים ותחילת ה-60. אם זה לא מספיק, למשפחה משתייך גם חלוץ העבר פיני קינסטליך (קינן), שהוא האח של אמו.
"התחלתי לשחק כדורגל בגיל מאוחר", משחזר רבינזון, "רק בגיל 16 וחצי. למדתי בתיכון בכפר הירוק והמורה לספורט שם היה שלמה (מומו) לוצקי, שבעברו שיחק כדורגל וכדורסל במכבי פתח תקוה והוא הבטיח לשחרר אותי לאימונים ולמשחקים. האפשרויות שלי היו לשחק או במכבי פתח תקוה או במכבי פתח תקוה (צוחק), ושם התחלתי בנוער תחת המאמן משה מאירי".
את ההזדמנות הראשונה בבוגרים קיבלת מנחום סטלמך.
"היה לנו משחק בנוער והבקעתי לפני ההפסקה. בחדר ההלבשה ניגש אליי נחום בסר, מנהל הקבוצה, והוא הודיע שעליי לעזוב ולהצטרף לבקשת סטלמך למשחק של הבוגרים נגד הפועל חדרה. עליתי כמחליף בתחילת המחצית השנייה ובדקה ה-47, בנגיעה השנייה שלי בכדור, הכנעתי את יששכר אורבך המיתולוגי וזה היה שער הניצחון. בשבת אחת ניצחתי עם שתי קבוצות וכך החלה הקריירה במכבי פתח תקוה".
עם מי זכית לשחק באותם ימים?
"אני, הינוקא שראיתי מהיציע משחקים, פוגש בחדר ההלבשה ועל המגרש שמות כמו יצחק דרוקר, דורון רוזנטל, יצחק מקמל, דוד ספיבק, מנשה נוריאל, מאיר אג'מי, צביקה אופנהיים, שמשון לבקוביץ', מאיר טיירי ובהמשך גם תותחי על כמו הרצל פיטוסי והמאסטרו ניסים כהן. חלוץ נמדד בשערים ולשמחתי הלך לי קלף משוגע והבקעתי ובישלתי שערים יפים ומכריעים".
כמו בדרבי הבלתי נשכח שהסתיים ב-1:5?
"וואו, וואו, וואו. זה היה קונצרט בניצוחו של איש אחד, ניסים כהן. המשחק פוצץ אחרי תגרה, אבל מי שהיה ביציע לא ישכח את הדרבי הזה לעולם".
ואם כבר משחקים בלתי נשכחים, היה גם את ה-3:3 בחצי גמר הגביע נגד בית"ר ירושלים ב-1985.
"ב-1986 הייתי מלך שערי הליגה יחד עם אורי מלמיליאן, כל אחד הבקיע 14 שערים. במשחק היו כ-50 אלף צופים, אני כבשתי שניים ועודד מכנס שער נוסף. אוחנה עם צמד ומלמיליאן כבשו לבית"ר ירושלים ובסוף הפסדנו בפנדלים אחרי שהשופט צברי שריר לא שרק למרות הכשלה ברורה על עודד מכנס ברחבת בית"ר. שריר הודה שהוא צריך היה לשרוק לפנדל".
חצי גמר הגביע בין בית"ר ירושלים למכבי פתח תקוה ב-1985
רבינזון, פנסיונר של חברת "דן", יצא לגמלאות אחרי 38 שנות עבודה. לדבריו, "יצאה לו הרוח מהמפרשים", אולם הוא בכל זאת משתמש כפרשן של רדיו גלי ישראל וממלא את תפקידו בעיקר במשחקיה של בית"ר ירושלים".
מה ההבדל לדעתך בין מכבי פתח תקוה של אותם ימים לזו של היום?
"לאף שחקן היום, כולל הזרים, אין מקום בהרכב של מכבי פתח תקוה בשנות השמונים. נקודה".
לא היו לך בזמנו הצעות ממועדונים אחרים?
"היו הצעות רציניות ממכבי נתניה וממכבי תל אביב, אפילו התקיימו שיחות אצלי בבית, אבל הבהירו לי ששחרור יהיה לי רק על אלונקה או לסגולה".
ובכל זאת היה לך מעבר דרמטי ממכבי להפועל פתח תקוה.
"היו גורמים במכבי שאמרו שאני שחקן פצוע וגמור ובהפועל פתח תקוה שמע את זה המזכיר אורי קרני, שהודיע שהוא מוכן לצרף אותי בהשאלה גם אם אני פצוע. אברהם גרנט, המאמן אז, נתן את ברכת הדרך וכך עברתי ליריבה הכי גדולה. קיבלו אותי בהמון אהבה, כמו אחד שנולד שם, ואילו במכבי טענו השחקנים והאוהדים שהמעשה שלי בלתי נסלח, סוג של בגידה. היה אפילו מקרה שלחדר ההלבשה של מכבי פתח תקוה מישהו הכניס קרטון ועליו נכתב 'דורון יורד על אלונקה, להיכנס לו ברגליים'. בדרבי נגדם עליתי בטירוף, כבר בדקה הראשונה נכנסתי באלישע לוי בברך ופירקתי אותו. היה 1:1 ובדקה האחרונה קיבלתי כדור ברחבה ובעטתי כדור לתוך הרשת העליונה, רצתי לגדר, טיפסתי עליה וחגגתי בהתלהבות. המשחק לא חודש ומכבי פתח תקוה ירדה לליגה השנייה. לא אשכח את שחקני מכבי פתח תקוה נשכבים על הדשא".
וכשחזרת לשם, לא הרגשת שנוקמים בך?
"חזרתי לעידן המאמן אברהם מרצ'ינסקי בליגה השנייה. הם לא שכחו לי את העונה הקודמת בהפועל פתח תקוה וכמעט שלא נתנו לי לשחק. בסיום העונה קיבלתי את השחרור ועזבתי, כך תמה הקריירה שלי".
אתה מאוכזב שלא בחרו בך להיות על שדרת הכוכבים מחוץ לאצטדיון?
"לדעתי ולכאורה לא הכול נעשה שם כפי שצריך, כי חוץ ממני היו שמות אחרים שהיו צריכים להיבחר".