שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים עם השוער יאן אובלק. רויטרס
שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים עם השוער יאן אובלק/רויטרס

סבל סבל תרדוף

21.5.2021 / 20:00

9 מתוך 10 האליפויות של אתלטיקו מדריד הושגו במחזור האחרון, וגם בעונה בה הובילה ב-11 נקודות ונראתה בדרך לזכייה קלילה, היא בחרה בדרך הקשה. "זו קבוצה שנועדה לסבול", הבין גם לואיס סוארס בשבוע שעבר. אבל לפחות ההיסטוריה בצד שלה - מסאמורה ועד סימאונה

"כולם תמיד הסבירו לי שהמוטו של אתלטיקו מדריד הוא לסבול, אבל לא האמנתי שעד כדי כך", אמר לואיס סוארס אחרי שער הניצחון הדרמטי שלו, שהשלים מהפך מול אוסאסונה והשאיר את הקולצ'ונרוס בפסגת הליגה הספרדית לקראת מחזור הסיום המותח שייערך בשבת.

עד כמה מובנה הסבל בזהות של המועדון? 10 אליפויות יש לאתלטיקו עד היום, ותשע מהן הושגו במחזור האחרון של העונה. רק ב-1976/77 הצליחה להבטיח את התואר מחזור אחד לפני כן. העונה נדמה היה שהיא תטייל בדרך לאליפות ראשונה אחרי שבע שנים, במיוחד לאור מה שעבר על ברצלונה (סוגיית עתידו של ליאונל מסי בפתיחת העונה, הצרות הניהוליות) ועל ריאל מדריד (מכת חיסורים בלתי פוסקת) אבל גם הפעם אתלטיקו העדיפה להישאר נאמנה למסורת ופשוט לסבול.

בסוף ינואר, לאחר המחזור ה-21, הקבוצה של דייגו סימאונה נהנתה מיתרון שנראה בלתי מחיק - 11 נקודות יותר מריאל ובארסה. היריבות הגדולות סגרו אותו בהדרגה, וגם סביליה ניצלה את המעידות הלא מעטות של המוליכה כדי להצטרף למאבק, אבל לקו הסיום הגיעו רק שתי הקבוצות של מדריד, כשהכול תלוי באתלטיקו. וגם ההיסטוריה לצידה.

לואיס סוארס אתלטיקו מדריד. רויטרס
לא האמין עד כמה הכול יהיה כל כך קשה באתלטיקו. לואיס סוארס/רויטרס

זו הפעם ה-39 שאלופת לה ליגה נקבעת במחזור האחרון, כשב-2015/16 היה זה סוארס שהעניק לברצלונה את התואר עם שלושער אישי לרשת גרנאדה. כעת הוא ינסה לעשות את זה בחוסה סוריה, מול ויאדוליד הנלחמת על חייה, בזמן שריאל מדריד תייחל למעידה של יריבתה העירונית ותקווה לנצח בבית את ויאריאל הנאבקת על כרטיס לליגה האירופית (עוד יכולה להגיע לליגת האלופות, אם תנצח בגמר האירופית את מנצ'סטר יונייטד).

אז ריאל צריכה להתמקד בעיקר בתפילות, כי אין לה תקדים להישען עליו. 10 פעמים בעבר הגיעו הבלאנקוס למחזור הסיום מהמקום השני ועם סיכוי לזכות באליפות, ובכולן כשלו במשימה. זאת בניגוד לתסריט הפוך, בו הובילו את הטבלה במחזור האחרון, אבל אז הפסידו לטנריפה בשני המקרים המפורסמים (1991/92 ושוב ב-1992/93) וראו את ברצלונה של יוהאן קרויף חוגגת.

דייגו גודין שחקן אתלטיקו מדריד חוגג. רויטרס
חתום על שער האליפות הקודם. דייגו גודין חוגג בקאמפ נואו ב-2014/רויטרס

פרט לסימאונה, השריד היחיד מבין 14 השחקנים ששותפו במשחק האליפות הקודם של אתלטיקו הוא הקפטן קוקה. אז, ב-17 במאי 2014, הקולצ'ונרוס הגיעו לקרב ישיר על התואר בקאמפ נואו, ובדקה ה-34 אלכסיס סאנצ'ס העניק לברצלונה יתרון ששווה אליפות. אלא שדייגו גודין השווה בנגיחה אחרי קרן של גבי בדקה ה-49 ואתלטיקו חגגה זכייה אחרי 18 שנה.

הבלם האורוגוואי שמר על המסורת המרשימה של אתלטיקו, שבניגוד לריאל מעולם לא איבדה אליפות במחזור הסיום כשהייתה תלויה בעצמה. סימאונה חגג לפני שבע שנים כמאמן, אבל ב-25 במאי 1996 עשה את זה כשחקן, כשהבקיע בעצמו את הראשון ב-0:2 הביתי על אלבסטה ודאג יחד עם קיקו לשמור על הפסגה. אז, המתחרה ולנסיה (בהדרכתו של אליל אתלטיקו לואיס אראגונס) בכל מקרה סיימה ב-1:1 מול סלטה ויגו ולא הפריעה.

"הלחץ עלינו היה אדיר ורק גבר בעקבות הזכייה בגביע", נזכר החלוץ קיקו בריאיון ל-"20 מינוטוס" הספרדי. "המאמן ראדומיר אנטיץ' הסביר לנו כל השבוע מה עלינו לעשות, וביום המשחק זה כבר היה מתיש. כל חצי שעה הוא דפק על דלתות החדרים וצעק כדי לוודא שכולנו ערים ודרוכים לקראת המשחק. הייתי במתח עצום, הדרך היחידה שלי לפרוק אותו הייתה בעזרת אינספור בדיחות או החבאת הנעליים של חואן ויסקאינו בחדר ההלבשה. צ'ולו לא הבין אותי, הסברתי לו שזו הדרך שלי להירגע. אותו לא היה צריך למקד. הבנאדם אחרי ארבעה ימים באתלטיקו כבר ביקש רשות לשאת נאום מוטיבציה לפני גמר של טורניר הכנה בטרום העונה. ואם הוא היה ככה כשחקן, רק תתארו לכם אותו עכשיו בחדר ההלבשה כמאמן".

שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים זכייה בגביע בשנת 1996. AP
"את צ'ולו לא היה צריך למקד". קיקו, בגופייה שחורה, מימינו של דייגו סימאונה ב-1996/AP

נמשיך במסע בזמן. ב-1972/73, בעידן של שתי נקודות לניצחון, אתלטיקו הקדימה בנקודה את ברצלונה ועשתה את העבודה עם 1:3 על דפורטיבו לה קורוניה, בזמן שהקטלאנים פישלו עם 1:1 מול סראגוסה. כך היה גם ב-1969/70 (0:2 על סבאדל במחזור הסיום), ב-1965/66 (0:2 על אספניול בכיכובו של אראגונס) וב-1940/41 (0:3 על אוביידו). ניצחון ואז חגיגות.

גם בשני המקרים בהם אתלטיקו לא הצליחה לנצח במחזור הסיום, לפני כ-70 שנה, תיקו הספיק להכתרה. ב-1949/50 זה היה עם 4:4 מול ולנסיה, כאשר במקביל המתחרה דפור סיימה ב-2:2 מול אתלטיק בילבאו ויתרון הנקודה נשמר. עונה לאחר מכן, אתלטיקו פיגרה 1:0 אצל סביליה המדורגת שנייה, שהחזיקה במאזן ביתי מושלם ובתוצאה כזו גם הייתה זוכה באליפות, אבל שער שוויון של "הפנינה השחורה" לארבי בן בארק השאיר את התואר אצל הקולצ'ונרוס.

והיה גם מקרה אחד ויחיד, בו אתלטיקו התחילה את מחזור הנעילה במקום השני וסיימה אותו כאלופה. זה קרה ב-1939/40, בעונה הראשונה של לה ליגה אחרי מלחמת האזרחים בספרד שמנעה קיום משחקים במשך יותר משלוש שנים. הקבוצה ירדה לפני כן, בעונת 1935/36, אבל הרוויחה את המקום הפנוי בליגה (אוביידו פרשה) במשחק פלייאוף מול אוסאסונה ואחרי איחוד עם נסיונל אביאסיון מסראגוסה. ריקרדו סאמורה האגדי מונה למאמן הקבוצה המאוחדת והיה חתום על הישג היסטורי. סביליה הייתה המוליכה ערב המחזור, אבל היא מעדה עם 3:3 מול הרקולס, בעוד אתלטיקו ניצחה 0:2 את ולנסיה וחגגה אליפות ראשונה בתולדותיה.

יאן אובלק ושחקני אתלטיקו מדריד חוגגים ניצחון. רויטרס
"באתלטיקו צריך לב חזק". יאן אובלק/רויטרס

יאן אובלק, שנמצא מרחק 90 דקות מאליפות ראשונה עם אתלטיקו ומזכייה חמישית בפרס הסאמורה (על שם ריקרדו; מוענק לשוער בעל מספר הספיגות הנמוך ביותר), מודע להיסטוריה: "סיפרו לי שרק פעם אחת אתלטי הבטיחה את האליפות לפני מחזור הסיום. המועדון תמיד סבל, תמיד הזיע עד הרגע האחרון, וגם הפעם זה לא יהיה שונה. אני פה כבר שבע שנים, וכשחקן אתה מזדהה עם הגורל הזה של המועדון. אתה יודע ששום דבר כאן לא בא בקלות ושצריך לב חזק. זה חלק מהקסם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully