פרי משובח: סיפורו של פרי נויפלד, הזר הראשון בכדורגל הישראלי

הוא הגיע בטעות ונשאר בזכות ארוחה ושידוך מוצלח, העניק למכבי תל אביב את האליפות הראשונה בתולדותיה ודחק מרשימת הגדולים של המועדון אפילו את שייע גלזר בשיאו. בעוד קבוצות משוועות לחיזוק מחו"ל, זה הזמן להיזכר בפרי נויפלד, הזר הראשון בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי

אשר גולדברג

גם הקיץ, כמו בכל שנה, הזרקור בחלון ההעברות מוטל על השחקנים הזרים. כל שם חדש שמצטרף לכדורגל הישראלי מעורר עניין ותופס כותרות ראשיות, בעיקר כשמדובר במכבי חיפה, מכבי תל אביב, הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב .בכדורגל בארץ ישראל מסוף שנות ה-20 עד שנות ה-40, הענף צבר תאוצה בעיקר כתוצאה מהצטרפותם של עשרות רבות של כדורגלנים יהודים מרחבי אירופה, שעזבו את קבוצותיהם (היהודיות בעיקר) ועלו מהגולה לארץ ישראל. גם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנות השלושים הביאה אלינו שחקני כדורגל איכותיים יהודים רבים, בעיקר למכבי והפועל תל אביב, למכבי פתח תקווה, הכוח תל אביב והפועל חיפה. תחת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל היו שחקני כדורגל אנגלים ששירתו בארץ ישראל, בעוד אחרים היו אורחים לפרקי זמן קצרים.

סיפורו של פרי נויפלד, השחקן הזר הראשון בכדורגל הארץ ישראלי, במכבי תל אביב ונבחרת ארץ ישראל, הוא היפה והמרתק ביותר. פרנץ (פרי) נויפלד נולד בשנת 1913 בהונגריה והחל את דרכו בקבוצת אויפשט הגדולה. נויפלד הוזמן לנבחרת הנוער של הונגריה, איתה ערך סדרת משחקים ארוכה ברחבי אירופה. ב-1932 הגיע לבירה בודפשט מאמן אוסטרי כדי לרכוש כדורגלנים עבור קבוצות מהליגה במצרים. נויפלד צד את עינו והוחתם על חוזה למשך 3 שנים באלכסנדריה. מלבד מענק כספי נאה, שכרו החודשי היה 8 לירות מצריות לחודש, מענקי ניצחונות ודירה בת חמישה חדרים סמוך לטיילת המפורסמת של העיר. נויפלד הפך בעמדת החלוץ המרכזי לאחד השחקנים המפורסמים במצרים. הוצע לו לקבל אזרחות מצרית כדי שיוכל לשחק בנבחרת, אבל הוא הוא דחה את ההצעה. בשנת 1934, במוקדמות אליפות העולם באיטליה, הוגרלה נבחרת ארץ ישראל למפגש כפול נגד נבחרת מצרים. המשחק הראשון נקבע להתקיים בקהיר.

עוד בוואלה! NEWS

זה המקום הכי רומנטי בישראל. אז איך יכול להיות שעוד לא הגעתם אליו?

לכתבה המלאה
דחה הצעה לקבל אזרחות מצרית. פרי נויפלד (צילום: יחצ)

נבחרת ארץ ישראל התאכסנה בהוטל דה-פרנס המפואר. נויפלד הגיע לקהיר ערב המשחק כדי לצפות בו יחד עם קבוצתו המצרית. לנבחרת ארץ ישראל נקבע שלושה ימים לאחר המשחק נגד מצרים מפגש ידידות נגד אלכסנדריה. נויפלד הגיע לערב החגיגי במלון שארגנו המצרים והתיידד עם קפטן הנבחרת הישראלית גאזה פוקס מהפועל חיפה ועם השוער האגדי וילי ברגר, שניהם יוצאי הונגריה. השפה המשותפת עזרה ליצירת ידידות מוקדמת ביניהם. הנבחרת הובסה 7:1 ויצאה מקהיר למשחק באלכסנדריה, אליו הגיעו מעט פחות מעשרת אלפים צופים, חלקם הגדול יהודים תושבי העיר. זה נחשב לקהל מועט יחסית, כשרבים לא הגיעו בשל התבוסה הקודמת. המשחק בין אלכסנדריה לנבחרת ארץ ישראל הסתיים בתיקו 0:0, בזכות משחק ענק של ברגר ופוקס, שמנעו מנויפלד להבקיע. ברגר העביר לנויפלד את כתובתו בתל אביב והמליץ לו להגיע לביקור בעיר. כעבור שנה סיים נויפלד את חוזהו באלכסנדריה.

נויפלד לא המשיך במצרים וחתם על חוזה חדש בקבוצה הלבנונית רנסנס מביירות. הוא הפליג מאלכסנדריה ללבנון, אבל בשל תקלה טכנית באוניה היא עגנה למשך שלושה ימים בנמל יפו. כשירד באונייה ביפו, הוא נלקח תחילה להפועל תל אביב, שם אמרו לו שהוא נראה צנום ורזה מדי כדי להשקיע בו כל כך הרבה כסף. ואז, בזעם, הוא אמר: "מי היריבה הגדולה ביותר של הפועל ת"א?", וכך סודרה לו פגישה בבית קפה עם מכבי תל אביב. מנהלי הקבוצה הזמינו את נויפלד לארוחה בבית קפה בשדרות רוטשילד. למחרת ערכו לנויפלד סיור בתל אביב והציעו לו חוזה. במקביל הכירה לו אשתו של ברגר נערה תל אביב יפהפייה בשם פריצי. נויפלד ויתר על החזרה להפלגה ללבנון ועל החוזה שם. מכבי תל אביב זכתה לאחד השחקנים הגדולים, אולי הגדול ביותר ששיחק כאן לפני קום המדינה.

נויפלד דחק אותו מרשימה יוקרתית. שייע גלזר (צילום: ברני ארדוב)

בעונת 1936 זכתה מכבי תל אביב בתואר האליפות הראשון בתולדותיה, כשהחלק ההתקפי שלה כולל את גאול מכליס, פריץ דוננפלד, פרי נויפלד, ג'רי בית הלוי ונתן פנץ. נויפלד הקים כאן את משפחתו ועל המגרש הבקיע בצרורות והיה אימת ההגנות. הוא היה אהוב הקהל ואחד הספורטאים הגדולים בכדורגל של התקופה. בשל מאורעות מול הערבים ואי השקט בדרכים, רק 6 קבוצות השתתפו בליגה של 1936 - מכבי תל אביב, הכוח תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל חיפה, מכבי פתח תקווה ונס ציונה. המשחק שהכריע את גורל האליפות היה הדרבי נגד הפועל תל אביב ב-11 בדצמבר במגרש התמרים של הפועל תל אביב. הפועל תל אביב הובילה בפתיחה ביתרון 0:2 משערים של אמנון חרל"פ ויוחנן סוקניק, מכבי צימקה בירידה להפסקה משער של ג'רי בית הלוי.

בחזרה למגרש אסף נויפלד את חבריו והרביץ נאום. דוננפלד, יוצא הכוח וינה בעל הבעיטה החזקה ביותר בכדורגל דאז, מסר לנויפלד כדור על קו האמצע. נויפלד הצנום פתח בכדרור סולו, חלף על פני כל ההגנה ומפינת הרחבה בעט כדור נפלא לרשת העליונה של השוער ברגר - 2:2. אחרי שבעט בזעם בקורה, ברגר מחא כפיים על המבצע של חברו ויריבו. בדקה ה-71 חל המהפך, עם בעיטה חופשית של דוננפלד - 2:3. מכבי תל אביב עלתה למאזן של 16 נקודות, במשחק השלמה סיימה הכח תל אביב בתיקו 1:1 נגד הפועל חיפה והחמיצה את ההזדמנות להשוות את המאזן, ובכך חגגה מכבי את האליפות הראשונה בתולדותיה.

ב-1938 הוגרלה נבחרת ארץ ישראל למשחקי מוקדמות אליפות העולם בצרפת נגד נבחרת יוון. במשחק הראשון בתל אביב, לעיני עשרת אלפים צופים, הפסידה ארץ ישראל ליוונים 1:3, כשאת שער הכבוד כובש נויפלד. גם במשחק הגומלין באתונה הפסידה הנבחרת הארצישראלית 1:0 משער בדקה ה-90. ב-1939 הפליגה מכבי תל אביב למסע המשחקים הארוך ביותר בתולדות הכדורגל עד היום - לאוסטרליה דרך מצרים, עדן, הודו וציילון. נויפלד היה במסע בשיאו וכבש 27 שערים באוסטרליה בלבד. הוא הופגז בהצעות לחתום במועדונים של סידני, ומלבורן שהציעו לו חוזי מקצוען גבוהים, אך סירב בנימוס והסביר כי אינו יכול להשאיר בתל אביב לבד את משפחתו. מי שכן נענו להצעות להישאר ולחתום במועדונים באוסטרליה היו המאמן אגון פולק, אברהם בית הלוי ועוד מספר שחקנים.

(צילום: מעריב)

על גדולתו של נויפלד אפשר ללמוד מאירוע שהיה ב-1956, כשבמכבי תל אביב חגגו את יובל 50 השנים ליסוד המועדון ב-1906 בנווה צדק. פאנל של בכירי העיתונאים והמאמנים בכדורגל הישראלי בחרו את 11 השחקנים הגדולים של המועדון במהלך היובל. נויפלד נבחרת לעמדת החלוץ המרכזי כשהוא דוחק מהרשימה את שייע גלזר, שהיה אז בשיא יכולתו ותהילתו. בעבר, כששאלתי את גלזר ז"ל על נויפלד, הוא השיב: "הוא היה הגדול מכולם, גם בחלומות שלי אי אפשר היה לבצע את מה שהוא עשה כחלוץ במגרש". . הבלם נוח רזניק העיד: "כילדים אהבנו לראות את מכבי תל אביב ואת פרי נויפלד עם הכדור, אין היום שחקנים כאלה, הוא הקדים את זמנו".

בשנות החמישים עבד נויפלד בתחנת הדלק ברחוב דיזנגוף בתל אביב. דור האוהדים הוותיקים זכר לו חסד מימיו הגדולים, ורבים הגיעו אליו כדי להביט בהערצה על החלוץ הזר הראשון שהגיע כנוצרי והתגייר. נויפלד הלך לעולמו ב-1982 כשהוא בן 68.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully