פעם הוא היה מלך באנפילד

שחקני כדורגל בכל העולם הם עוף מוזר ואנשי ליברפול, בלשון המעטה, אינם יוצאי דופן. רובי פאולר, עד לא מזמן מלך ביציעי אנפילד, ובשנה האחרונה מתנדנד בהרכב בלידס, קיבל לפני כחודשיים הצעה מליברפולי אחר, קווין קיגן, שניסה לשכנע את האיש המוזר הזה שלא משחק באופן סדיר כבר שלוש שנים, לבוא ולהציל את הקריירה אצל הסיטי במיין רואד. בשל מחלוקת כספית והיסוסים של החלוץ, העסקה לא יצאה אל הפועל. זמנית.

השיחות בין הצדדים נמשכו, לפני כשבועיים כבר סיכם כבר פאולר בסיטי וכל שנותר הוא בדיקה רפואית בכדי לוודא מה מצב הברך שהורסת לו את הקריירה (יש שטוענים שהגורם הוא הראש). באמצע הבדיקה החליט פאולר, 'אני נשאר בלידס'. כאן לקהל של הסיטי נגמרה הסבלנות. גאוות היחידה שהחזיקה אותם גם שהיו בליגה השנייה, התעצמה במצב של היום והם לא ייתנו שמישהו, בטח לא בחור מהמרסיסייד, יעשה מהם צחוק. בקרב האוהדים נשמעו טרוניות על כך שקיגן מתרפס בשביל שחקן שעולה כל כך הרבה (6 מיליון פאונד) ולא עשה יותר מידי בזמן האחרון. לקיגן זה לא הפריע, הוא נסע ל'טוקסטת' (Toxteth), אחת השכונות הקשות בליברפול לנסות לשכנע את רובי לבוא. לקיגן אי אפשר להגיד לא לאורך זמן ופאולר חתם.

פרטי העסקה הרגיעו את האוהדים. לידס תקבל 3 מיליון פאונד בתחילה ועוד מיליון פאונד על כל 30 הופעות. ועכשיו, האוהדים שהעלו ספקות לגבי הצורך בעסקה, מפרגנים לצ'יירמן דיוויד ברנשטיין על הדיל המתוחכם שמשאיר את הסיטי עם רכש מבטיח במחיר נמוך.

סיפור פאולר-קיגן הפך למיני תקרית בין לנקשייר למרסיסייד לאחר שהמאמן התלונן על כך שנאלץ ליסוע לטוקסטת - ביתו של פאולר והמקום בו נולד - כדי לשכנע אותו לעבור, ובכך סיכן את גלגלי ה-BMW החדשה שלו. בליברפול לא אהבו את הבדיחה, ועוד מפיו של מי שהיה אלילם. לליברפולים יש באנגליה תדמית של גנבים ורמאים (אחוז הכרטיסים המזוייפים מחוץ לאנפילד לא מוריד מהטענה) והם לא ייתנו לאנשי לנקשייר לצחוק על חשבונם.

בגלל המרחק הקצר בין מנצ'סטר לליברפול (הערים הגדולות של צפון מערב אנגליה) הפכו תושבי הערים יריבים וזה ניכר באיבה בין מועדוני הכדורגל של הערים (לא רק ליברפול, גם אברטון היא חלק מהעניין). באתרי האוהדים כבר הציעו לקיגן להגיע השנה לאנפילד עם קסדה.

בכל סיפור פאולר, חובה להדגיש את ההתפרקות של לידס יונייטד. הנשיא פיטר רידסדייל ניסה במשך כמה שנים להפוך את אלאן-רואד לאוסף תארים, אך ללא הצלחה. בכל השנים האחרונות, עם כסף שזרם בלי סוף ודיוויד אוליר'י שבנה "קרייזי גאנג" מודל שנות האלפיים, לא זכתה לידס באף תואר ועל אף חצי גמר ליגת האלופות, החליט רידסדייל שהגיעו מים עד נפש. מכירת חיסול כללית. רובי קין נמכר לטוטנהאם, לי בויאר לווסטהאם, דאקור הושאל לרומא, ריו פרדיננד בהעברת ענק למנצ'סטר יונייטד ובשבוע שעבר וודגייט לניוקאסל ופאולר לליברפול. האוהדים כבר החלו להפגין בסיטואציה סוריאליסטית שתמצאו רק באנגליה: כמה עשרות גברים מיואשים עומדים בתוך ערמות שלג (היום הכי קר ביורקשייר השנה) ומחכים לרידסדייל עם שלטים ומבטים נוגים. לא סתם קוראים לזה קור כלבים.

כל חלוץ צעיר שפותח במפתיע בהרכב חולם על ניצול ההזדמנות שקיבל והבקעת צמד. מייקל פרוקטר מסנדרלנד הצליח להגשים את חלומו בצורה לא צפויה במיוחד, כשעשה זאת לשער הלא נכון. פרוקטר גדל בסנדרלנד אך הושאל להליפקס, משם ליורק ומשם לברדפורד. הקריירה של החלוץ לא בדיוק המריאה והשנה הוא חזר לסנדרלנד. בשבת פתח בהרכב מול צ'רלטון וראה את קבוצתו סופגת גול מוקדם בדקה ה-24. חמ שדקות לאחר מכן הפך החלום לסיוט: שוער סנדרלנד סורנסון הדף כדור ישר לרגלו של פרוקטר ומשם לשערו הוא. שלוש דקות אחר-כך כדור קרן לצ'רלטון, נוצרה עירבוביה, כדור טועה פגע בגבו של פרוקטר ונכנס שוב לשערו הוא. מאנחוס.