הילד חזר להשתולל

מאת יוסי כהן

אח אלן אלן. איזה כדורסלן מוכשר, איזה ניתור. כולה 1.80 מטר. גאון כדורסל עם הצעד הראשון הכי מהיר בעולם. אבל איפה השכל, איפה ההיגיון הישר? הבן אדם היחיד בעולם שגורם ללארי בראון להרגיש כמו ילד לא רצוי זה אייברסון. אז בראון לקח יומיים חופש, הלך לחשוב בשביל מה הוא צריך את כל זה וגם הלך לבכות אצל פט קרוצ'י ובילי קינג. ממש מסכן. איזה באסה להיות מאמן בפילדלפיה. בינתיים בראון חזר לאמן והסיקסרס איבדו 16 נקודות יתרון בהפסד ביתי שלישי רצוף, הפעם ליוטה. עד העונג הבא.

ברחבי הליגה קיבלנו שבוע גדול מוינס קרטר. "אייר קנדה" רק מחכה לרחף ולרשום מספרים יפים בטור הנקודות. שימו לב מה "וינסניטי" עשה השבוע: 31 נק' בהפסד ללייקרס, 33 בנצחון על יוטה ו-45 בנצחון על אינדיאנה. הרפטורס ניצחו בחמישה משמונת משחקיהם האחרונים, כולל שני נצחונות על הפייסרס, נגד הניקס, על יוטה ונגד גולדן סטייט. קרטר חזר מפציעה ולוקח את הקבוצה על הגב, גם כשהוא לוקח יותר מדי זריקות בערב. השבוע הרגשנו את אחד מאותם רגעי קסם שבו שני אולסטארים אמיתיים נפגשים ביניהם לדו קרב (זוכרים את בירד נגד מג'יק או ג'ורדן נגד אייזיה?). קובי ברייאנט ניצח את וינס קרטר במשחק ובסטטיסטיקה האישית, אבל יש לי הרגשה שהמפגשים בין השניים ימשיכו לנפק ניצוצות אמיתיים בעתיד. נקוה שזה רק יקרה בגמר הליגה מתישהוא.

על סקרמנטו כבר הרחבתי את הדיבור בתחילת העונה והקינגס לא מאכזבים אותי עד עכשיו. מי שהזדמן לראות אותם באחד המשחקים ששודרו בערוצי הטלויזיה השונים מבין עד כמה כיף לצפות בקבוצה המלהיבה הזו. הקינגס נהנו השבוע מרצף משחקים קליל כדי לשפר את מאזנם לטוב במערב (7:17). סקרמנטו שחטה את בוסטון, וושינגטון וניו ג'רזי לפני שנחתה למציאות עם הפסד לסיאטל המתעוררת. כריס וובר ממשיך בעונת האול סטאר שלו ואף נבחר לשחקן השבוע ב-NBA. וובר רשם ערבים של 30, 33, 19 ו-20 נקודות בארבעה משחקים השבוע. פרדראג סטויאקוביץ' חזר מפציעה וקלע 18 נק' נגד סיאטל ודאג כריסטי מחפה באחרונה על יכולת קליעה ירודה של ג'ייסון וויליאמס. כריסטי יהפוך לשחקן חופשי עם תום העונה ויכול להציג סטטיסטיקה יפה: 12.4 נק', 4.1 רב', 3.5 אס' ושני בליגה אחרי ג'ייסון קיד עם 2.33 חטיפות למשחק. ולאדה דיבאץ' מתעורר גם הוא לאחרונה והידאייט טורקוגולו הטורקי השתלב יפה מאוד בקבוצה כשפתח בחמישיה במקומו של סטויאקוביץ'. טורקי ב-NBA. תיסלאם.

חוץ מזה ג'רי סלואן חטף עצבים על הזקנים שלו שגילו אנמיות מוחלטת נגד הרפטורס וקיבל בתמורה 41 נק' ממאלון נגד פילדלפיה כדי להירגע מעט. טים דאנקן ודיויד רובינסון הגיעו השבוע לעבודה באופן קבוע ורשמו שלושה נצחונות רצופים על פיניקס, יוסטון וקליבלנד. לספרס (9:16) מגיעה מילה טובה וכתבה נפרדת בשבוע הבא. פיניקס צנחה ממרומי המערב עד למקום השביעי עם כמה הפסדים מרגיזים (קליפרס, סן אנטוניו ודטרויט) וממשיכה לסבול מפציעות של ג'ייסון קיד ומירידה תהומית ביכולתו של שון מריון. לפחות קליף רובינסון התעורר. ואולי נעביר שבוע אחד בלי לדבר על פורטלנד והלייקרס?

במזרח אין כל חדש ואת הצמרת ממשיכות לתפוס פילדלפיה, שארלוט (כבר במקום השני !), קליבלנד והניקס. מיאמי שברה שיא מועדון שלילי כשקלעה 56 נקודות בלבד מול ההורנטס (שקלעו מצד שני 65 בלבד. מה זה כאן, הליגה למקומות עבודה?) וממשיכה לדשדש במקום השביעי באזור.

עם גראנט היל, בלי גראנט היל, מה זה חשוב. אורלנדו ממשיכה להפסיד ותוכניות הפלייאוף שלה נראות רחוקות מתמיד. שיקגו עדיין עומדת על שלושה נצחונות בלבד והוויזארדס על חמישה. ג'ייסון טרי הכניס את אטלנטה לטירוף והקבוצה כבר לא הבדיחה של הליגה וחוץ מזה פול פירס ואנטואן ווקר לוקחים את הסלטיקס על הגב, אבל רק מתי שבא להם וזה לא תמיד קורה.

דאלאס כבר במקום החמישי במערב עם יכולת מצוינת של דריק נוביצקי, מייקל פינלי וסטיב נאש. הקבוצה מתמודדת עכשיו עם בעיות סרטן הערמונית של דון נלסון (השחקנים באמת אוהבים את "נלי הפיל") ועולה בכל ערב כדי לנצח. הפוינט גארד הקנדי חזר מפציעה וממשיך בעונתו החלומית: 15.6 נק', 7.2 אס', 3.5 רב' והרבה מנהיגות. נאש מוסיף מימד של וירטואוזיות להתקפה אטרקטיבית שנהנית גם מ"היד הטובה ביותר מאז לארי בירד" (כה אמר פיטינו), יד הנפץ של דריק נוביצקי שקובר שלשות בלי לחשוב פעמיים.

נלסון מצא את הקומבינה הטובה ביותר שלו בעמדות אחת ושתיים: נאש בפוינט, הווארד אייסלי בסקנד. THE KID CAN SCORE, מסתבר. מאז שהוא פותח בחמישיה המספרים של אייסלי עלו פלאים והמאבריקס בדרך הנכונה. המאזן (10:18) כבר נראה טוב והקבוצה משחקת מצוין. עכשיו הם הסוס השחור הרשמי של המערב. תרשמו את זה.

בתחילת העונה זה נרקם כסיפור המצליח של ה-NBA. כל הקבוצה פצועה ואתה מקבל הזדמנות להוכיח שאתה יכול לשחק בליגה של הגדולים. שון מריון פתח בחמישיה של פיניקס ועשה הרבה דברים יפים בשביל הקבוצה. סטטיסטיקות מפלצתיות (ערבים רצופים של דאבל-דאבל בנקודות ובריבאונד, כמו גם חסימות כאילו אין מחר), נצחונות גדולים והנאה מושלמת מפריחה של שחקן בעונתו השניה בליגה. לא עוד.

שון מריון של השבועיים האחרונים הוא ההיפך הגמור מאותה דמות מיתולוגית. שימו לב למספרים: 0 נקודות מול הקליפרס, 8 נגד הספרס, 5 נגד הפיסטונס. מה קורה?

האם העובדה שקליף רובינסון ורודני רוג'רס התעוררו פוגעת בתפוקה של מריון? אולי, אבל שחקן כוכב ב-NBA לוקח מנהיגות ויוזמה, לא מקבל אותה מאחרים. אטלנטה רוצה אותו בטרייד על דיקמבה מוטומבו, אבל בקצב הזה היא עוד תתפשר על רובינסון. ראה הוזהרת שון!