זה פרוייקט שמתחיל בשיר. כשהייתי ילד המשחק הראשון שראיתי במגרש כדורגל היה בשכונת התקווה. בני יהודה שיחקה נגד מכבי חיפה בגביע הטוטו והגענו קצת אחרי שריקת הפתיחה. נכנסנו לטריבונה מתחת לעמדת השידור והקהל של בני יהודה שר לקבוצה שלו את "הפרח בגני" של זוהר.
"את עולמי" הוא פרוייקט שמשלב בין מגוון רחב של אהבות נישה. איור, כדורגל ישראלי נוסטלגי, תלבושות רטרו והקשר לאנשי התרבות והרוח. מעבר לקשר הלוגי שיש לכל אדם שאוהב כדורגל עם הקבוצה שלו, ישנו דבר נוסף שמחבר אותם לקבוצה שלהם וזו החולצה. איי החולצה. אין דבר שמרגש יותר ילד מלקבל את חולצת המשחק של קבוצתו האהובה. כשאתה גדל הדברים מקבלים משמעות נוסטלגית קוסמית, כמעט קדושה, ומסתבר שהדבר הנפלא הזה שמקנן בכל אחד מאז היותו ילד הופך קדוש במרווח השנים מבלי לשים לב אפילו. ההסתכלות אחורה בזמן דרך גורם שמחבר אותך באופן כל כך אוטומטי לשנים הכי יפות הופך להיות ערך בעל משמעות אדירה.
"את עולמי" מעניק לצורך הזה משמעות נוספת לכל אלו שלא שמרו על חולצת הילדות שלהם. הפרויקט חוזר לאלמנט מאוד בסיסי בילדות והוא ציור. השילוב בין שלושת הדברים יוצר מימד חדש בתחום שטרם קיבל מענה ראוי כאן בארץ.
בניגוד לפוליטיקאים או לכדורגלנים עצמם שמקבלים ביטוי ישיר לכדורגל (הרי שאצלנו זה הולך יחד), יש משהו באנשי הרוח, המוזיקאים השחקנים והעיתונאים, משהו מאוד טהור בחיבור שלנו אליהם מאז היינו ילדים ועד היום. כל אחד מהם יכול להחזיר אותנו לילד שבנו. נוסטלגיה כבר אמרתי?
עד כה, עולם האמנות נתן ביטויים רבים בכל מה שקשור לכדורגל נוסטלגי עממי במגוון רחב של תחומים כמוסרטי קולנוע (בית שאן סרט מלחמה, בית"ר פרובנס, שומרים על התקווה) ספרות ("למה אתה לא מחייך" של אודי שרעבני) שירה (עלי מוהר) ומוסיקה (אריק אינשטיין, חיים משה, עוזי חיטמן ועוד רבים וטובים). כל אלוהיוו מקור השראה אדיר ליצרת הפרויקט וגיבושו תוך כדי תהליך ארוך שמתחיל בילדות וממשיך, למעשה, עד היום ופוגש אותנו בכל שלבי החיים, כדורגל מחזיר אותנו להיות ילדים לא משנה באיזה שלב אנחנו נמצאים בחיים.
איך נוצר הפרויקט?
בתחילת הגל הראשון של הקורונה מצאתי את עצמי, כמו רבים אחרים, בבית בלי עבודה כמעט ופשוט עשיתי רוב הזמן את מה שאני הכי אוהב לעשות - לאייר, רק שהפעם איירתי ממקום נקי בלי בקיץ או לקוחות, אלא מתוךרצון פנימי שהיה קיים אצלי תמיד. פשוט לא הצלחתי למצוא לו זמן או ביטוי. בפעם האחרונה שאיירתי על כדורגל יצרתי שחזור של אצטדיוני העבר בארץ שנהרסו. זה היה מזמן, כשהייתי סטודנט. ידעתי שיום אחד אחזור לנישה הזו, אבל לא תיארתי לעצמי שמגלה עולמית תביא אותי ליצור את זה.
בפרוייקט ניתן לפגוש אמנים ויוצרים מכל השנים ואת הקשר הישיר שלהם לקבוצת הכדורגל אותם הם אוהבים - אריק אינשטיין, זוהר ארגוב, ספי ריבלין, אהובה עוזרי, עוזי חיטמן, וגם כאלו שעדיין יוצרים - חיים משה, יואב יצחק, אבי ביטר, אתניקס, שלומי שבת. יש גם המון קריצות אקטואליות, כמו איור של עיתונאים, ואפילו שיתופי פעולה מקומיים (הראפר פלד) ורבים וטובים. את כל אלו אפשר לראות בעמוד האינסטגרם של הפרוייקט וב-13.6 גם בתערוכה של ממש, כשכל העבודות מהפרוייקט יוצגו, ואף תתקיים מכירת פרינטים במקום.
התערוכה תתקיים ב"גלריה כולי" בכולי עלמא בתל אביב, מקווה ישראל 10. הגלריה תהיה פתוחה כל יום החל מ-13.6 עד ה-20.6 מהשעה 01:00-21:00 כולם מוזמנים.