שבעי מרורים: מתיחת הפנים של בית"ר ירושלים תוציא אותה מהבוץ?

הגיעו: רועי הרמן, ג'וסואה מחיאס, עומר לקאו, ניב זריהן, ריצ'מונד בואצ'י, אדווין ג'סי, עמית כהן, מקס גרצ'קין, לירן רוטמן.

עזבו: אורי מגבו, אלירן עטר, עידן ורד, עלי מוחמד, ניקו אולסק, שי קונסטנטין, טל בן חיים, אור זהבי.

בית"ר ירושלים עברה מיני מהפכה. שחקנים מרכזיים כמו עלי מוחמד, עידן ורד ואלירן עטר עזבו, ארווין קומאן מונה והדגש היה לנסות ולייצר קבוצה רעבה יותר. במודע או שלא, בית"ר הביאה שורה של שחקני רכש שכמעט כולם אחרי עונה או שתיים לא טובות - בואצ'י, ג'סי, לקאו, זריהן, עמית כהן (שלושת האחרונים ירדו ליגה). מצד אחד זה סיכון, מצד שני אפשר לראות את הרעב של כולם לחזור לתודעה.

הבעיה הכי גדולה של בית"ר נעוצה בכך שהיא עושה כעת דברים שהייתה צריכה לעשות לפני חודשיים. אם בסוף יוני חוגג היה מוכן לשלם 120 אלף לזר, באמצע יולי הסכום עלה ל-200 פלוס ודברים השתנו. שלא לדבר על חיפוש קבוצה למתאוסיניו ואוקמפוס. הקבוצה סבלה ממכת פציעות לא פשוטה במהלך משחקי גביע הטוטו - רוטמן עבר ניתוח במיניסקוס, עמית כהן בדרך לעבור אחד, מתאוסיניו פרק כתף, שועה עבר שבר קטן בקרסול, אביאל זרגרי עם כאבי גב. בנוסף, היו עיכובים גדולים בנחיתתם בישראל של בואצ'י וחלאופילו פלייטר, כאשר גם הבלם החדש מחיאס עדיין לא הגיע ארצה.

בהסתכלות כמה מחזורים קדימה, הסגל של בית"ר ייראה אחרת. פצועים יחזרו, בואצ'י ייכנס לעניינים, גם פלייטר, רועי הרמן הצטרף אתמול ודור אלו על הכוונת בנוסף לחיזוק עמדת המגן הימני, אולי יגיע גם קשר יצירתי, זרגרי יחזור ודברים אמורים להיראות טוב יותר. יחד עם זאת, לפחות למחזור הפתיחה מול הפועל באר שבע בית"ר נמצאת בנחיתות גדולה, כאשר אין במועדון מי שלא קונה נקודה במשחק הזה.

אם בעונה רעה כמו העונה שעברה בית"ר הייתה בתמונת הפלייאוף העליון כמעט עד המחזור האחרון של הליגה הסדירה, למרות שהדברים נראים לא טוב עד עתה, לאחר שכל הסגל יושלם ושחקנים יחזרו הקבוצה יכולה להיות שווה מקום בין שש הראשונות. זה נכון במיוחד לאור העובדה שקבוצות שהיו שם בשנה שעברה כמו אשדוד, מכבי פתח תקוה וקרית שמונה נחלשו.

לבית"ר אין יותר מדי שחקנים עם יכולת מנהיגות. איתמר ניצן בשער, דגני, קריאף מנסה לקחת קצת, אך מעבר להגנה אין יותר מדי. זה משאיר בור למצבי לחץ, לרגעים קשים שפחות הולך. אפשר היה לראות את זה בדרבי הירושלמי, בעיקר לאחר ההפסקה, כשאף אחד לא בא וניסה לייצר מומנטום. במצב כזה, פתיחת עונה רעה יכולה להוביל כדור שלג שיהיה קשה לצאת ממנו. אם משחק הפתיחה נגד באר שבע הוא באווירה שנקודה תספיק, אחריו מגיע דרבי והפסד בו כבר יערער את כל המערכת, במיוחד לאור ההפסד הקודם בגביע הטוטו. כמה שקשה, למרות שמאלתרים ועם העובדה שייקח זמן לחבר קבוצה, אסור לבית"ר לקרוס במחזורים הראשונים כי לא בטוח שהיא תוכל לצאת מזה.

קל מאוד לכתוב "כמעט כל רגע בעונה שעברה". אבל אם צריך להתמקד, זה לאו דווקא באיך להתמודד עם רגעים רעים אלא דווקא לקחת בפרופורציות רגעים טובים, לשמור על צניעות ושקט תעשייתי. תחילת העונה שעברה: בית"ר מנצחת את חדרה, מיכאל אוחנה כובש צמד, חוגג מצייץ על המחצית הכי טובה מאז שרכש את בית"ר, באותו שבוע יוצאת חולצה מיוחדת של אוחנה ואוחנה, ובמועדון מפזרים אמירות על מקומות 1-3. חוגג עשה לא מעט טעויות מאז רכש את בית"ר, אך הטעות הכי גדולה הייתה ברמת הציפיות לקבוצות שנבנות מעכשיו לעכשיו. אחרי שיושלם הרכש, פלייאוף עליון צריך להיות מטרה ריאלית, וזה לא אמור להשתנות בשום סיטואציה.

לבחור כאן בירדן שועה זה קלישאתי למדי, אך אי אפשר שלא. ינקוביץ' רוצה להרים את הקריירה, בואצ'י וג'סי אחרי שנתיים רעות, אבל שועה, עם תג מחיר של 1.4 מיליון יורו, הספיק לייצר רק הקיץ כמות יפה של איחורים, הברזה מארוחות ואנרגיות לא מקצועיות, אז הוא זוכה בנוקאאוט במשבצת הנוכחית.

אם לבית"ר לא היה קל עם שועה בעונה שעברה כשחקן הרכב, על פניו היא אמורה לקבל השנה שועה אחר - זה שאמור להיות על הספסל ולהחליף את בואצ'י, ואולי בכלל גם פלייטר יהיה לפניו. דז'ה וו לימים הצבעוניים במכבי חיפה. בבית"ר מנסים למכור את שועה גם במחיר הפסד, או אפילו בהשאלה עם אופציה, אך כרגע אין הצעה מספיק טובה. אם שועה יישאר, הוא רחוק מלהיות ה-DNA של ארווין קומאן, יותר בכיוון של מי שגורם לו לגירודים בגוף, כך שהסיכוי של השידוך הזה להצליח לאורך זמן הוא אפסי. מי שכדאי שיודה לשועה הוא מיכאל אוחנה, שאלמלא מעללי החלוץ היה משובץ כאן.

כשרוצים לתת תחזית לעונה המקצועית של בית"ר, חייבים לקחת בחשבון את האווירה מסביב, העימותים בתוך הקהל ואיך ייראה היציע במשחקים. דבר אחד ברור: אחרי שהסגל יושלם, אם הקהל של בית"ר יהיה מאוחד סביב הקבוצה ויתמוך בבית ובחוץ, הקבוצה שווה פלייאוף עליון ואולי גם תגרד כרטיס לאירופה. לאחר בניית כל הסגל, מרבית הקבוצות פרט לשלוש הבכירות הן די שוות, כך שהקהל של בית"ר והרעב שלו יכולים לעשות את ההבדל. אפשר היה לראות את זה בדרבי בגביע הטוטו עם 7,000 אוהדים במשחק חוץ מאחורי השער בטדי. חלק מהאוהדים מיואשים, אפשר להגיד מדממים ורוצים לחזור ליהנות מכדורגל, להביא את הילדים והמשפחה ולחזור ליהנות מהדבר הזה שנקרא בית"ר ירושלים. האם זה יקרה? בבית"ר כמו בבית"ר - כל יום הסיפור של המועדון נכתב מחדש.